שינויים

שורה 114: שורה 114:  
ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על  סיכויי הקיימות ל-שלשוה גורמי יסוד - היקף הצריכה לנפש , כמות האכולוסיה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם  גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.  
 
ניתן לחלק באופן גס את הגורמים המשפיעים על  סיכויי הקיימות ל-שלשוה גורמי יסוד - היקף הצריכה לנפש , כמות האכולוסיה, ועיצוב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות. התמודדות עם  גורמי יסוד אלה נמצאת בכל בעיית קיימות ובכל פתרון שמוצע לה.  
   −
* '''היקף הצריכה לנפש''' - במערכת הנוכחית של [[כלכלה לינארית]] המתבססת על [[דלק מחצבי]], על [[משאבים מתכלים]], על פגיעה ב[[שירות הטבע]] ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות ו[[זיהום]], ועל פערים חברתיים גדלים, היקף הצריכה לנפש הוא מדד טוב ל[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת רגל אקולוגית]] ולהגדלה של בעיות חברתיות. באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות [[הצעד הטבעי]], [[מעריסה לעריסה]], או [[פרמקלצ'ר]], יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]], אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% מצריכת האנרגיה של ישראל מקורה באנרגיה מתחדשת, וגם זה כאשר מחשיבים את דודי השמש, שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים. אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, אך נכון לשנת 2009 ההבדל הוא סמנטי.  
+
; '''היקף הצריכה לנפש'''במערכת הנוכחית של [[כלכלה לינארית]] המתבססת על [[דלק מחצבי]], על [[משאבים מתכלים]], על פגיעה ב[[שירות הטבע]] ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות ו[[זיהום]], ועל פערים חברתיים גדלים, היקף הצריכה לנפש הוא מדד טוב ל[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת רגל אקולוגית]] ולהגדלה של בעיות חברתיות. באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות [[הצעד הטבעי]], [[מעריסה לעריסה]], או [[פרמקלצ'ר]], יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]], אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% מצריכת האנרגיה של ישראל מקורה באנרגיה מתחדשת, וגם זה כאשר מחשיבים את דודי השמש, שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים. אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, אך נכון לשנת 2009 ההבדל הוא סמנטי.  
   −
* '''כמות האוכלוסיה''' - הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של כלל המדינה. כמות האוכלוסיה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האפשרויות
+
; '''כמות האוכלוסיה''': הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של כלל המדינה. כמות האוכלוסיה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסיה פרושה סיכון כלל האכולוסיה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.
   −
* '''עיצוב המערכות הטכנולגיות והחברתיות''' - גורם זה קובע במידה משמעותית את 2 הגורמים האחרים כמו גם השפעות ישירות:  איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסיה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסיה וצריכה לנפש. אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד.  
+
בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש יש לדבר גבולות, ופרוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). יש דברים כמו צריכת מים, צריכת מזון ו[[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח, בהן יש גבול תחתון ברור להגבלת הצריכה. הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון זה, נסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים , שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.
 +
 
 +
גידול בהיקף האוכלוסיה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת המשבר במשק המים, ייקור מחירי הדיור, ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור מערכת החינוך, הגדלת האלימות, הגדלת זיהום האוויר ועוד.
 +
 
 +
אכולוסיה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת התמחות כלכלית של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים והיא מגדילה את העושר התרבותי. היא מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2009) אנו נמצאים במצב שבו כמות האכולוסיה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של הארץ ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי.
 +
 
 +
; '''עיצוב המערכות הטכנולגיות והחברתיות''' :
 +
גורם זה קובע במידה משמעותית את 2 הגורמים האחרים כמו גם השפעות ישירות:  איזה אחוז מהצריכה הוא צריכה מקיימת ואיזה אחוז הוא צריכה בלתי מקיימת; איך תשתנה כמות האוכלוסיה; מה תהיה איכות החיים של התושבים בכמות נתונה של אוכלוסיה וצריכה לנפש. אין מדובר בגורם יחיד אלא בכלל המבנה החברתי והטכנולוגי שלנו - הערכים השוררים בתרבות, מבנה המערכת הפוליטית, מבנה המערכת הכלכלית, חלוקת הרכוש וההכנסות, סוגי הטכנולוגיה המשמשים לחקלאות, דיור, תחבורה ומוצרי צריכה ועוד.
    
===בעיות פרטניות===
 
===בעיות פרטניות===