שורה 24: |
שורה 24: |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
− | הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט מפוסרם שמראה כיצד שני הומו-אקונומיקס זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול: | + | הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיקס זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול: |
| | | |
| {{ציטוט|תוכן="היכן היא תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עוה, ומצביעה אל תחנת הדואר, "והאם תואיל בטובך להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן," הוא עונה, כשהוא נחוש לפתוח את המעטפה כדי לבדוק האם היא מכילה דבר ערך בתוכה}} | | {{ציטוט|תוכן="היכן היא תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עוה, ומצביעה אל תחנת הדואר, "והאם תואיל בטובך להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן," הוא עונה, כשהוא נחוש לפתוח את המעטפה כדי לבדוק האם היא מכילה דבר ערך בתוכה}} |
שורה 40: |
שורה 40: |
| מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכלוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי ככזה שמתעלם מהלבטים הפנימייים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית] או במתח בין מטרות אישיות לבין ערכים חברתיים. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנגהויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות. | | מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכלוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי ככזה שמתעלם מהלבטים הפנימייים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית] או במתח בין מטרות אישיות לבין ערכים חברתיים. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנגהויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות. |
| | | |
− | בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו אמנון רובינשטיין, נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר לאדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של השלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי. | + | בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו אמנון רובינשטיין, נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר לאדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של השלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי. |
− | | |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |