שורה 104: |
שורה 104: |
| קיימים מדדים הן בתחום המיקרו כלכלי והן בתחום המאקרו כלכלי למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות. | | קיימים מדדים הן בתחום המיקרו כלכלי והן בתחום המאקרו כלכלי למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות. |
| * [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד. | | * [[טביעת רגל אקולוגית]] [[טביעת רגל מימית]] ו[[טביעת רגל אנרגטית]] מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד. |
| + | * הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר)]] מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעיליות שונות על צריכת האנרגיה. |
| * [[ניתוח מחזור חיים]] היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים. | | * [[ניתוח מחזור חיים]] היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים. |
| * קיים מדד של האו"ם ושל הOECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים. | | * קיים מדד של האו"ם ושל הOECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים. |
שורה 111: |
שורה 112: |
| * קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או זיהום הסביבתי. | | * קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או זיהום הסביבתי. |
| | | |
− | קיימים מדדים והערכות שונות לשאלה עד כמה תלויה הכלכלה ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] במשאבים מתחדשים או במשאבים מתכלים. | + | קיימים מדדים והערכות שונות לשאלה עד כמה תלויה הכלכלה ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] במשאבים מתחדשים או במשאבים מתכלים, ואיך משפיעה הזיהום על בריאות בני האדם ורווחתם. |
| + | * קיימים מחקרים רבים ומפורטים בשאלות הקשורות להשפעות מזהמים שונים על בריאות הציבור וכן חישובים של העלויות הכלכליות של דבר זה. הדבר מפותח בעיקר בהקשר של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]] וחשיפת עובדים לזיהום במקום עבודתם. הדברים ניכרים יותר כאשר מדובר בחומרים מזהמים ידועים כמו [[כספית]], [[עופרת]], [[מתכות כבדות]] נוספות, [[דיוקסין]], [[אזבסט]] וחומרים נוספים. |
| + | * קיימים פחות מחקרים ומידע בהקשר של זיהומים אחרים ארוכי טווח כמו השפעות נוספות של דיוקסין על מערכת הרביה, [[PCB]], [[מזהמים אורגניים יציבים]] ועוד, בעיקר על היקף ההשפעה הכלכלית של מזהמים אלה, שהשפעתם יכולה להתבטא שנים רבות לאחר החשיפה. |
| * [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית. | | * [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית. |
| + | * מחקרים בתחום [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית]] כמו [[דו"ח שטרן]] מנסים לאמוד את ההשפעות האפשריות של [[התחממות עולמית]] על הכלכלה האנושית. |
| * [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]], והספרות סביב [[שיא תפוקת הנפט]] מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האונשית | | * [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]], והספרות סביב [[שיא תפוקת הנפט]] מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האונשית |
− | * הכלכלן [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר. | + | * הכלכלן [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר. |
− | | |
| | | |
| ==יישום כלכלה מקיימת בענפים שונים== | | ==יישום כלכלה מקיימת בענפים שונים== |