שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה גורמים לזיהום סביבתי משמעותי הן בהקשר של צריכת אנרגיה וחומרים מתכלים, והן בהקשר של פליטת חומרים מזהמים במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלהם - בעיקר בזמן הייצור אך גם בזמן השימוש והפסולת.  
+
'''מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה''' גורמים ל[[זיהום סביבתי]] משמעותי הן בהקשר של צריכת אנרגיה ו[[חומרים מתכלים]], והן בהקשר של פליטת חומרים מזהמים במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלהם - בעיקר בזמן הייצור אך גם בזמן השימוש והפסולת.  
    
==פסולת בייצור ובזריקה==
 
==פסולת בייצור ובזריקה==
נכון לשנת 2006, משקל הפסולת הרעילךה שמייצרות חברות אלקטרוניקה וטכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליוני טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).<ref name="halpren_2006">[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] נמרוד הלפרן, קפטן אינטרנט, הארץ 2006 </ref>  
+
נכון לשנת 2006, משקל הפסולת הרעילה שמייצרות חברות אלקטרוניקה וטכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליוני טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).<ref name="halpren_2006">[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] נמרוד הלפרן, קפטן אינטרנט, הארץ 2006 </ref>  
    
חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפאניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/>  
 
חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפאניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/>  
   −
בשנת 2005, חשף ארגון גרינפיס אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של כימיקלים רעילים. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים היתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/>
+
בשנת 2005, חשף ארגון [[גרינפיס]] אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של [[כימיקלים רעילים]]. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים היתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/>
    
ארגון בזל אקשן נטוורק (BAN), מנהל מעקב אחר סחר בחומרים רעילים ברחבי העולם. בדו"ח של הארגון משנת 2005, הוא חשף כי מידי חודש נשלחות 500 מכולות של פסולת אלקטרונית מארה"ב ומאירופה לניגריה, שם נשרפת הפסולת תוך גרימת זיהום סביבתי קשה. <ref name="halpren_2006"/>
 
ארגון בזל אקשן נטוורק (BAN), מנהל מעקב אחר סחר בחומרים רעילים ברחבי העולם. בדו"ח של הארגון משנת 2005, הוא חשף כי מידי חודש נשלחות 500 מכולות של פסולת אלקטרונית מארה"ב ומאירופה לניגריה, שם נשרפת הפסולת תוך גרימת זיהום סביבתי קשה. <ref name="halpren_2006"/>
    
==זיהום אוויר בזמן השימוש==
 
==זיהום אוויר בזמן השימוש==
מחשבים ובמוצרי אלקטרוניקה מכילים מגוון גדול של חומרים רעילים, אך רוב הכימיקלים האלה אינם מסכנים באופן ישיר את המשמשתים במחשבים בזמן השימוש, בגלל שם מצויים בכמויות נמוכות ומצופים במארזי פלסטיק ומתכת בתוך המחשב ואין להם מגע ישיר עם המשתמש.<ref name="Pc_Mag_07">{{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|04.07.07}}</ref>  
+
מחשבים ובמוצרי אלקטרוניקה מכילים מגוון גדול של חומרים רעילים, אך רוב הכימיקלים האלה אינם מסכנים באופן ישיר את המשתמשים במחשבים בזמן השימוש, בגלל שם מצויים בכמויות נמוכות ומצופים במארזי פלסטיק ומתכת בתוך המחשב ואין להם מגע ישיר עם המשתמש.<ref name="Pc_Mag_07">{{ynet|דילן טווני, PC Magazine|מה מסתתר בתוך המחשב הנייד?|3420548|04.07.07}}</ref>  
   −
עם זאת יש חשש מפני פליטה של [[מעכבי בערה על בסיס ברום]] -  brominated flame retardants (הנקראים BFR), שמשמשים בייצור פלסטיק. מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים יכולים לפלוט  BFR במשך תקופה מסוימת, ו-BFR נמצא בדגימות אבק של שנאספו במשרדים.<ref name="Pc_Mag_07"/> רמת הרעילות של BFR עוד לא נקבעה במדוייק אבל יש גורמים רבים החוששים כי הוא רעיל ומסרטן. פליטה של -BFR היא נחשבת לזיהום אוויר ביתי ועלולה להתווסף לבעיות אחרות שלו כמו [[תסמין הבניין החולה]].  
+
עם זאת, יש חשש מפני פליטה של [[מעכבי בערה על בסיס ברום]] -  brominated flame retardants (הנקראים BFR), שמשמשים במהלך ייצור פלסטיק. מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים יכולים לפלוט  BFR במשך תקופה מסוימת, ו-BFR נמצא בדגימות אבק של שנאספו במשרדים.<ref name="Pc_Mag_07"/> רמת הרעילות של BFR עוד לא נקבעה במדוייק אבל יש גורמים רבים החוששים כי הוא רעיל ומסרטן. פליטה של -BFR נחשבת ל[[זיהום אוויר]] ביתי ועלולה להתווסף לבעיות אחרות שלו כמו [[תסמין הבניין החולה]].  
   −
==ניטור==
+
==ניטור וחלופות==
"מדד לאלקטרוניקה ירוקה" של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלווזיות וקונוסלות משחקים, על פי המדיניות שלהן בתחומים של חומרים רעילים, מיחזור ו[[שינויי אקלים]]. [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up]
+
===פעילות אזרחית===
 +
מדד אחד אפשרי הוא "[[מדד לאלקטרוניקה ירוקה]]" של ארגון [[גרינפיס]]. המדד מתפרסם מאז אוגוסט 2006 ומדרג את 18 הפירמות המובילות שעוסקות במחשבים, טלפונים ניידים, טלווזיות וקונוסלות משחקים. המדד נקבע על פי המדיניות שלהן בתחומים של [[חומרים רעילים]], [[מיחזור]] ו[[שינויי אקלים]]. [http://www.greenpeace.org/international/campaigns/toxics/electronics/how-the-companies-line-up]
   −
Silicon Valley Toxics Coalition ארגון סביבתי שקם בשנת 1982 בעקבות זיהום מים ליד מפעלי ייצור של אלקטורניקה. כיום הארגון עובד ברמה העולמית כשמרכזו בעמק הסילקון בקליפורניה. הוא פועל להגדלת המודעות לחומרים מזהמים שנוצרים בזמן מחזור החיים של מחשבים ולנסיונות העברת התעשייה לכיוון סביבתי ומקיים יותר. [http://www.etoxics.org]
+
Silicon Valley Toxics Coalition הוא [[סביבתנות|ארגון סביבתי]] שקם בשנת 1982 בעקבות זיהום מים ליד מפעלי ייצור של אלקטרוניקה. כיום הארגון עובד ברמה העולמית כשמרכזו בעמק הסילקון בקליפורניה. הוא פועל להגדלת המודעות לחומרים מזהמים שנוצרים בזמן מחזור החיים של מחשבים ולנסיונות העברת התעשייה לכיוון סביבתי ו[[קיימות|מקיים]] יותר. [http://www.etoxics.org]
   −
ארגון בזל אקשן נטוורק (Basel Action Network – BAN)הוא ארגון שמנסה להחלם בההפצה הגלובלית של רעלים, ובמיוחד לעקוב אחר [[אמנת באזל]] שאמורה למנועה מסחר ברעלים. בין היתר הארגון עוסק גם במסחר בפסולת אלקטרונית רעילה [http://www.ban.org]
+
ארגון "בזל אקשן נטוורק" (Basel Action Network – BAN) הוא ארגון שמנסה להלחם בההפצה הגלובלית של רעלים, ובמיוחד לעקוב אחר [[אמנת באזל]] שאמורה למנועה מסחר ברעלים. הארגון עוסק בין היתר גם במסחר בפסולת אלקטרונית רעילה [http://www.ban.org].
   −
==ספרים בנושא==
+
===נסיונות התמודדות בעסקי המחשבים===
* Challenging the Chip הוא ספר משנת 2006 שעוסק בצדק סביבתי, בזיהום ובזכויות עובדים בתעשיית האלקרוניקה העולמית. הספר לדוגמה מכיל את סיפורי מאבקם של עובדים עניים הסובלים מחשיפה לחומרים רעילים. הספר נכתב ונערך על ידי מספר אנשים העוסקים בנושא, בינהם, Ted Smith המייסד של ארגוןSilicon Valley Toxics Coalition.
  −
 
  −
==נסיונות התמודדות==
   
מספר חברות מנסות להתמודד עם חלק מהבעיה על ידי נסיונות מעבר ל[[מחשוב ירוק]], שבו יש שימוש נמוך יותר באנרגיה, שימוש בחומרים רעילים פחות, ונהלי ייצור שמאפשרים למחזר את החומרים הרעילים כחלק מהתפיסה של [[מעריסה לעריסה]] עם זאת, הזיהום הנגרם מתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים הוא גבוה מאוד.  
 
מספר חברות מנסות להתמודד עם חלק מהבעיה על ידי נסיונות מעבר ל[[מחשוב ירוק]], שבו יש שימוש נמוך יותר באנרגיה, שימוש בחומרים רעילים פחות, ונהלי ייצור שמאפשרים למחזר את החומרים הרעילים כחלק מהתפיסה של [[מעריסה לעריסה]] עם זאת, הזיהום הנגרם מתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים הוא גבוה מאוד.  
    
נסיון התמודדות נוסף היא פתיחה של חברות לשימוש חוזר ולמחזור מחשבים. החברות מקימות מרכזי איסוף למוצרי אלקטרוניקה ישנים. חלק קטן מהמחשבים מועבר לשימוש חוזר, וחלק ממוחזר על ידי העברת חלקי רכיבים שונים לתעשיות מחזור שונות - פלדה אלומיניום ופלסטיק שמהוות את רוב המשקל מועברות לחברות מחוזר, וטיפול נפרד הוא ברכיבי האלקטרוניקה שיש בהם שרידי מתכות יקרות כמו גם חומרים רעילים.  
 
נסיון התמודדות נוסף היא פתיחה של חברות לשימוש חוזר ולמחזור מחשבים. החברות מקימות מרכזי איסוף למוצרי אלקטרוניקה ישנים. חלק קטן מהמחשבים מועבר לשימוש חוזר, וחלק ממוחזר על ידי העברת חלקי רכיבים שונים לתעשיות מחזור שונות - פלדה אלומיניום ופלסטיק שמהוות את רוב המשקל מועברות לחברות מחוזר, וטיפול נפרד הוא ברכיבי האלקטרוניקה שיש בהם שרידי מתכות יקרות כמו גם חומרים רעילים.  
 +
 +
== סרטים וספרים בנושא==
 +
* Challenging the Chip הוא ספר משנת 2006 שעוסק ב[[צדק סביבתי]], בזיהום וב[[זכויות עובדים]] בתעשיית האלקרוניקה העולמית. הספר מכיל לדוגמה את סיפורי מאבקם של עובדים עניים הסובלים מחשיפה לחומרים רעילים. הספר נכתב ונערך על ידי מספר אנשים העוסקים בנושא, בינהם, Ted Smith המייסד של ארגוןSilicon Valley Toxics Coalition
 +
* [[הסיפור של האלקטרוניקה]] הוא סרט תעודה קצר בנושא, מבית היוצר של [[סיפורם של הדברים (סרט)|סיפורם של הדברים]]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 +
* [[הסיפור של האלקטרוניקה]]
 
* [[קולטן (מחצב)]]
 
* [[קולטן (מחצב)]]
 +
* [[מיחשוב ירוק]]
 
* [[סיפורם של הדברים (סרט)]]
 
* [[סיפורם של הדברים (סרט)]]