815
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
:::::הכוונה לאדם שמתגורר לאחר לידתו במגדל מגורים, כאשר הוא בן 10 עוברת משפחתו לפרברים, בגיל 25 הוא עובר לעיר (קודם לכן שכר את המרתף של השכנים), בגיל 40 עובר עם אשתו והילדים לפרברים ובגיל 65 הוא עוזב את הבית הגדול ועובר להתגורר עם אשתו במגדל בעיר. ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 19:21, 8 ביולי 2009 (IDT).
:::::הכוונה לאדם שמתגורר לאחר לידתו במגדל מגורים, כאשר הוא בן 10 עוברת משפחתו לפרברים, בגיל 25 הוא עובר לעיר (קודם לכן שכר את המרתף של השכנים), בגיל 40 עובר עם אשתו והילדים לפרברים ובגיל 65 הוא עוזב את הבית הגדול ועובר להתגורר עם אשתו במגדל בעיר. ‏[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 19:21, 8 ביולי 2009 (IDT).
::::::אני מניח שהתשובה לשאלה שלך תלויה במה קורה לבית/דירה אחרי שהמשפחה המדוברת/אתה עוזבים אותה וגם בשאלה האם אתה עובר לבית/דירה קיים או חדש. זה מקרה קלאסי של בעיית [http://en.wikipedia.org/wiki/Unreversibleness אי] [[כל דבר הוא הפיך|הפיכות]], כמעט אף פעם לא הורסים בניה כדי להחזירה למצב הטבעי טרם הבניה (זה קורה גם בגלל בעיות של [[כשל שוק|מוצר ציבורי ועלויות חיצוניות]]). ולכן, לפי הבנתי, זאת לא ממש שאלה בחשבון אלא בכלכלה.
::::::אני מניח שהתשובה לשאלה שלך תלויה במה קורה לבית/דירה אחרי שהמשפחה המדוברת/אתה עוזבים אותה וגם בשאלה האם אתה עובר לבית/דירה קיים או חדש. זה מקרה קלאסי של בעיית [http://en.wikipedia.org/wiki/Unreversibleness אי] [[כל דבר הוא הפיך|הפיכות]], כמעט אף פעם לא הורסים בניה כדי להחזירה למצב הטבעי טרם הבניה (זה קורה גם בגלל בעיות של [[כשל שוק|מוצר ציבורי ועלויות חיצוניות]]). ולכן, לפי הבנתי, זאת לא ממש שאלה בחשבון אלא בכלכלה.
::::::ועכשיו ברצינות, הבעיה היא לא עם זה שמוסיפים שכונות מגורים - אם האוכלוסיה גדלה צריך יותר מגורים. הבעיה היא שמשתמשים במשאב במחסור (במחסור שהוא ייחודי - [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 5, משאבים א-ביוטיים|משאב מתכלה]]) באופן בזבזני יחסית, כאשר הבזבוז אינו מתגלם רק בצפיפות המגורים ליחידת שטח. בבניה עירונית, בניגוד לפרברית, רוב החיסכון בשטח מושג מ[[עירוב שימושי קרקע|עירוב שימושים]] שמאפשר יעילות גבוה יותר של השימושים שאינם למגורים (כי הם יכולים להתבסס על היתרון לגודל שמתאפשר משירות של אוכלוסיה צפופה) ולכן הם יכולים להסתפק בשטח קטן יותר וחסכון בתשתיות תחבורה שצורכות הרבה שטח, בעיקר אם הן מוטות רכב פרטי (יש לעירוב שימושים עוד הרבה יתרונות אחרים. אפשר לקרוא ב[http://miu.org.il/blog/ בלוג של עמותת מרחב] הם מקור טוב יחסית, אם כי יש לי הרבה בעיות איתם).
::::::ועכשיו ברצינות, הבעיה היא לא עם זה שמוסיפים שכונות מגורים - אם האוכלוסיה גדלה צריך יותר מגורים. הבעיה היא שמשתמשים במשאב במחסור (במחסור שהוא ייחודי - [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 5, משאבים א-ביוטיים|משאב מתכלה]]) באופן בזבזני יחסית, כאשר הבזבוז אינו מתגלם רק בצפיפות המגורים ליחידת שטח. בבניה עירונית, בניגוד לפרברית, רוב החיסכון בשטח מושג מ[[עירוב שימושי קרקע|עירוב שימושים]] שמאפשר יעילות גבוה יותר של השימושים שאינם למגורים (כי הם יכולים להתבסס על היתרון לגודל שמתאפשר משירות של אוכלוסיה צפופה) ולכן הם יכולים להסתפק בשטח קטן יותר וחסכון בתשתיות תחבורה שצורכות הרבה שטח, בעיקר אם הן מוטות רכב פרטי (יש לעירוב שימושים עוד הרבה יתרונות אחרים. אפשר לקרוא ב[http://miu.org.il/blog/ בלוג של עמותת מרחב] הם מקור טוב יחסית, אם כי יש לי הרבה בעיות איתם) וגם ב[[להבין במטרופולין (קורס)]].
::::::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 00:02, 9 ביולי 2009 (IDT)
::::::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 00:02, 9 ביולי 2009 (IDT)
::::::ועוד משהו שחשבתי עליו באיחור: כנראה שמידת בזבוז הקרקע של אדם תלויה הרבה יותר בתשובה לשאלה [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי#הרס קרקעות|כמה בשר הוא אוכל?]]
::::::ועוד משהו שחשבתי עליו באיחור: כנראה שמידת בזבוז הקרקע של אדם תלויה הרבה יותר בתשובה לשאלה [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי#הרס קרקעות|כמה בשר הוא אוכל?]]
::::::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 00:10, 9 ביולי 2009 (IDT)
::::::[[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 00:10, 9 ביולי 2009 (IDT)
:::::::ובכן? [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 09:30, 13 ביולי 2009 (IDT)
:::::::ובכן? [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 09:30, 13 ביולי 2009 (IDT)