119
עריכות
שינויים
שיחה:תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו (הצגת מקור)
גרסה מ־20:57, 27 ביולי 2009
, 20:57, 27 ביולי 2009אין תקציר עריכה
::אני אזהר לטעון על גופים שהם מתיימרים להיות נייטרלים ולמעשה הם אינם, ולפסול בכך את טענותיהם. דבר לגופו של עניין, דרור. כולם מתיימרים להיות נייטרלים, וכולם מקדמים מדיניות כלשהי (האם אני יכול לפסול את דבריך כי: "האזרח דרור מתיימר להיות נייטרלי אבל למעשה מקדם מדיניות אקו-קומוניסטית"? האם לדעתךף זה ניסוח נאה?) וטען את טיעוניך כאן - כמו שאמר גרידג'י בדף השיחה שלך, זה נחמד מאוד להפנות אותנו לכל מיני מקומות, אבל זה לא ממש גורם לנו ללכת לשם. מהם הכשלים שאתה רואה במדיניות השוודית? לא ראיתי מילת ביקורת בשום מקום ממישהו אחד. וגם אם אראה, רוב מוחלט בשוודיה תומך בשיטה. לפני שאתה מקלקל את החגיגה, תבדוק אם יש לך משהו להגיד נגדה. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 21:09, 27 ביולי 2009 (IDT)
::אני אזהר לטעון על גופים שהם מתיימרים להיות נייטרלים ולמעשה הם אינם, ולפסול בכך את טענותיהם. דבר לגופו של עניין, דרור. כולם מתיימרים להיות נייטרלים, וכולם מקדמים מדיניות כלשהי (האם אני יכול לפסול את דבריך כי: "האזרח דרור מתיימר להיות נייטרלי אבל למעשה מקדם מדיניות אקו-קומוניסטית"? האם לדעתךף זה ניסוח נאה?) וטען את טיעוניך כאן - כמו שאמר גרידג'י בדף השיחה שלך, זה נחמד מאוד להפנות אותנו לכל מיני מקומות, אבל זה לא ממש גורם לנו ללכת לשם. מהם הכשלים שאתה רואה במדיניות השוודית? לא ראיתי מילת ביקורת בשום מקום ממישהו אחד. וגם אם אראה, רוב מוחלט בשוודיה תומך בשיטה. לפני שאתה מקלקל את החגיגה, תבדוק אם יש לך משהו להגיד נגדה. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 21:09, 27 ביולי 2009 (IDT)
:::אני לא מתיימר להיות נייטרלי, יש לי ערכים ודעות קדומות ואני לא מסתיר אותם. גם לא כל הגופים בעולם מתיימרים להיות נייטרלים - חלק מודים בגלוי באידאולוגיה שלהם. אקו-אנרכיזם ברשותך, וגם זה לא יהיה מאוד מדוייק. אני חושב ששיטת השוברים השוודית היא דבר מעניין. כפי שציינתי היא שונה למדי משיטות של הפרטה בגלל שהיא מעניקה קול שווה לכל תלמיד, ולא קול שווה לכל דולר. המסמך שאתה מביא מנסה למסמס את ההבחנה הזאת. שים לב גם שבשיטה השוודית אסור לבית הספר לגבות כסף נוסף מההורים או להטיל מגבלות על הקבלה. בגלל שאני חושב שהשיטה הזאת יכולה להיות דבר טוב, ובגלל שאני לא מכיר אותה יותר, אני חושב שמגיע לה יותר מאשר נייר עמדה של גוף כזה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 21:37, 27 ביולי 2009 (IDT)
:::אני לא מתיימר להיות נייטרלי, יש לי ערכים ודעות קדומות ואני לא מסתיר אותם. גם לא כל הגופים בעולם מתיימרים להיות נייטרלים - חלק מודים בגלוי באידאולוגיה שלהם. אקו-אנרכיזם ברשותך, וגם זה לא יהיה מאוד מדוייק. אני חושב ששיטת השוברים השוודית היא דבר מעניין. כפי שציינתי היא שונה למדי משיטות של הפרטה בגלל שהיא מעניקה קול שווה לכל תלמיד, ולא קול שווה לכל דולר. המסמך שאתה מביא מנסה למסמס את ההבחנה הזאת. שים לב גם שבשיטה השוודית אסור לבית הספר לגבות כסף נוסף מההורים או להטיל מגבלות על הקבלה. בגלל שאני חושב שהשיטה הזאת יכולה להיות דבר טוב, ובגלל שאני לא מכיר אותה יותר, אני חושב שמגיע לה יותר מאשר נייר עמדה של גוף כזה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 21:37, 27 ביולי 2009 (IDT)
::::הדף הזה שוקל מיליון KB. לעזאזל.
::::בסדר, אז לא כולם מתיימרים להיות נייטרלים (גופי מחקר, בדרך כלל, כן). אבל כולם, וחשוב שתבין את זה, כולם לא נייטרלים. כולם מקבלים מימון אינטרסנטי, כולם מטים מעט את המידע בכיוון הרצוי להם, וכו' וכו'. אין נייטרליות. לפיכך, אין לבקר גוף על שהוא לא נייטרלי. יש להתייחז לגופו של עניין.
::::המסמך שהבאתי מציג את הרפורמה. הוא לא מנסה למסמס שום הבחנה: הוא מתאר את העובדות. להלן המשפטים הקשורים בנושא:
::::"Schools that receive vouchers must except students regardless of ability or background, and must not charge tuition beyond the value of the voucher."
::::"In one exception regarding charges, some independent high schools are allowed to collect a small fee."
::::אלו תיאורי עובדות. המאמר עוסק גם ב: יתרון המגוון, העובדה שבתי הספר הציבוריים השתפרו ולא הדרדרו כמו שחזו אחדים, שני (!) הצדדים של בעיית הגזעית-לאומית-דתית, ואת העובדה שהרפורמה התקבלה באופן נרחב כמועילה ומקדמת את החינוך. נייר העמדה הזו, '''בלי קשר למי שכתב אותו''', מנסח היטב את היתרונות של השיטה. בוא, אני ואתה ויונתן וגרידג'י, ונכתוב נייר עמדה משלנו, שיהיה יותר אובייקטיבי דווקא בגלל שאנחנו חלוקים בנושאים רבים, ונוכל אולי להגיש אותו לכמה חברי כנסת מאנ"ש. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 21:57, 27 ביולי 2009 (IDT)
יש מספר בעיות מובנות בשיטה וכנראה גם בתפיסה מאחוריה. נתחיל מהשני. ל"מוצרים" שונים תכונות שונות ודבר זה מכתיב כמה ההתנהלות של ההקצאה וההחלטות לגביהם יובילו לתוצאות "טובות" (יעילות, שיפורים וכו'). ספציפית לגבי חינוך יש מספר בעיות מובנות בו (שמבדילות אותו ממוצר צריכה כמו גרביים לדוגמה):
יש מספר בעיות מובנות בשיטה וכנראה גם בתפיסה מאחוריה. נתחיל מהשני. ל"מוצרים" שונים תכונות שונות ודבר זה מכתיב כמה ההתנהלות של ההקצאה וההחלטות לגביהם יובילו לתוצאות "טובות" (יעילות, שיפורים וכו'). ספציפית לגבי חינוך יש מספר בעיות מובנות בו (שמבדילות אותו ממוצר צריכה כמו גרביים לדוגמה):