121
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
יחס הלימות ההון המקובל בישראל הוא כ-10%. יחס זה מוביל לכך שכ-90% מהכסף "מיוצר" בבנקים המסחריים ראה ערך [[בנקאות רזרבה חלקית]].
יחס הלימות ההון המקובל בישראל הוא כ-10%. יחס זה מוביל לכך שכ-90% מהכסף "מיוצר" בבנקים המסחריים ראה ערך [[בנקאות רזרבה חלקית]].
פועל יוצא מאופן הנפקת הכסף הוא חוב נושא ריבית שעומד מאחורי כל יחידת כסף מונפקת.
פועל יוצא מאופן הנפקת הכסף הוא חוב נושא ריבית שעומד מאחורי כל יחידת כסף מונפקת.
==איך כסף מת?==
מאחר וכל יחידת כסף נושאת ריבית, כמות הכסף צריכה לגדול כל העת בהתאם לשיעור הריבית. אם כמות הכסף לא תגדל בהתאם לשיעור הריבית, יחסר כסף על מנת לשלם את הריבית. במקרה כזה יתרחשו פשיטות רגל שבתחילה יהיו פרופרוציונליים לכמות הכסף החסרה. אולם בהמשך פשיטות הרגל עלולות להתפשט לכל המוסדות הפיננסיים ולגדול הרבה מעבר לכמות הכסף החסרה. על מנת למנוע תגובת שרשרת של פשיטות רגל, על הבנק המרכזי לדאוג שכמות הכסף תמיד תגדל בהתאם לשיעור הריבית. כמו-כן במערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] על הבנק המרכזי לעצור פשיטות רגל על ידי כיסוי ההפסדים ללקוחות הבנקים, על מנת למנוע משבר אמון שיוביל לקריסת המערכת הפיננסית.
בהנחה שהבנק המרכזי מבצע את תפקידו, הגידול בכמות הכסף היא אקספוננציאלית. מכפלת הגידול בכמות הכסף מתאימה לגובה הריבית ללווים, וזו בדר"כ אינה יורדת מ-5%.
מצד שני הכלכלה אינה גדלה ב-5% בכל שנה והיא גם אינה גדילה אקספוננציאלית כפי שכמות הכסף גדילה. לפיכך עם השנים נוצר פער במהירות הגידול בכסף למהירות הגידול בכלכלה. פער זה מתבטא באינפלציה מתמדת. הפער גדל ככל שחולפות השנים והוא מתבטא באינפלציה גוברת. האינפלציה מובילה למשבר אמון של האזרחים בכסף. בנקודה זו האזרחים מנסים להיפטר מהכסף דהיינו מהירות המחזור של הכסף גדילה דרמטית. הביטוי של כזה שלב הוא היפר-אינפלציה.
ההיפר אינפלציה מוחקת את ערכו של הכסף תוך זמן יחסית קצר, יחד עם הפקדונות והחובות במשק, ומאפשרת להתחיל מחדש ע"י יצירת מטבע חדש בר-ערך.
המשך יבוא..--[[משתמש:ע|ע]] 00:20, 11 במרץ 2011 (IST)
המשך יבוא..--[[משתמש:ע|ע]] 00:20, 11 במרץ 2011 (IST)
:הי, את\ה פשוט יכול לערוך ישר את הדף, אין צורך לכתוב זאת בדף השיחה.
:הי, את\ה פשוט יכול לערוך ישר את הדף, אין צורך לכתוב זאת בדף השיחה.