47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
דו"ח מרתק. אבל אין בו בכלל קריטריון מוסרי, של "כיצד מושג האושר". לא הייתי רוצה להיות מאושר בסינגפור, תחת שטיפת מוח ממשלתית, כמו מנקה השירותים המאושר ב[[בין כרכור לסינגפור]] של חיים הכט. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 08:34, 28 ביולי 2009 (IDT)
דו"ח מרתק. אבל אין בו בכלל קריטריון מוסרי, של "כיצד מושג האושר". לא הייתי רוצה להיות מאושר בסינגפור, תחת שטיפת מוח ממשלתית, כמו מנקה השירותים המאושר ב[[בין כרכור לסינגפור]] של חיים הכט. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 08:34, 28 ביולי 2009 (IDT)
:מדוע צריך קריטריון כזה? ההגדרה של אושר סובייקטיבי כערך חברתי היא כשלעצמה הכרעה ערכית, וכך גם ההגדרה של מספר שנות חיים ארוכות, וכך גם ההגדרה של [[קיימות]].
:: היות והמספרים גלויים, אתה יכול לקיים מדד משלך לדוגמה "מד הקיימות של השוק החופשי" ולשלב מדדים אחרים בנושא הזה (ולנסות לשכלל פנימה שטיפת מוח על ידי מוסדות אחרים כמו דת, מדינה, שוק ותאגידים).
:האם שטיפת המוח של [[תרבות הצריכה]], שמוזנת על ידי מבנה השוק ועל ידי תאגידים, היא טובה יותר מאשר שטיפת מוח ממשלתית?
:האם להיות מאושר בארה"ב שנסמכת על 100 שנות היסטוריה של דיכוי עמי אמריקה הדרומית, נישול האינדיאנים ועבדות של האפריקאים זה דבר מוסרי יותר? למען הסר ספק, סינגפור היא גם לא המודל המועדף עלי, אבל אם משחקים במגרש המשחקים של הכלכלנים (שמגדירים מהו מצב "טוב" על ידי מדדים של אושר סובייקטיבי) - אז אין שום בעיה עם המדד הזה, בהיבט הזה (אפשר להעלות התנגדות כלכלית על סמך דיווח עצמי של אושר).
: השוק הוא מוסד כמו שהממשלה היא מוסד. המוסדות אינם גרועים או טובים בפני עצמם, כמו שגנרטור או מזלג או סכין אינם גרועים בפני עצמם. שימוש לא נכון או בטווח פרמטרים לא נכון (מעבר לגבולות ה[[נישה]]) יוביל לתופעות פתולוגיות או לקריסה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 09:02, 28 ביולי 2009 (IDT)