שינויים

שורה 43: שורה 43:  
[[סטיב קין]] מותח ביקורת על הנחת השלמות. אם יש 3 מוצרים וכל אחד מהם צריך להחליט רק אם לקנות אותו או אם לאו, יש 2 בחזקת 3 = 8 אפשרויות. עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופר מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החליקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולבצע השוואה בינהם.  
 
[[סטיב קין]] מותח ביקורת על הנחת השלמות. אם יש 3 מוצרים וכל אחד מהם צריך להחליט רק אם לקנות אותו או אם לאו, יש 2 בחזקת 3 = 8 אפשרויות. עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופר מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החליקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולבצע השוואה בינהם.  
    +
===תמריצים המובילים לביצועים גרועים===
 +
על פי הנחות הרציונליות תמריץ גבוה יותר יגרום לאנשים להתאמץ יותר. הנחה זו מובילה לדוגמה לטענה כי שכר גבוה המשולם למנהלים ולעובדים חיוניים גורם להם להתאמץ יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר.
 +
 +
פרופסור [[דן אריאלי]] וחוקרים נוספים ערכו כמה ניסויים בקרב סטודנטים אמריקאים שבהם הציבו לקבוצה של נחקרים אתגרים קוגניטיוויים כמו משחק זיכרון או הרכבת פאזל ומשימות טכניות  שלא דורשות מחשבה כמו הקלדה מהירה במחשב. החוקרים הבטיחו להעניק למשתתפים בניסוי תגמול כספי תמורת ביצועים טובים. לקבוצות שונות הובטחו פרסים שונים.
 +
 +
לטענת החוקרים מהניסויים עלה דפוס שונה מהצפוי. במקרה של משימות טכניות או מאמץ גופני, תגמול גבוה יותר סיפק ביצועים טובים יותר. אך באתגרים שדרשו ריכוז וחשיבה, השיגו הקבוצות שלהן הובטח תמריץ כספי גדול יותר דווקא הישגים טובים פחות. תוצאה זו חזרה בניוסיים אחרים שבוצעו בקרב עובדים הודים, שעבורם סכומי הכסף היו סכום משמעותי (עד חודשיים של שכר במונחים מקומיים). לטענת
 +
 +
מסקנת החוקרים היתה שבמאמץ טכני התמריץ הכלכלי עובד. אבל במאמץ הדורש ריכוז, יצרתיות וחשיבה התמריץ הכספי עלול לגרור לחץ שפוגע בביצועים.
 +
 +
===ביקורת על שימוש במדעי המדינה===
 
במאמר משנת 1994, "[[פתולוגיות של תאוריית הבחירה הראציונאלית]]" טענו גרין ושפירו כי התפוקות האמפיריות של תאוריית הבחירה הראציונלית היו מוגבלות. הם טענו כי רוב הספרות המעשית, לפחות ב[[מדעי המדינה]], נעשתה  על בסיס מתודות חלשות מבחינה רעיונית, וכאשר מתקנים את ההנחות, הרבה מהתוצאות האמפיריות לא מחזיקות מעמד. לאור זה, לטענתם, תאוריית הבחירה הראציונלית מספקת הבנה מעטה של ההתנהלות הפוליטית.<ref>Green, Donald P.; Shapiro, Ian. (1994). Pathologies of Rational Choice Theory: A Critique of Applications in Political Science. Yale University Press.</ref>
 
במאמר משנת 1994, "[[פתולוגיות של תאוריית הבחירה הראציונאלית]]" טענו גרין ושפירו כי התפוקות האמפיריות של תאוריית הבחירה הראציונלית היו מוגבלות. הם טענו כי רוב הספרות המעשית, לפחות ב[[מדעי המדינה]], נעשתה  על בסיס מתודות חלשות מבחינה רעיונית, וכאשר מתקנים את ההנחות, הרבה מהתוצאות האמפיריות לא מחזיקות מעמד. לאור זה, לטענתם, תאוריית הבחירה הראציונלית מספקת הבנה מעטה של ההתנהלות הפוליטית.<ref>Green, Donald P.; Shapiro, Ian. (1994). Pathologies of Rational Choice Theory: A Critique of Applications in Political Science. Yale University Press.</ref>
 +
 +
==ראו גם==
 +
* [[לא רציונלי ולא במקרה]] ספרו של פרוספור דן אריאלי.
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==