47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[תמונה:Piknikbrodi.JPG|250px|שמאל|ממוזער|פיקניק אחרי יום עבודה קשה, בגינה הקהילתית בבוסתן ברודי. ירושלים]]
[[תמונה:Piknikbrodi.JPG|250px|שמאל|ממוזער|פיקניק אחרי יום עבודה קשה, בגינה הקהילתית בבוסתן ברודי. ירושלים]]
'''גינה קהילתית''' (Community Garden) היא גינה המוקמת ומתחוזקת בשיתוף הקהילה ולמענה. גינה שכזו מנוהלת ומתוחזקת על ידי התושבים, לפעמים בסיוע צוות או רכז (חיצוני או תושב פעיל). הגינה היא מוקד מפגש של קהילה ולכן יפועלו לכך שתספק את צרכהם השונים והמשתנים. ניתן לראות בגינה מדיום ליצרה או חיזוק של קהילה וככלי בידי התושבים למאבק על זכויותהם, בין היתר שימור שטחים פתוחים. יש הרואים בגינה הקהילתית מקום המאפשר גישה מידית לטבע, חיזוק הקשר לאדמה ומקום המאפשר חיים מקיימים בעיר.
'''גינה קהילתית''' (Community Garden) היא גינה המוקמת ומתחוזקת בשיתוף הקהילה ולמענה. גינה שכזו מנוהלת ומתוחזקת על ידי התושבים, לפעמים בסיוע צוות או רכז (חיצוני או תושב פעיל). הגינה היא מוקד מפגש של תושבי הקהילה ולכן אלה פועלים לכך שתספק את צרכהם השונים והמשתנים. ניתן לראות בגינה מדיום ליצירה או חיזוק של קהילה וככלי בידי התושבים למאבק על זכויותיהם, בין היתר שימור שטחים פתוחים. יש הרואים בגינה הקהילתית מקום המאפשר גישה מיידית לטבע ול[[קרקע|אדמה]], חיזוק הקשר למקום המאפשר חיים [[אקולוגיה עירונית|מקיימים יותר בעיר]].
גינות קהילתיות רבות ממקומות דווקא באיזורים עירוניים מקום בו קרקע וצמחים נמצאים במחסור. גינות קהילתיות עירוניות יכולות להיות מגוונות מאוד. בחלק מהן יבחרו לגדל רק פרחים, אחרים ישתמשו בגינה בעיקר כדי שתשמש כמקום מפגש קהילתי ויארחו בה הופעות ומסיבות, באחרות יש חלקות אישיות או גינה שמנוהלת על ידי הקהילה, ואחרות משלבות בין השימושים השונים.
==היסטוריה==
==היסטוריה==
===בעולם===
===בעולם===
כבר במאה ה- 19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי.
כבר במאה ה- 19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי.
בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה- Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. הרציונל שעמד מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה
בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה- Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. ההיגיון מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה (Quayke, 1989: 17).
(Quayke, 1989: 17).
בעשור האחרון של המאה ה- 19 התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. הדבר נעשה בעידוד הרשויות המקומיות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיסית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)).
בעשור האחרון של המאה ה- 19, בעידוד הרשויות המקומיות, התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיסית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)).
בקנדה עודדה חברת הרכבות Canadian Pacific Railways את תושבי הערים לעבד גינות בסמוך למסילות הברזל בקטעים שבתוך הערים וליד תחנות הרכבת. המטרה הייתה אומנם טיפוח סביבת-התחנות ותוואי מסילות הברזל אבל גם כאן, בדומה לארה"ב ולבריטניה, נצפו אותן תועלות לפרט ולקהילה. (1984:16 van Baeyer)
בקנדה עודדה חברת הרכבות Canadian Pacific Railways את תושבי הערים לעבד גינות בסמוך למסילות הברזל בקטעים שבתוך הערים וליד תחנות הרכבת. המטרה הייתה אומנם טיפוח סביבת-התחנות ותוואי מסילות הברזל אבל גם כאן, בדומה לארה"ב ולבריטניה, נצפו אותן תועלות לפרט ולקהילה. (1984:16 van Baeyer)
גינות קהילתיות התפתחו בכל רחבי באירופה ובזמן מלחמות הפכו לכלי לבניית לכידות לאומית. במלחמת העולם השניה סבלו משפחות עירוניות רבות מתת-תזונה והגינות הקהילתיות נתנו מענה למצוקת הרעב בעיר. בשנת 1944 עסקו כעשרים מיליון אזרחים בארה"ב בגידול פירות וירקות על חלקות השייכות לרשויות המקומיות(Basset, 1979:115) .
גינות קהילתיות ו[[גינות נצחון|גינות הנצחון]] התפתחו בכל רחבי באירופה ובזמן מלחמות הפכו לכלי לבניית לכידות לאומית. במלחמת העולם השניה סבלו משפחות עירוניות רבות מתת-תזונה והגינות הקהילתיות נתנו מענה למצוקת הרעב בעיר. בשנת 1944 עסקו כעשרים מיליון אזרחים בארה"ב בגידול פירות וירקות על חלקות השייכות לרשויות המקומיות (Basset, 1979:115) .
במחצית השניה של המאה ה – 20 עם תחילת עידן השפע הכלכלי בארצות המערב חל כרסום בתופעת הגינון הקהילתי בכל העולם. (Warman, 1999)
במחצית השניה של המאה ה – 20 עם תחילת עידן השפע הכלכלי בארצות המערב חל כרסום בתופעת הגינון הקהילתי בכל העולם. (Warman, 1999)
Parke (1992:29) מעלה ארבעה מניעים עיקריים לחברות התעשייה לעודד את העיסוק בגינון:
Parke (1992:29) מעלה ארבעה מניעים עיקריים לחברות התעשייה לעודד את העיסוק בגינון:
שיפור סביבת העבודה, שיפור סביבת הקהילה בה ממוקם המפעל, שיפור יחסי קהילה-מפעל, שיפור רווחיות העסק - גינון קהילתי יוצר אנשים מאושרים יותר ואנשים מאושרים עובדים טוב יותר.
שיפור סביבת העבודה, שיפור סביבת הקהילה בה ממוקם המפעל, שיפור יחסי קהילה-מפעל, שיפור רווחיות העסק - גינון קהילתי יוצר אנשים מאושרים יותר ואנשים מאושרים עובדים טוב יותר.
המיתון של שנות ה– 70 וה-80 העלה מחדש את יתרונות הגינה קהילתית ככלי לטיפוח הפרט הקהילה והסביבה העירונית - כמענה לחלק מבעיות החברה המתועשת העירונית. הגינות הקהילתיות מטופחות לעיתים קרובות על ידי אנשים וארגונים שעוסקים ב[[חקלאות בת קיימא]], ב[[עירוניות מתחדשת]] וב[[אקולוגיה עירונית]], ב[[פרמקלצ'ר]], בהעצמה קהילתית, וכן בהקשר הרחב יותר ב[[סביבתנות]] או ב[[קיימות]].
[[תמונה:Maovaviv2.JPG|250px|שמאל|ממוזער|מהגינה הקהילתית במעוז אביב]]
==מטרות הגינה הקהילתית==
==מטרות הגינה הקהילתית==
==מודל לפיתוח גינה קהילתית==
==מודל לפיתוח גינה קהילתית==
==רשימת גינות קהילתיות בישראל==
==גינות קהילתיות בישראל==
[[תמונה:Maovaviv2.JPG|250px|שמאל|ממוזער|מהגינה הקהילתית במעוז אביב]]
הגינה הקהילתית הראשונה בישראל הוקמה בירושלים בשנות ה-90 בשכונת בקעה ביוזמת [[החברה להגנת הטבע]] סניף ירושלים בשיתוף עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי. ההחלטה לאמץ את המודל הקיים בארצות מערביות רבות נבעה מההנחה שאין ערובה ששטחים המוגדרים כשטחים ירוקים לטובת הציבור אכן יישארו כאלה; ישנם היום שטחים ציבוריים רבים שאינם משמשים את הציבור וחלקם אף מהווים מפגע סביבתי. יש הטוענים שכדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן לשימוש הקהילה דרושים מאות אלפי שקלים. תלות בתקציבים בסדר גודל כזה, מקטין את היכולת לשמור על שטחים ירוקים בעיר. למעשה, כדי להפוך שטח ירוק מוזנח לשטח נקי מפסולת, עם מערכת השקיה, עצים ושיחים רב שנתיים וכמה ספסלים לשירות הקהילה די בסכומים הנעים בין עשרת אלפים לכמה עשרות אלפי שקלים, תלוי בגודל השטח ובצורכי הקהילה. תמיד ניתן לשדרג את הגן בעתיד.
במרכז לקידום הגינות הקהילתיות של החברה להגנת הטבע סניף ירושלים, פותחו תוכניות לקהלי יעד שונים שמטרתם הפיכת שטחים פתוחים מוזנחים לגנים קהילתיים, תוך שיתוף בתכנון ובביצוע של הקהילה, העירייה והמינהלים הקהילתיים.
מאז שנת 2008 לערך, עם העליה במודעות לנושאי הקיימות בישראל, עלתה בצורה חדה כמות הגינות הקהילתיות ומגוון היישובים והשכונות בהם גינות אלה מתקיימות. הדבר כולל גינות קהילתיות בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, עכו, ערד, רמת השרון, ראש העין, בת ים, צור משה, ועוד.
==חקלאות עירונית==
ניתן למצוא את רשימת גינות קהילתיות בישראל בפרויקט של [http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&hl=iw&t=h&oe=UTF8&msa=0&msid=114616051255350132067.000456b0bf1fe59903b2f&z=10 מיפוי גינות קהילתיות] באמצעות מפות גוגל, מטעם - "[http://urbanica-il.blogspot.com/2008/10/blog-post_13.html אורבניקה-התעוררות עירונית]".
קיימות 8 חוות חקלאיות בגוש דן, אולי קיימת אפשרות של הפיכתן לאקולוגיות וקהילתיות או הקצאת ארוגות למשפחות. (עץ בעיר לפרטים)
קיימות 8 חוות חקלאיות בגוש דן, אולי קיימת אפשרות של הפיכתן לאקולוגיות וקהילתיות או הקצאת ארוגות למשפחות או אימוץ קהילתי אחד. (ראו עץ בעיר לפרטים)
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[פרמקלצ'ר]]
* [[פרמקלצ'ר]]
* [[קומפוסט]]
* [[קומפוסט]]
* [[פרויקט המקומות הציבוריים]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==