47,332
עריכות
שינויים
דף חדש: '''סוציוביולוגיה''' היא סינתזה בין דיסיפלינות מדעיות שונות המנסה להסביר את ההתנהגות החברתית בקרב מיני ...
'''סוציוביולוגיה''' היא סינתזה בין דיסיפלינות מדעיות שונות המנסה להסביר את ההתנהגות החברתית בקרב מיני בעלי חיים (ובעיקרם האדם) על ידי היתרונות האבולוציוניים שהתנהגות זו נותנת לבעלי החיים הנוקטים בה. לרוב, הסוציוביולוגיה נחשבת כענף של ביולוגיה (בעיקר אתולוגיה - חקר התנהגות בעלי חיים), וסוציולוגיה אבל היא נעזרת גם במדעים רבים אחרים, כולל אנתרופולוגיה, אבולוציה, זואולוגיה, ארכאולוגיה, גנטיקת אוכלוסיות, ורבים אחרים. בתוך תחום המחקר של חברות אנושיות, סוציוביולוגיה קרובה לתחומים של [[אקולוגיה אנושית]] ו[[פסיכולוגיה אבולוציונית]].
סוציוביולוגיה חוקרת התנהגות חברתית כמו דפוסי בחירת בן\בת זוג והזדווגות, קרבות טריטוריאלים, ציד בלהקה, וחקר חיי המושבה של חרקים חברתיים. כשם שלחץ של ברירה טבעית הוביל בעלי חיים לפתח דרכים מועילות לבצע קשרי גומלין עם סביבתם הטבעית (כמו הסוואה, חסכון במים, צורות התקדמות וכו'), היא הובילה גם לאבולוציה גנטית של יתרונות להתנהגויות חברתיות מסויימות. הסוציוביולוגיה קיבלה פרסום משמעותי דרך ספריו של האתולוג דזמונד מוריס כמו "הקוף העירום".
סוציוביולוגים תומכים בתאוריה של תורשה כפולה, שטוענת כי בני אדם הם תוצאה של אבולוציה ביולוגית ושל [[אבולוציה חברתית ותרבותית]], וכל אחת מהן כפופה למנגנוני ברירה שונים ולצורות שונות של מעבר אבולוציוני (כלומר, במקרה של ביולוגיה – גנים, ובתרבות – ייתכן [[ממים]]). גישה זו מתמקדת גם במנגנונים של העברת אלמנטים של התרבות וגם ללחצים הנובעים מברירה טבעית המשפיעים על שינוי תרבותי. גרסה זו של אבולוציה סוציו-תרבותית אינה דומה כלל למודלים האבולוציוניים של ראשית ואמצע המאה ה-20, ותומכים בה בעיקר פסיכולוגים מסוימים וכמה אנתרופולוגים של התרבות, אך מעט מאוד אנתרופולוגיים פיזיים.
בעוד שבהקשר הלא-אנושי הסוציוביולגיה נחשבת לקונצנזוס מדעי, היא הפכה לנושא מעורר מחלוקת בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, בהקשר של הסבר ההתנהגות האנושית. מבקרי התאוריה, שהבולטים בהם הם ריצ'רד לוונטין, פרנץ בועז וסטיבן ג'יי גולד התמקדמו בטענה הסוציוביולוגית לפיה גנים ממלאים תפקיד משמעותי בהתנהגות אנושית, עם כי שסוציוביולוגים מתארים את התפקיד הזה כאינטראקציה מורכבת ביותר, ולרוב לא ניתנת לחיזוי, בין טבע וחינוך.בתגובה לביקורת הזו, האנתרופולוג ג'ון טובי (John Tooby), והפסיכולוגית לדה קוסמידס (Leda Cosmides) פיתחו את הענף של [[פסיכולוגיה אבולוציונית]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sociobiology סוציוביולוגיה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:אבולוציה]]
סוציוביולוגיה חוקרת התנהגות חברתית כמו דפוסי בחירת בן\בת זוג והזדווגות, קרבות טריטוריאלים, ציד בלהקה, וחקר חיי המושבה של חרקים חברתיים. כשם שלחץ של ברירה טבעית הוביל בעלי חיים לפתח דרכים מועילות לבצע קשרי גומלין עם סביבתם הטבעית (כמו הסוואה, חסכון במים, צורות התקדמות וכו'), היא הובילה גם לאבולוציה גנטית של יתרונות להתנהגויות חברתיות מסויימות. הסוציוביולוגיה קיבלה פרסום משמעותי דרך ספריו של האתולוג דזמונד מוריס כמו "הקוף העירום".
סוציוביולוגים תומכים בתאוריה של תורשה כפולה, שטוענת כי בני אדם הם תוצאה של אבולוציה ביולוגית ושל [[אבולוציה חברתית ותרבותית]], וכל אחת מהן כפופה למנגנוני ברירה שונים ולצורות שונות של מעבר אבולוציוני (כלומר, במקרה של ביולוגיה – גנים, ובתרבות – ייתכן [[ממים]]). גישה זו מתמקדת גם במנגנונים של העברת אלמנטים של התרבות וגם ללחצים הנובעים מברירה טבעית המשפיעים על שינוי תרבותי. גרסה זו של אבולוציה סוציו-תרבותית אינה דומה כלל למודלים האבולוציוניים של ראשית ואמצע המאה ה-20, ותומכים בה בעיקר פסיכולוגים מסוימים וכמה אנתרופולוגים של התרבות, אך מעט מאוד אנתרופולוגיים פיזיים.
בעוד שבהקשר הלא-אנושי הסוציוביולגיה נחשבת לקונצנזוס מדעי, היא הפכה לנושא מעורר מחלוקת בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, בהקשר של הסבר ההתנהגות האנושית. מבקרי התאוריה, שהבולטים בהם הם ריצ'רד לוונטין, פרנץ בועז וסטיבן ג'יי גולד התמקדמו בטענה הסוציוביולוגית לפיה גנים ממלאים תפקיד משמעותי בהתנהגות אנושית, עם כי שסוציוביולוגים מתארים את התפקיד הזה כאינטראקציה מורכבת ביותר, ולרוב לא ניתנת לחיזוי, בין טבע וחינוך.בתגובה לביקורת הזו, האנתרופולוג ג'ון טובי (John Tooby), והפסיכולוגית לדה קוסמידס (Leda Cosmides) פיתחו את הענף של [[פסיכולוגיה אבולוציונית]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sociobiology סוציוביולוגיה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:אבולוציה]]