שורה 1: |
שורה 1: |
− | #redirect [[ביקורת על יעילות פארטו]] | + | #מצב כלכלי מכונה ''יעיל'' או שהוא מגיע ל"[[יעילות פארטו]]" (ע"ש הכלכלן [[וילפרדו פארטו]]), אם אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר. |
| + | |
| + | [[משפט הרווחה הראשון]] (שנוסח על ידי [[קנת ארוו]]), טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים. |
| + | |
| + | משפטי הרווחה הראשון והשני (שאומר שכל הקצאה יעילה ניתנת לקבלה על ידי מנגנון השוק) נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה19- של וואל- ראס. הם פותחו בתוך 'תורת שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי בכלכלה הנאו- קלאסית. |
| + | |
| + | על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת – כלכלנים הראו לדוגמא שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן הן נסתרות), שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר ([[מונופולים, קרטלים, תחרות מונופוליסטית]]), או שיש השפעות חיצוניות (כמו זיהום סביבתי או פקקים), או שהפרטים אינם רציונאליים לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה אינה אפס (כלכלת עלות עסקה). |
| + | |
| + | |
| + | ==ראו גם == |
| + | [[ביקורת על יעילות פארטו]] |
| + | [[תיבת אדג'וורת]] |
| + | |
| + | [[קטגוריה:מושגים נאו קלאסיים]] |
| + | [[קטגוריה:יעילות]] |