שינויים

שורה 143: שורה 143:  
:::(אני גם חולק על השימוש במונח "המדינה מחוייבת/לא מחוייבת" כביטוי לאמירה ערכית - המדינה זה אנחנו והיא תהייה מחוייבת למה שאנחנו נחליט.)
 
:::(אני גם חולק על השימוש במונח "המדינה מחוייבת/לא מחוייבת" כביטוי לאמירה ערכית - המדינה זה אנחנו והיא תהייה מחוייבת למה שאנחנו נחליט.)
 
:::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 14:09, 23 ביולי 2009 (IDT)
 
:::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 14:09, 23 ביולי 2009 (IDT)
 +
::::מצטער אם לא אהבת את הפראפרזה שעשיתי ל דבריך, אבל זוהי משמעותם. נכון, המדינה זה אנחנו. לדעתך אנחנו צריכים לסגור פערים חברתיים, לדעתי זו מטרה שולית: אני אשמח אם הפערים יהיו קטנים, אבל אני מעדיף שכולם יקבלו חינוך טוב יותר מאשר שכולם יקבלו את אותו חינוך רע. צרכי החינוך שאנחנו צריכים לספק הם '''בסיסיים''', דהיינו 12-15 שנות לימוד בשווי X (נניח, 15,000 ש"ח לשנה). '''חינוך בסיסי''' בלבד. תנועת נוער זה לא בסיסי, וגם לא טיול, וגם לא סרט, וגם לא כל מיני דברים אחרים. אם אתה אומר שכל הדברים הללו, שקשורים לחינוך, אסורים להשקעה פרטית, אז... אז... אוף! אתה לא מבין שזה מופרך? אני לא מצליח להבין אותך, וזה ממש ממש מרגיז, עד הבטן. גם בשוודיה, '''המדינה מספקת שובר בסיסי''' בלבד! אחרי הבסיס, זכותו של כל אחד להוסיף כרצונו '''מחוץ למערכת החינוך הרשמית''', זאת אומרת שאין בתי ספר לעשירים בלבד שידרשו תוספת כזו. אתה באמת לא מבין שמי שירצה לקנות, לשכור, לתת מתנות, לתת טובות הנאה או לקיים יחסי מין עם מורה למתמטיקה כדי שילמד את הבן שלו, הוא יעשה את זה, ואין שום סיבה שהמדינה תאסור על זה? ומי שאבא שלו מורה למתמטיקה? גם את זה נחלק לכולם? בוא, נעמיד את כולם בתאים של עגלי חלב במשך 18 שנה. אין פערים. אוף. [[משתמש:Adam nevo|Adam nevo]] 15:19, 23 ביולי 2009 (IDT)
 
'''דרור''':  
 
'''דרור''':  
 
* בלי תחרות ודאי שהפרטה לא עוזרת.  
 
* בלי תחרות ודאי שהפרטה לא עוזרת.  
119

עריכות