47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] לג'ורג' אקרלוף, מייקל ספנס ו[[ג'וזף סטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי סימטרים במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס וסטיגליץ הציעו מנגונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.
בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] לג'ורג' אקרלוף, מייקל ספנס ו[[ג'וזף סטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי סימטרים במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס וסטיגליץ הציעו מנגונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.
המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים''', שבו המוכרים משקיעים מאמץ שכדאי רק למוכשרים שבהם, ועל ידי כך דוחק החוצה את המוכשרים פחות. דוגמה לכך הם לימודים קשים שאותם יכולים המוכשרים לקיים, אבל המוכשרים פחות נושרים או מוותרים בגלל המאמץ הרב יותר שעליהם להשקיע. מודל זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] באבולוציה.
המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים''', שבו המוכרים משקיעים מאמץ שכדאי רק למוכשרים שבהם, ועל ידי כך דוחק החוצה את המוכשרים פחות. דוגמה לכך הם לימודים קשים שאותם יכולים המוכשרים לקיים, אבל המוכשרים פחות נושרים או מוותרים בגלל המאמץ הרב יותר שעליהם להשקיע. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור סינגל או איתות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] באבולוציה שבו פרטים מסויימים מאמצים התהנגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).
דוגמאות למידע א-סימטרי ובסוגריים מנגונים להפחתת הבעיה:
דוגמאות למידע א-סימטרי ובסוגריים מנגונים להפחתת הבעיה: