שינויים

==ביקורת==

==ביקורת==

הן ההנחות של תאוריית הבחירה הראציונאלית והן התחזיות לגבי התנהגות פרטים, גרמו לביקורת מצד מחנות שונות. חלק מהמבקרים פיתחו מודלים של [[ראציונאליות חסומה]] שאמורים להיות תואמים יותר להבחנות הפסיכולוגיות בלי לוותר לגמרי על הרעיון שההיגיון הוא הקובע את מה שמתרחש בתהליכים של קבלת החלטות. במשך זמן רב, היה למותחי הביקורת קושי למצוא ראיות אמפיריות כנגד התאוריה, אבל [[כלכלה ניסויית]] וניסויים בתחום של [[תורת המשחקים]] הדגימו את העובדה כי לפחות חלק מההתנהגות שמפגינים אנשים לא עולה בקנה אחד עם תאוריית הבחירה הראציונאלית.  

ביקורת נרחבת, מצד מחנות שונים, נמתחה הן ההנחות של תאוריית הבחירה הראציונאלית והן על התחזיות בתחומי הכלכלה והחברה המובססות עליה. חלק מהמבקרים פיתחו מודלים של [[ראציונאליות חסומה]] שאמורים להיות תואמים יותר להבחנות הפסיכולוגיות בלי לוותר לגמרי על הרעיון שההיגיון הוא הקובע את מה שמתרחש בתהליכים של קבלת החלטות. במשך זמן רב, היה למותחי הביקורת קושי למצוא ראיות אמפיריות כנגד התאוריה, אבל [[כלכלה ניסויית]], [[כלכלה התנהגותית]] וניסויים בתחום של [[תורת המשחקים]] הדגימו את העובדה כי לפחות חלק מההתנהגות שמפגינים אנשים לא עולה בקנה אחד עם תאוריית הבחירה הראציונאלית.  

סוג אחר של ביקורת היא בדבר ההנחה כי ההעדפות הן דבר נתון וחיצוני למודל. ביקורת זו מניחה כי העדפות הן דבר שמושפע מדברים שמתרחשים בתוך ההקשר הכלכלי-חברתי, כלומר [[העדפות אנדוגניות]].  

סוג אחר של ביקורת היא בדבר ההנחה כי ההעדפות הן דבר נתון וחיצוני למודל. ביקורת זו מניחה כי העדפות הן דבר שמושפע מדברים שמתרחשים בתוך ההקשר הכלכלי-חברתי, כלומר [[העדפות אנדוגניות]].  

אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא שיש חשיבות למנגנון בו מוצגות הבחירות - דרך הצגה אחת של הבעיה מובילה את רוב האנשים להעדפה של אופציה אחת, ואילו דרך הצגה אחרת של אותה בעיה, מובילה את רוב האנשים (באופן סטטיסטי) לבחירה של אופציה אחרת.  

על פי עקרון הקביעות ברציונליזם, אין זה משנה כיצד מציגים בעיה, כל עוד הנתונים זהים, הבחירה תהיה זהה. עקרון זה לא מתקיים במסגרות שונות (לדוגמה בפרסום, שיווק) ולא מתאים לניסויים שנערכו לבדיקתו. על פי הרעיון של '''אפקט מסגרת''' – בהנתן שתי אפשרויות בלבד, מקבל ההכרעה מושפע ממסגרת ההתייחסות שבה מוצגת הבעיה והחלופות השונות שהוא נדרש להכריע בינהן. יש חשיבות למנגנון או להקשר שבו מוצגות הבחירות.  

סוג אחר של ביקורת הוא כי הפעולות מתבצאות באופן חד פעמי, מנותק מהקשר חברתי-סביבתי-כלכלי-פוליטי, כאילו אין עבר ועתיד שיכולים להשפיע ולהיות מושפעים מהבחירות שמצבעים בהווה.  

בניסוי שנערך בקרב רופאים בכנס, הציגו לנשאלים סיפור דמיוני על אפשרות שתפרוץ מגיפה שתהרוג כ-600 אנשים. יש 2 תוכניות חלופיות לפעולה, שמכילות סיכויים וסיכונים. אחת האפשרויות היא הצלה של 400 אנשים, ששקולה לכך ש-200 אנשים ימותו. בחירת הנשאלית היתה שונה כאשר אותם נתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה של 400 או על מוות של 200). דבר זה מהווה סתירה לעקרון הקביעות.  

סוג דומה של ביקורת (שחל גם על תורת המשחקים בכללה) הוא על ההנחה כי יש סט קבוע ונתון מראש של פעולות. לדוגמה בנושא בחירות, יש אפשרות לא להשתתף בבחירות, להטיל פתק לבן, להגר מהארץ, לבצע התנקשות פוליטית ועוד. בעוד שהנחות אלו אינן דרך הפעולה הכי סבירה בעבור אדם בודד, הן אינן בלתי סבירות כאשר מדובר במיליוני אנשים. כאשר מדובר בתהליך דינאמי והעדפות ומידע חלקיים המשתנים תוך כדי זמן (המידע הקיים הוא חלקי, והעדפות משתנות על סמך המידע, והדברים אותם לומדים תלויים בין היתר בהעדפות), הפעולות העתידיות יכולות להיות שונות מאוד - לדוגמה, להקים התארגנות פוליטית שתגרום לכך שכלל המועמדים יהיו בהקשר פוליטי-כלכלי אחר או לא רלבנטים.  

במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.  

[[סטיב קין]] מותח ביקורת על הנחת השלמות. אם יש 3 מוצרים וכל אחד מהם צריך להחליט רק אם לקנות אותו או אם לאו, יש 2 בחזקת 3 = 8 אפשרויות. עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופר מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החליקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולהשוות בינהם.  

 

 

 

[[סטיב קין]] מותח ביקורת על הנחת השלמות. אם יש 3 מוצרים וכל אחד מהם צריך להחליט רק אם לקנות אותו או אם לאו, יש 2 בחזקת 3 = 8 אפשרויות. עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופר מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החליקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולבצע השוואה בינהם.  

במאמר משנת 1994, "[[פתולוגיות של תאוריית הבחירה הראציונאלית]]" טענו גרין ושפירו כי התפוקות האמפיריות של תאוריית הבחירה הראציונלית היו מוגבלות. הם טענו כי רוב הספרות המעשית, לפחות ב[[מדעי המדינה]], נעשתה  על בסיס מתודות חלשות מבחינה רעיונית, וכאשר מתקנים את ההנחות, הרבה מהתוצאות האמפיריות לא מחזיקות מעמד. לאור זה, לטענתם, תאוריית הבחירה הראציונלית מספקת הבנה מעטה של ההתנהלות הפוליטית.<ref>Green, Donald P.; Shapiro, Ian. (1994). Pathologies of Rational Choice Theory: A Critique of Applications in Political Science. Yale University Press.</ref>

במאמר משנת 1994, "[[פתולוגיות של תאוריית הבחירה הראציונאלית]]" טענו גרין ושפירו כי התפוקות האמפיריות של תאוריית הבחירה הראציונלית היו מוגבלות. הם טענו כי רוב הספרות המעשית, לפחות ב[[מדעי המדינה]], נעשתה  על בסיס מתודות חלשות מבחינה רעיונית, וכאשר מתקנים את ההנחות, הרבה מהתוצאות האמפיריות לא מחזיקות מעמד. לאור זה, לטענתם, תאוריית הבחירה הראציונלית מספקת הבנה מעטה של ההתנהלות הפוליטית.<ref>Green, Donald P.; Shapiro, Ian. (1994). Pathologies of Rational Choice Theory: A Critique of Applications in Political Science. Yale University Press.</ref>