שינויים

נוספו 645 בתים ,  10:39, 25 בספטמבר 2009
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:     
==מקורות המים==
 
==מקורות המים==
===אגן ההיקוות של ישראל===
+
עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק זעיר ממקורות המים מגיע מהתפלה. רוב המים היורדים מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע , זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.
 +
 
 +
===מקורות===
 +
;אגן ההיקוות של ישראל:
 
אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.  
 
אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.  
   −
===דפוסי ירידת גשמים===
+
;דפוסי ירידת גשמים:
 
סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.  
 
סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.  
  −
חלק קטן מתוך כמות זו חוזר חזרה לפני השטח והופך לנגר עילי שזורם לנחלים. פרופסור דן סזסלבקי מעריך כי הכמות שחוזרת היא בסביבות 5% ובכל מקרה פחותה מ-10%. כ-15% ממי הגשם חודרים למי התהום, בעוד שכ-80% נשארים קרוב לפני הקרקע ומתאדים בחזרה לאוויר. כשכמות הגשם גדלה אחוז הנגר העילי גדולה יותר, ובאוזרים מדבריים בעלי קרום אטום או עירוניים מרוצפים יש יותר נגר. מגמת ה[[פרבור]] בישראל גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref>
      
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
 
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
   −
===התפלה===
+
;התפלה:
 
בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה שיספקו חלק מהצריכה.
 
בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה שיספקו חלק מהצריכה.
   שורה 34: שורה 35:  
ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html]
 
ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html]
   −
==מאגרי המים==
+
===מאגרי המים===
 
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר, אקוויפר חרמון ואגם הכנרת. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html]
 
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר, אקוויפר חרמון ואגם הכנרת. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html]
    
יש עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכינרת, ובנגב.  
 
יש עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכינרת, ובנגב.  
   −
===אקוויפר החוף===
+
====אקוויפר החוף====
 
משרע מתחת לפני הקרקע מאזור בינימינה בצפון ועד איזור ניר-עם בדרום, ומהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. שאיבת יתר הובילו להמלחת בארות ויחד עם זיהום מי תהום הדבר הוביל לסגירת בארות רבות באקוויפר זה.  
 
משרע מתחת לפני הקרקע מאזור בינימינה בצפון ועד איזור ניר-עם בדרום, ומהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. שאיבת יתר הובילו להמלחת בארות ויחד עם זיהום מי תהום הדבר הוביל לסגירת בארות רבות באקוויפר זה.  
===אקוויפר ההר===
+
====אקוויפר ההר====
 
אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן.  
 
אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן.  
===אקוויפר חרמון===
+
====אקוויפר חרמון====
 
אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים מעוקבים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.  
 
אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים מעוקבים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.  
===אגם הכינרת===
+
====אגם הכינרת====
 
הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם.  
 
הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם.  
   −
===מי שטפונות===
+
====מי שטפונות====
 
בנוסף למאגרים אלה יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות ונשטפים ללא חלחול משמועתי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הוקמו מאגרים במטרה לאגור חלק מהמים האלה.
 
בנוסף למאגרים אלה יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות ונשטפים ללא חלחול משמועתי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הוקמו מאגרים במטרה לאגור חלק מהמים האלה.
   −
==תהליכים המשפיעים על מקורות המים==
+
===תהליכים המשפיעים על מקורות המים===
 
ישנם מספר תהליכים המשפיעים על כמות המים הנכנסת מידי שנה וכמות ואיכות המים שנמצאים במאגרים
 
ישנם מספר תהליכים המשפיעים על כמות המים הנכנסת מידי שנה וכמות ואיכות המים שנמצאים במאגרים
   −
===פרבור וכיסוי פני הקרקע===
+
;אידוי:
[[פרבור]] כאמור מונע חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להשארותם על פני השטח וזרימה שלהם למערכות ביוב ולים.  
+
חלק קטן מכמות מי הגשמים חוזר חזרה לפני השטח והופך לנגר עילי שזורם לנחלים. פרופסור דן סזסלבקי מעריך כי הכמות שחוזרת היא בסביבות 5% ובכל מקרה פחותה מ-10%. כ-15% ממי הגשם חודרים למי התהום, בעוד שכ-80% נשארים קרוב לפני הקרקע ומתאדים בחזרה לאוויר. כשכמות הגשם גדלה אחוז הנגר העילי גדולה יותר, ובאוזרים מדבריים בעלי קרום אטום או עירוניים מרוצפים יש יותר נגר.
 +
 
 +
;פרבור וכיסוי פני הקרקע:
 +
מגמת ה[[פרבור]] בישראל גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref> הפרבור מונע חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להשארותם על פני השטח, לאידוי מוגבר ולזרימה שלהם למערכות ביוב ולים, בנוסף הפרבור תורם לזיהום מי התהום ברעלים שונים ובשמנים.  
   −
===שאיבה וסכנת המלחה===
+
;שאיבה וסכנת המלחה:
 
האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש.  
 
האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש.  
    
חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.
 
חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.
   −
===זיהום תעשייתי===
+
;זיהום תעשייתי:
 
זיהומים של בארות - בעיקר במישור החוף גורמים לסגירת בארות.
 
זיהומים של בארות - בעיקר במישור החוף גורמים לסגירת בארות.
   −
===זיהום חקלאי===
+
;זיהום חקלאי:
תמלחות שמוצאן בדשנים, שאריות חומרי הדברה, שומנים מרפותות
+
תמלחות שמוצאן ב[[דשן|דשנים]], שאריות [[חומרי הדברה]], שומנים מרפותות
   −
===משבר המים העולמי ובעיות מדיניות===
+
;משבר המים העולמי ובעיות מדיניות:
 
{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}
 
משבר המים העולמי, יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על המים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיווקת שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצרכית מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע. כל אלא עלולים לגרום לסכוסים שעשויים להקטין את צריכת המים. בנוסף עוני וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווך קצר - כך שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.   
 
משבר המים העולמי, יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על המים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיווקת שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצרכית מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע. כל אלא עלולים לגרום לסכוסים שעשויים להקטין את צריכת המים. בנוסף עוני וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווך קצר - כך שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.   
  −
==ניהול משק המים==
  −
לפי דן זסלבסקי במשך שנים רבות הועדפו האינטרסים קצרי הטווח של החקלאים, על ידי שר החקלאות, במיוחד בשנות ה-80, ודבר זה גרם לנזק בלתי הפיך עקב שאיבת יתר. עד היום (2008) קיימת שאלות הנוגעות לתמחור המים - האם להמשיך ולסבסד מים לחקלאים, והאם לתת מחיר דיפרנצלאי לדוגמה. כמו כן המדיניות בעבר, כך הוא טוען היתה של "כיבוי שריפות" ודבר זה גרם לנזקים בלתי הפיכים (בגלל שלדוגמה יש לשמור רזרבות כדי להמנע מהמלחת בארות).
  −
  −
בשנת 2008 הוחלט על וועדת חקירה ממלכתית לבחינת משבר משק המים בישראל.
  −
  −
בשנת 2008 ראש המכון לחקר המים בטכניון, פרופ' רפאל סמיט, יצא בהתקפה חסרת תקדים על [[משרד האוצר]] לקראת עדותו בוועדת החקירה. לדבריו פרופ' סמיט, התנהלות אנשי האוצר היא שהביאה למשבר המים העמוק בישראל. לדבריו<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/829/243.html יו"ר מכון חקר המים: "פקידי האוצר מגלים בורות עמוקה"] דליה מזורי, מעריב,23.12.2008 </ref>:
  −
  −
{{ציטוט|תוכן= האוצר ואנשיו מנהלים את המדינה כאילו היא חנות המכולת שלהם, בלי להבין מה טפל ומה עיקר. האוצר מעז לשנות החלטות ממשלה כאילו הוא נמצא מעליה.}}.
  −
  −
במרץ 2009, הודיעה רשות המים כי בכוונתה ליצור תוכנית-אב ארוכת טווח ל-30 עד 50 השנים הבאות, שתגובש בשיתוף הציבור. עיקרי התוכנית הם הגברת ההתפלה בצורה מאסיבית, והגדלה צנועה של החסכון בשיעורים של כ-10%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html]
      
==צריכה==
 
==צריכה==
שורה 122: שורה 115:     
לטענת מחקר של [[מוסד שמואל נאמן]], צנרת דולפת וישנה גורמת לאובדן של כ-64 מיליון מ"ק מים שפירים בישראל בכל שנה - כלומר כ-10% ממים. ייתכן שחלק מכמות זו משמש להשקיית גינות ציבוריות, או לצריכה לא חוקית אחרת בעיקר בישובים ערביים. לטענת המרכז לשלטון מקומי, הדלף מהצנרת היא בסדר גודל של כ-2 עד 3 אחוזים, שהם כ-12 עד 18 מליון מ"ק בשנה, ואילו שאר הבזבוז נובע מצריכה ללא מדידה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3676733,00.html].
 
לטענת מחקר של [[מוסד שמואל נאמן]], צנרת דולפת וישנה גורמת לאובדן של כ-64 מיליון מ"ק מים שפירים בישראל בכל שנה - כלומר כ-10% ממים. ייתכן שחלק מכמות זו משמש להשקיית גינות ציבוריות, או לצריכה לא חוקית אחרת בעיקר בישובים ערביים. לטענת המרכז לשלטון מקומי, הדלף מהצנרת היא בסדר גודל של כ-2 עד 3 אחוזים, שהם כ-12 עד 18 מליון מ"ק בשנה, ואילו שאר הבזבוז נובע מצריכה ללא מדידה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3676733,00.html].
      
===צריכת מים שפירים לפי מגזרים===
 
===צריכת מים שפירים לפי מגזרים===
שורה 183: שורה 175:  
==הצפות==
 
==הצפות==
 
בחלק מהאיזורים העירוניים במישור החוף קיימת בעיה חוזרת של הצפות. הדבר נגרם עקב שילוב של חוסר בתכנון עירוני, כיסוי פני הקרקע בחומרים אוטמים כמו בטון ואספלט, בניית שכונות באיזורים נמוכים או בתוך וואדיות, ומערכות ניקוז מוזנחות. מידי מספר שנים קיימים תנאי גשם שגורמים להצפות. הדבר בולט במיוחד באיזורים שונים בתל אביב וביפו, וכן ברעננה.  
 
בחלק מהאיזורים העירוניים במישור החוף קיימת בעיה חוזרת של הצפות. הדבר נגרם עקב שילוב של חוסר בתכנון עירוני, כיסוי פני הקרקע בחומרים אוטמים כמו בטון ואספלט, בניית שכונות באיזורים נמוכים או בתוך וואדיות, ומערכות ניקוז מוזנחות. מידי מספר שנים קיימים תנאי גשם שגורמים להצפות. הדבר בולט במיוחד באיזורים שונים בתל אביב וביפו, וכן ברעננה.  
      
==איכות מי השתייה וניטור המים==
 
==איכות מי השתייה וניטור המים==
שורה 206: שורה 197:  
===איכות מי השתייה===
 
===איכות מי השתייה===
 
לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221]
 
לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221]
 +
 +
==ניהול משק המים==
 +
לפי דן זסלבסקי במשך שנים רבות הועדפו האינטרסים קצרי הטווח של החקלאים, על ידי שר החקלאות, במיוחד בשנות ה-80, ודבר זה גרם לנזק בלתי הפיך עקב שאיבת יתר. עד היום (2008) קיימת שאלות הנוגעות לתמחור המים - האם להמשיך ולסבסד מים לחקלאים, והאם לתת מחיר דיפרנצלאי לדוגמה. כמו כן המדיניות בעבר, כך הוא טוען היתה של "כיבוי שריפות" ודבר זה גרם לנזקים בלתי הפיכים (בגלל שלדוגמה יש לשמור רזרבות כדי להמנע מהמלחת בארות).
 +
 +
בשנת 2008 הוחלט על וועדת חקירה ממלכתית לבחינת משבר משק המים בישראל.
 +
 +
בשנת 2008 ראש המכון לחקר המים בטכניון, פרופ' רפאל סמיט, יצא בהתקפה חסרת תקדים על [[משרד האוצר]] לקראת עדותו בוועדת החקירה. לדבריו פרופ' סמיט, התנהלות אנשי האוצר היא שהביאה למשבר המים העמוק בישראל. לדבריו<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/829/243.html יו"ר מכון חקר המים: "פקידי האוצר מגלים בורות עמוקה"] דליה מזורי, מעריב,23.12.2008 </ref>:
 +
 +
{{ציטוט|תוכן= האוצר ואנשיו מנהלים את המדינה כאילו היא חנות המכולת שלהם, בלי להבין מה טפל ומה עיקר. האוצר מעז לשנות החלטות ממשלה כאילו הוא נמצא מעליה.}}
 +
במרץ 2009, הודיעה רשות המים כי בכוונתה ליצור תוכנית-אב ארוכת טווח ל-30 עד 50 השנים הבאות, שתגובש בשיתוף הציבור. עיקרי התוכנית הם הגברת ההתפלה בצורה מאסיבית, והגדלה צנועה של החסכון בשיעורים של כ-10%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html]
    
==גופים ומוסדות==
 
==גופים ומוסדות==