815
עריכות
שינויים
שיחה:תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו (הצגת מקור)
גרסה מ־12:05, 27 ביולי 2009
, 12:05, 27 ביולי 2009←סיכום סופי ואחרון - אם רוצים להמשיך לדון, צריך דרך פשוטה יותר
::::גרידג'י! בלי שמות גנאי, בבקשה! נעלבתי. את השוברים אני אחלק למוצלחים, אבל החינוך הגבוה יהיה פתוח גם לכל מי שירצה לשלם מרצונו את שכר הלימוד. אני בשום אופן לא אתן לממשלה למנוע לימודים ממי שמוכן להשקיע מאמץ במימון. והבחינה הפסיכומטרית היא לא בהכרח המדד. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 15:02, 26 ביולי 2009 (IDT)
::::גרידג'י! בלי שמות גנאי, בבקשה! נעלבתי. את השוברים אני אחלק למוצלחים, אבל החינוך הגבוה יהיה פתוח גם לכל מי שירצה לשלם מרצונו את שכר הלימוד. אני בשום אופן לא אתן לממשלה למנוע לימודים ממי שמוכן להשקיע מאמץ במימון. והבחינה הפסיכומטרית היא לא בהכרח המדד. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 15:02, 26 ביולי 2009 (IDT)
:::::מדוע זה עדיף על הרעיון שאני העליתי בסוף המאמר "נחלתו של מיעוט"? ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 18:45, 26 ביולי 2009 (IDT).
:::::מדוע זה עדיף על הרעיון שאני העליתי בסוף המאמר "נחלתו של מיעוט"? ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 18:45, 26 ביולי 2009 (IDT).
===סיכום(?) יונתן===
* יצא שניהלנו כאן דיון פורה בהחלט, שכמו דיון טוב, נע בין רמות שונות ובין שאלות שונות. לא יודע אם ויקידיון היה עוזר.
* '''רמה עקרונית'''
** נראה לי שברמה הזו אנו חלוקים בדעתנו באופן בסיסי. לאדם חשוב שאף אחד לא ימנע ממישהו להוציא כסך על משהו - הוא רואה את זה כפגיעה בלתי נסלחת בחופש. אני מנגד, רואה חינוך לא-שיוויוני כמשכפל פערים מדור אחד לזה לאחריו - וזו בעיני פגיעה בלתי נסלחת במי שאתרע מזלם ולהורים שלהם אין כסף.
** מנגד, הצלחנו להסכים שאם המימון של השוברים מספיק גבוה - אז לשנינו מתאימה מערכת שבה אסור להוסיף כסף פרטי.
** השאלה האם אפשר לייצר מערכת כזו בארץ? כמו שאומרים - הכל שאלה של סדרי עדיפויות. אני בטוח ששנינו נוכל להסכים על הוצאות מיותרות לחלוטין של המדינה ועל מקורות מימון שיאפשרו את זה. זה שרוב האזרחים לא יסכימו איתנו ושבמערכת הפוליטית הסיכוי לעשות זאת קטן - זאת כבר בעיה מסוג אחר.
** לגבי הצטיינות - אם משקיעים בכולם באופן סביר, ההשקעה במצטיינים היא לא הפרש גדול מאוד והשאלה נפתרת. מנגד, הרבה פעמים המושג הזה משמש לכיסוי הרצון להשיג יתרון על פני אחרים, ולא איכות מוחלטת.
* '''רמה פרקטית - החינוך בארץ'''
** כיום לתפיסתי, המצב בארץ על הפנים, גם באיכות הכללית וגם בשיווייון. מי שגר במרכז מקבל גישה למערכת ציבורית טובה בהרבה מזו שיש בפריפריה, וגם ההורים שלו מוסיפים כסף לשיעורים פרטיים. ולמרות כל זאת המצב גם של העשירים הוא לא משהו בכלל.
** אם נעבור לשיטה של אדם המצב לא ישתנה מהותית מבחינתי. כבר כיום הורים חזקים מקימים בתי ספר פרטיים/חצי פרטיים. אני מניח שהעברת תקציב החינוך ישירות לידי ההורים תגדיל מאוד את ההשעקה פר ילד, כי הבזבוז כיום עצום. אני לא חושב שזה ימשוך כ"א איכותי בהרבה להוראה, כי לא נראה לי שהשכר יעלה משמעותית.
** לכן שני המצבים נראים לי רעים - לא סגור על מי יותר.
* '''נקודות שנשארו פתוחות'''
** יעילות השוק ויעילות בכלל
*** יעילות היא לא מושג עם הגדרה אחת. יש לה מובן מסויים בכלכלה (אפילו יותר מאחד) ומובנים אחרים בתחומים נוספים. מה גם שבעברית היא מכסה גם את המושג Effectiveness וגם את Efficiency שלא מדברים על אותו הדבר.
*** האמירה "עדיין השוק יהיה עדיף על פני המצב הנוכחי" עדיין דורשת הוכחה.
** אכיפה
*** כמו שכתבתי, היכולת של שכבות נמוכות לאכוף את החוזים עליהן הן חותמות מוגבלת מאוד. זאת הופכת להיות בעיה סופר קריטית בנוגע לחינוך.
** קפה ואיכפתיות
*** ארומה וטעם הן תכונות (פיזיות) - או שיש אותן, או שאין אותן או שאפשר לפתח אותן. במצב של שוק הם יכולות לקבל מחיר גבוה ולכן להגיע לידי מי שמעוניין בהן וגם יכול לשלם.
*** איכפתיות והשקעה הן רגשות - המנגנונים שמפעילים אותן הם מורכבים, לא וודאיים ולא מובנים לנו.
*** אתה יכול לשלם על קפה עם ארומה טובה, ואם יש לך מספיק כסף ויש במציאות קפה כזה, אז תקבל. אתה יכול לשלם על מה שנראה לך כמחנכות איכפתיות ומשקיעות - ואין לך שום מושג מה תקבל.
[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 13:05, 27 ביולי 2009 (IDT)