שינויים

נוספו 1,313 בתים ,  22:37, 14 בנובמבר 2010
שורה 20: שורה 20:  
סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.  
 
סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.  
   −
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
+
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  
 +
 
 +
לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.
 +
 
    
;התפלה:
 
;התפלה:
בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה שיספקו חלק מהצריכה.
+
בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה לספק חלק גדול מצריכת המים הביתית.
    
נכון לתחילת 2008 יש בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באילת, באשקלון ובפלמחים, יחד הם מתפילים  כ-150 מיליון מטר מעוקב בשנה. המדינה מתכננת להקים עד שנת 2012 מתקנים נוספים בחדרה, ראשון לציון ובאשדוד, שיספקו יחד 300 מיליון מטר מעוקב מי שתייה בשנה - כמחצית מהצריכה הארצית הביתית בישראל.  
 
נכון לתחילת 2008 יש בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באילת, באשקלון ובפלמחים, יחד הם מתפילים  כ-150 מיליון מטר מעוקב בשנה. המדינה מתכננת להקים עד שנת 2012 מתקנים נוספים בחדרה, ראשון לציון ובאשדוד, שיספקו יחד 300 מיליון מטר מעוקב מי שתייה בשנה - כמחצית מהצריכה הארצית הביתית בישראל.  
שורה 31: שורה 34:  
*'''מתקן ההתפלה בפלמחים''' - נחנך ב-5 בספטמבר 2007, בעלות של 100 מיליון דולר.<ref>יואב כהן, [http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222 מתקן התפלה נחנך בפלמחים], אתר גלי צה"ל און ליין, 05/09/2007</ref>
 
*'''מתקן ההתפלה בפלמחים''' - נחנך ב-5 בספטמבר 2007, בעלות של 100 מיליון דולר.<ref>יואב כהן, [http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222 מתקן התפלה נחנך בפלמחים], אתר גלי צה"ל און ליין, 05/09/2007</ref>
   −
עלות התפלה גבוה מעט מאשר מים שנשאבו מבארות, עם זאת כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.
+
עלות התפלה גבוה יותר  ממים שנשאבו מבארות. לעלויות הקבועות, יש להוסיף גם עלויות חד פעמיות של כמה מיליארדי שקלים כדי להפוך את כיוון זרימת המים במקום מההר אל מישור החוף, כפי שהיה עד כה, יש צורך להפוך את כיוון הזרימה שכן רוב מתקני ההתפלה נמצאים סמוך לחוף. כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.
   −
ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html]
+
ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html], טענה דומה העולתה על ידי צור שיזף [http://shezaf.net/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html], שמצביע על כך שצעדים פשוטים יותר כמו אגירת מים וחסכון במים (על ידי מערכות [[מים אפורים]] לא מקודמות.
    
===מאגרי המים===
 
===מאגרי המים===