259
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
====אירלנד====
התוכנית הרב-שנתית לתעשיית התיירות מתבססת על "המודל האירי". אירלנד קיבלה בראשית שנות ה-90 החלטה אסטרטגית, שהציבה את התיירות כענף מחולל מהפכה בכלכלת המדינה. כיום מהווה המשק האירי מודל לחיקוי במדינות רבות באירופה.
תוך פחות מעשור הכפילה אירלנד את מספר התיירים הנכנסים אליה, וכתוצאה מכך צמח הפדיון מתיירות פי 3, ומספר המועסקים בתיירות זינק ב-70%. המודל האירי כלל מדיניות תיירות לאומית, תכנון ארוך טווח ויישום קפדני, שיווק אגרסיבי ופיתוח המוצר התיירותי, פיתוח תשתיות, מדיניות תעופה תחרותית והקמת גוף יישומי משותף לסקטור הפרטי והציבורי.
מקור: מעריב [http://www.nrg.co.il/online/14/ART/949/476.html]
המודל האירי הוא שם דבר בקרב הכלכלנים בישראל ועמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, שואף ליישמו בארץ. לשם קידום יישומו הובאו לועידת העסקים השנה שר התמ"ס האירי ויושב ראש פדרציית האיגודים באירלנד.
לפניכם מכתב ששלח חבר הפרלמנט האירי, ג'ו היגינס, בו הוא מזהיר מפני השלכות יישום המודל של הסכם משולש בין האיגודים, לממשלה ולמעסיקים:
מאת ג'ו היגינס, חבר הפרלמנט של הרפובליקה האירית, המפלגה הסוציאליסטית, ה-CWI
על העובדים בישראל לנהוג בזהירות ולא להאמין לדבריהם של נציגי הממשלה והמעסיקים בנוגע ל-10 השנים האחרונות באירלנד. זה נכון שישנה צמיחה כלכלית מהירה, אך זה התאפשר באמצעות העסקת כוח עבודה צעיר ומשכיל מאד, ותלוי במידה רבה בתאגידים בינלאומיים גדולים שמשלמים מיסים נמוכים מאד.
מ-1987 מובילה הנהגת האיגודים את העובדים ל"שיתוף פעולה" עם הבוסים ועם הממשלה. במציאות שיחק הסכם זה תפקיד של שמירה על עליות מתונות בשכר, אך איפשר לרווחים, לספקולציות ולשכירות לטפס אל מעבר לתיקרה.
כתוצאה מכך, מ-1987 החלק היחסי מהעושר הלאומי שהולך אל העובדים ירד במידה ניכרת, בעוד שהחלק שהולך למעמד הקפיטליסטי גדל. מאז שהממשלה הנוכחית של המפלגות הקפיטליסטיות Fianna Fail והדמוקרטים הפרוגרסיביים עלתה לשלטון ב-1997, השותפים כביכול של העובדים, הספקולנטים של האדמות וקבלני הבנייה הגדולים הביאו לכך שמחירי הדיור יעלו פי 3 ואף 4. זה יוצר קושי עצום עבור עובדים צעירים שרוצים לקנות דירה. בעלי הדירות הורשו להעלות את השכירות במידה ניכרת, וכעת רשימת ההמתנה לדיור ציבורי מגיעה ל-50,000 משפחות.
המדיניות הניאו-ליברלית המונהגת על ידי האיחוד האירופי מיושמת באירלנד. ב-24/12 יצאו לשביתה של 24 שעות עובדי חברת ספנות אירית. הסיבה לשביתה היא שהחברה באופן עקבי מחליפה משרות קבועות הכוללות זכויות פנסיה, במשרות זמניות בשכר נמוך מאד, ומנצלת לכך עובדים מחוץ לאיחוד האירופי.
כמו באיזורים אחרים של אירופה מתנהל קמפיין ענק של התקפה על זכויות פנסיה וחיוב של עובדים לתפוקה גבוהה יותר כדי למקסם את הרווחים של הבנקים והתאגידים העסקיים הגדולים.
כך שלמעשה הבום הכלכלי באירלנד הועיל בגדול למיעוט עשיר מאד.
אנחנו מברכים על העובדה שישנם יותר עובדים וששיעורי האבטלה נמוכים יחסית לשנות השמונים, אבל אנו קוראים לעובדים לא לקבל את הלחצים הניאו-ליברליים, אלא להילחם למען משרות בשכר הוגן וזכויות פנסיה.
עליי לציין גם כי למרות הבום הכלכלי, ישנן בעיות קשות במערכת הבריאות, עובדים רבים נמצאים ברשימות המתנה ארוכות לטיפול רפואי, וישנו מחסור חריף במיטות בבתי החולים.
באיזורי מגורים מסויימים של עובדים עדיין ישנו מחסור בתשתיות ראויות, וקשים הם החיים של המתגוררים בהם.
אנחנו ממשיכים להיאבק בבוסים ובממשלה בכל התחומים הללו.
אנחנו גם ממשיכים לקרוא לשינוי סוציאליסטי של החברה באירלנד, כפיתרון היחיד לבעיות איתן מתמודד מעמד העובדים האירי.
שלכם,
גו' היגינס, חבר הדייל
מכתב זה אמור היה להיקרא מעל בימת ועידת העשוקים במוצאי שבת, אך מארגני האירוע העדיפו לבסוף לא לאפשר לנו זאת בעוד הם שולחים את ברכתם לעמיר פרץ שיהיה בא כוחם של המפגינים בועידת העסקים. זו לא הייתה סתימת הפיות היחידה לה זכינו באותו אירוע. פעיל של עמותת אדם (עמותה שנוסדה ע"י עמיר פרץ ובני גאון) חטף מידינו את המגפון בעת נאומו של עמיר פרץ בהפגנה ושבר אותו.
הקמת העמותה יחד עם אדריכל הפרטת כור שבנה את הונו ממנה, בני גאון, היא אך צעד טבעי עבור עמיר פרץ שחבר לא מזמן למפלגה המסורתית של בעלי ההון בישראל, מפלגת העבודה. רבות דובר בהפגנה על הקשר בין הון לשלטון, אך הכפפת המאבק המעמדי לאינטרסים של ההון רק מחזקת קשר זה. הקשר בין האירגונים החברתיים לאיגודים המקצועיים חשוב מעין כמוהו, אך היענות לחיבוק הדוב של ההנהגה הכושלת של עמיר פרץ לא תהפוך את האירגונים החברתיים לרלוונטים עבור עובדים מן השורה. הקשר עם האיגודים המקצועיים צריך להיות בלתי אמצעי ועוקף קליקת עמיר פרץ. ועדים לוחמניים ועובדים מן השורה מצויים בעימות רציף מול קליקה זו שמחלישה את האיגודים, אליהם יש לפנות ולבנות איתם חזית מאוחדת, ולבנות אופוזיציה בתוך ההסתדרות להנהגה הקיימת במטרה להחליפה.
מקור: מאבק סוציאליסטי [http://www.maavak.org.il/maavak/modules.php?name=News&file=article&sid=260]
תרשים לצמיחה כלכלית
"קצצו היום בגרעון, במיסים ובהוצאות ממשלתיות וקבלו צמיחה היום ולא בעוד 10 שנים", אמר ד"ר עדי ברנדר, ראש התחום הציבורי בבנק ישראל. ברנדר דיבר בדיון של עמיתי קרן קורת של המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים, אשר נערך בכנסת.
בדיון אמר שגריר אירלנד בישראל, פטריק הנסי: "משנות ה-20 אנו ניהלנו משק סגור וממוגן מתחרות חיצונית. אסור היה לנו לעשות כן…בשנות ה-80 באירלנד, הגרעון טפח ועמו האינפלציה והמיסים. בסוף העשור הורדנו את הגרעון ויצרנו סביבה ידידותית לעסקים. מדיניות כלכלית היא חשובה מידי מלשחק עמה משחקים פוליטיים".
עובדות שהוצגו בדיון של עמיתי קרן קורת
1. עד 1987 ניסתה אירלנד להוריד את הגרעון באמצעות העלאת מיסים ואי-קיצוץ בהוצאות הממשלתיות. אירלנד נכשלה. ישראל חוזרת על טעויותיה.
2. ב-1987 אימצה אירלנד תכנית כלכלית שהיא הפוכה מתכניתה הנוכחית של ישראל.
3. אירלנד הורידה את הגרעון באמצעות קיצוץ בו זמנית במיסים ובהוצאות. שיעורי מס ההכנסה ירדו 5-6%. היום משלמים האירים 20% מס עד שכר של 28,000 יורו ו-42% מעבר לזה. בעלי שכר נמוך פטורים ממס על ההכנסה. המס על פעולות מסחריות הוא 20% ועד 2003 ירד ל-12.5%. התוצאה, לפי השגריר פטריק הנסי: "כעת יש לנו 1,200 חברות זרות המושקעות באירלנד וצמיחה כלכלית לאורך 15 שנה".
עובדות נוספות מתוך מאגר המידע של עמיתי קרן קורת במכון
4. מאז שאירלנד קיצצה במיסים ובהוצאות, היא נהנית מצמיחה שנתית ממוצעת של 5-7%.
5. הקיצוצים במיסים ובהוצאות הממשלתיות חיסלו את האבטלה. בעשור האחרון ירדה האבטלה מ10-11%- ל-3-4%. אין למעשה אבטלה מקומית – בו בזמן שאירלנד מייבאת מאות אלפי עובדים זרים.
6. כ-90% מהתל"ג האירי נובע מיצוא.
7. על פי השגריר האירי בדיון של עמיתי קרן קורת, הקיצוצים לא פגעו ביחסי העבודה. נהפוך הוא: מכיוון שהמיסים ירדו, העובדים זכו לשכר נטו גדול יותר ולא היה רצון מצד העובדים לנקוט בצעדים חריפים.
8. ד"ר עדי ברנדר ציין בדיון, שעד הקיצוצים במיסים ובהוצאות ב-1987, סבלה אירלנד מהגירת צעיריה. היום חוזרים "יורדים" אלה למולדת.
עמיתת קרן קורת במכון, לימור מנירב, ציינה: "לפני 20 שנה נקטה אירלנד באותה מדיניות בה נוקטת ישראל היום, וזה החריף את כל בעיותיה הכלכליות. משנת 1987 הפכה אירלנד לסיפור ההצלחה של אירופה".
ד"ר ברנדר הגדיר את תפקידן של ממשלות: "ממשלה צריכה לדאוג ליציבות מערכת החוק, המיסוי והפיננסית. נטל מס צריך להיות נמוך, וצריך שתהיה אמונה שהוא ישאר נמוך בעתיד".
ד"ר יצחק קליין, מנתח מדיניות במכון אמר: "מיסים הורגים עבודה".
סיכומי הדיונים של עמיתי קרן קורת במכון
"מבחינת התל"ג לנפש, הפכה אירלנד לאחת המדינות העשירות באירופה. הצמיחה שם מבוססת על היי-טק. גודל האוכלוסיה באירלנד ובעיותיה הבטחוניות בעשורים האחרונים לא כל כך שונים מישראל. אם רוצה ישראל ליצור מקומות עבודה וצמיחה כלכלית, עליה פשוט לפעול על פי המודל האירי - להוריד מיסים, תשלומי העברה וגודל הממשלה. הממשלה האירית היא היום מהקטנות באירופה.
"ד"ר יצחק קליין אמר: 'מיסים הורגים עבודה'. ד"ר עדי ברנדר אומר שהצמחיה באירלנד עלתה מיד לאחר שקצצו במיסים ובהוצאות הממשלה. למה מעלה ישראל היום את גרעונה, למה היא משאירה את הוצאותיה ברמה כמעט ללא אח ורע בעולם המערבי, מבחינת אחוזי תל"ג, ולמה היא מעלה מיסים?
"אם הפוליטיקאים בארץ באמת רצו לעזור למובטלים, הם היו יכולים ליצור מקומות עבודה באמצעות הורדה עצומה בשיעורי מס הכנסה ומס החברות, וכן בהוצאות הממשלתיות. זה הצליח באירלנד ויכול להצליח גם כאן".
תכנית עמיתי קרן קורת במכון ערך דיון בכנסת ב-28 במאי 2002 בהשתתפות שגריר אירלנד בישראל, פטריק הנסי; יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, אברהם פורז; ראש התחום הציבורי בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר; מנתחי מדיניות במכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים הכלכלנים ד"ר אמיר עציוני וד"ר יצחק קליין; ויו"ר ועדת ההיי-טק בכנסת, מודי זנדברג, שפרס את חסותו על המפגש. כן השתתפו ח"כים אחרים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים. הנ"ל מסכם את הדיונים בכנסת ובמכון בהמשך השבוע.
מקור: המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים [http://www.iasps.org/eng_editor/socor_show.php?lang=&main=&type=2&article_id=182]
התוכנית הרב-שנתית לתעשיית התיירות מתבססת על "המודל האירי". אירלנד קיבלה בראשית שנות ה-90 החלטה אסטרטגית, שהציבה את התיירות כענף מחולל מהפכה בכלכלת המדינה. כיום מהווה המשק האירי מודל לחיקוי במדינות רבות באירופה.
תוך פחות מעשור הכפילה אירלנד את מספר התיירים הנכנסים אליה, וכתוצאה מכך צמח הפדיון מתיירות פי 3, ומספר המועסקים בתיירות זינק ב-70%. המודל האירי כלל מדיניות תיירות לאומית, תכנון ארוך טווח ויישום קפדני, שיווק אגרסיבי ופיתוח המוצר התיירותי, פיתוח תשתיות, מדיניות תעופה תחרותית והקמת גוף יישומי משותף לסקטור הפרטי והציבורי.
מקור: מעריב [http://www.nrg.co.il/online/14/ART/949/476.html]
המודל האירי הוא שם דבר בקרב הכלכלנים בישראל ועמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, שואף ליישמו בארץ. לשם קידום יישומו הובאו לועידת העסקים השנה שר התמ"ס האירי ויושב ראש פדרציית האיגודים באירלנד.
לפניכם מכתב ששלח חבר הפרלמנט האירי, ג'ו היגינס, בו הוא מזהיר מפני השלכות יישום המודל של הסכם משולש בין האיגודים, לממשלה ולמעסיקים:
מאת ג'ו היגינס, חבר הפרלמנט של הרפובליקה האירית, המפלגה הסוציאליסטית, ה-CWI
על העובדים בישראל לנהוג בזהירות ולא להאמין לדבריהם של נציגי הממשלה והמעסיקים בנוגע ל-10 השנים האחרונות באירלנד. זה נכון שישנה צמיחה כלכלית מהירה, אך זה התאפשר באמצעות העסקת כוח עבודה צעיר ומשכיל מאד, ותלוי במידה רבה בתאגידים בינלאומיים גדולים שמשלמים מיסים נמוכים מאד.
מ-1987 מובילה הנהגת האיגודים את העובדים ל"שיתוף פעולה" עם הבוסים ועם הממשלה. במציאות שיחק הסכם זה תפקיד של שמירה על עליות מתונות בשכר, אך איפשר לרווחים, לספקולציות ולשכירות לטפס אל מעבר לתיקרה.
כתוצאה מכך, מ-1987 החלק היחסי מהעושר הלאומי שהולך אל העובדים ירד במידה ניכרת, בעוד שהחלק שהולך למעמד הקפיטליסטי גדל. מאז שהממשלה הנוכחית של המפלגות הקפיטליסטיות Fianna Fail והדמוקרטים הפרוגרסיביים עלתה לשלטון ב-1997, השותפים כביכול של העובדים, הספקולנטים של האדמות וקבלני הבנייה הגדולים הביאו לכך שמחירי הדיור יעלו פי 3 ואף 4. זה יוצר קושי עצום עבור עובדים צעירים שרוצים לקנות דירה. בעלי הדירות הורשו להעלות את השכירות במידה ניכרת, וכעת רשימת ההמתנה לדיור ציבורי מגיעה ל-50,000 משפחות.
המדיניות הניאו-ליברלית המונהגת על ידי האיחוד האירופי מיושמת באירלנד. ב-24/12 יצאו לשביתה של 24 שעות עובדי חברת ספנות אירית. הסיבה לשביתה היא שהחברה באופן עקבי מחליפה משרות קבועות הכוללות זכויות פנסיה, במשרות זמניות בשכר נמוך מאד, ומנצלת לכך עובדים מחוץ לאיחוד האירופי.
כמו באיזורים אחרים של אירופה מתנהל קמפיין ענק של התקפה על זכויות פנסיה וחיוב של עובדים לתפוקה גבוהה יותר כדי למקסם את הרווחים של הבנקים והתאגידים העסקיים הגדולים.
כך שלמעשה הבום הכלכלי באירלנד הועיל בגדול למיעוט עשיר מאד.
אנחנו מברכים על העובדה שישנם יותר עובדים וששיעורי האבטלה נמוכים יחסית לשנות השמונים, אבל אנו קוראים לעובדים לא לקבל את הלחצים הניאו-ליברליים, אלא להילחם למען משרות בשכר הוגן וזכויות פנסיה.
עליי לציין גם כי למרות הבום הכלכלי, ישנן בעיות קשות במערכת הבריאות, עובדים רבים נמצאים ברשימות המתנה ארוכות לטיפול רפואי, וישנו מחסור חריף במיטות בבתי החולים.
באיזורי מגורים מסויימים של עובדים עדיין ישנו מחסור בתשתיות ראויות, וקשים הם החיים של המתגוררים בהם.
אנחנו ממשיכים להיאבק בבוסים ובממשלה בכל התחומים הללו.
אנחנו גם ממשיכים לקרוא לשינוי סוציאליסטי של החברה באירלנד, כפיתרון היחיד לבעיות איתן מתמודד מעמד העובדים האירי.
שלכם,
גו' היגינס, חבר הדייל
מכתב זה אמור היה להיקרא מעל בימת ועידת העשוקים במוצאי שבת, אך מארגני האירוע העדיפו לבסוף לא לאפשר לנו זאת בעוד הם שולחים את ברכתם לעמיר פרץ שיהיה בא כוחם של המפגינים בועידת העסקים. זו לא הייתה סתימת הפיות היחידה לה זכינו באותו אירוע. פעיל של עמותת אדם (עמותה שנוסדה ע"י עמיר פרץ ובני גאון) חטף מידינו את המגפון בעת נאומו של עמיר פרץ בהפגנה ושבר אותו.
הקמת העמותה יחד עם אדריכל הפרטת כור שבנה את הונו ממנה, בני גאון, היא אך צעד טבעי עבור עמיר פרץ שחבר לא מזמן למפלגה המסורתית של בעלי ההון בישראל, מפלגת העבודה. רבות דובר בהפגנה על הקשר בין הון לשלטון, אך הכפפת המאבק המעמדי לאינטרסים של ההון רק מחזקת קשר זה. הקשר בין האירגונים החברתיים לאיגודים המקצועיים חשוב מעין כמוהו, אך היענות לחיבוק הדוב של ההנהגה הכושלת של עמיר פרץ לא תהפוך את האירגונים החברתיים לרלוונטים עבור עובדים מן השורה. הקשר עם האיגודים המקצועיים צריך להיות בלתי אמצעי ועוקף קליקת עמיר פרץ. ועדים לוחמניים ועובדים מן השורה מצויים בעימות רציף מול קליקה זו שמחלישה את האיגודים, אליהם יש לפנות ולבנות איתם חזית מאוחדת, ולבנות אופוזיציה בתוך ההסתדרות להנהגה הקיימת במטרה להחליפה.
מקור: מאבק סוציאליסטי [http://www.maavak.org.il/maavak/modules.php?name=News&file=article&sid=260]
תרשים לצמיחה כלכלית
"קצצו היום בגרעון, במיסים ובהוצאות ממשלתיות וקבלו צמיחה היום ולא בעוד 10 שנים", אמר ד"ר עדי ברנדר, ראש התחום הציבורי בבנק ישראל. ברנדר דיבר בדיון של עמיתי קרן קורת של המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים, אשר נערך בכנסת.
בדיון אמר שגריר אירלנד בישראל, פטריק הנסי: "משנות ה-20 אנו ניהלנו משק סגור וממוגן מתחרות חיצונית. אסור היה לנו לעשות כן…בשנות ה-80 באירלנד, הגרעון טפח ועמו האינפלציה והמיסים. בסוף העשור הורדנו את הגרעון ויצרנו סביבה ידידותית לעסקים. מדיניות כלכלית היא חשובה מידי מלשחק עמה משחקים פוליטיים".
עובדות שהוצגו בדיון של עמיתי קרן קורת
1. עד 1987 ניסתה אירלנד להוריד את הגרעון באמצעות העלאת מיסים ואי-קיצוץ בהוצאות הממשלתיות. אירלנד נכשלה. ישראל חוזרת על טעויותיה.
2. ב-1987 אימצה אירלנד תכנית כלכלית שהיא הפוכה מתכניתה הנוכחית של ישראל.
3. אירלנד הורידה את הגרעון באמצעות קיצוץ בו זמנית במיסים ובהוצאות. שיעורי מס ההכנסה ירדו 5-6%. היום משלמים האירים 20% מס עד שכר של 28,000 יורו ו-42% מעבר לזה. בעלי שכר נמוך פטורים ממס על ההכנסה. המס על פעולות מסחריות הוא 20% ועד 2003 ירד ל-12.5%. התוצאה, לפי השגריר פטריק הנסי: "כעת יש לנו 1,200 חברות זרות המושקעות באירלנד וצמיחה כלכלית לאורך 15 שנה".
עובדות נוספות מתוך מאגר המידע של עמיתי קרן קורת במכון
4. מאז שאירלנד קיצצה במיסים ובהוצאות, היא נהנית מצמיחה שנתית ממוצעת של 5-7%.
5. הקיצוצים במיסים ובהוצאות הממשלתיות חיסלו את האבטלה. בעשור האחרון ירדה האבטלה מ10-11%- ל-3-4%. אין למעשה אבטלה מקומית – בו בזמן שאירלנד מייבאת מאות אלפי עובדים זרים.
6. כ-90% מהתל"ג האירי נובע מיצוא.
7. על פי השגריר האירי בדיון של עמיתי קרן קורת, הקיצוצים לא פגעו ביחסי העבודה. נהפוך הוא: מכיוון שהמיסים ירדו, העובדים זכו לשכר נטו גדול יותר ולא היה רצון מצד העובדים לנקוט בצעדים חריפים.
8. ד"ר עדי ברנדר ציין בדיון, שעד הקיצוצים במיסים ובהוצאות ב-1987, סבלה אירלנד מהגירת צעיריה. היום חוזרים "יורדים" אלה למולדת.
עמיתת קרן קורת במכון, לימור מנירב, ציינה: "לפני 20 שנה נקטה אירלנד באותה מדיניות בה נוקטת ישראל היום, וזה החריף את כל בעיותיה הכלכליות. משנת 1987 הפכה אירלנד לסיפור ההצלחה של אירופה".
ד"ר ברנדר הגדיר את תפקידן של ממשלות: "ממשלה צריכה לדאוג ליציבות מערכת החוק, המיסוי והפיננסית. נטל מס צריך להיות נמוך, וצריך שתהיה אמונה שהוא ישאר נמוך בעתיד".
ד"ר יצחק קליין, מנתח מדיניות במכון אמר: "מיסים הורגים עבודה".
סיכומי הדיונים של עמיתי קרן קורת במכון
"מבחינת התל"ג לנפש, הפכה אירלנד לאחת המדינות העשירות באירופה. הצמיחה שם מבוססת על היי-טק. גודל האוכלוסיה באירלנד ובעיותיה הבטחוניות בעשורים האחרונים לא כל כך שונים מישראל. אם רוצה ישראל ליצור מקומות עבודה וצמיחה כלכלית, עליה פשוט לפעול על פי המודל האירי - להוריד מיסים, תשלומי העברה וגודל הממשלה. הממשלה האירית היא היום מהקטנות באירופה.
"ד"ר יצחק קליין אמר: 'מיסים הורגים עבודה'. ד"ר עדי ברנדר אומר שהצמחיה באירלנד עלתה מיד לאחר שקצצו במיסים ובהוצאות הממשלה. למה מעלה ישראל היום את גרעונה, למה היא משאירה את הוצאותיה ברמה כמעט ללא אח ורע בעולם המערבי, מבחינת אחוזי תל"ג, ולמה היא מעלה מיסים?
"אם הפוליטיקאים בארץ באמת רצו לעזור למובטלים, הם היו יכולים ליצור מקומות עבודה באמצעות הורדה עצומה בשיעורי מס הכנסה ומס החברות, וכן בהוצאות הממשלתיות. זה הצליח באירלנד ויכול להצליח גם כאן".
תכנית עמיתי קרן קורת במכון ערך דיון בכנסת ב-28 במאי 2002 בהשתתפות שגריר אירלנד בישראל, פטריק הנסי; יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, אברהם פורז; ראש התחום הציבורי בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר; מנתחי מדיניות במכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים הכלכלנים ד"ר אמיר עציוני וד"ר יצחק קליין; ויו"ר ועדת ההיי-טק בכנסת, מודי זנדברג, שפרס את חסותו על המפגש. כן השתתפו ח"כים אחרים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים. הנ"ל מסכם את הדיונים בכנסת ובמכון בהמשך השבוע.
מקור: המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים [http://www.iasps.org/eng_editor/socor_show.php?lang=&main=&type=2&article_id=182]