1,732
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{הסדרים:חזור|קטגוריה בריאות}}
{{הסדרים:חזור|קטגוריה בריאות}}
== תקציר ==
== תקציר ==
הקמת קופת חולים חמישית.
הקמת קופת חולים חמישית. הקלת תנאי המעבר בין קופות החולים.
* עמוד 82 בהצעת מדיניות 2008 (הגברת התחרות בין קופות החולים)
* עמוד 82 בהצעת מדיניות 2008 (הגברת התחרות בין קופות החולים)
* עמוד 37 בהצעת מדיניות 2009
* עמוד 37 בהצעת מדיניות 2009
* {{החלטת ממשלה|3990|הכרה בקופת-חולים נוספת}}
* {{החלטת ממשלה|3990|הכרה בקופת-חולים נוספת}}
* סעיף 60(1-2) להצעת חוק ההסדרים 2009
* סעיף 60(1-2) בהצעת חוק ההסדרים 2009
* עמודים 61-63 בהצעת מדיניות 2009-2010
* עמודים 61-63 בהצעת מדיניות 2009-2010
* סעיף 35 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
== סעיפים קשורים ==
== סעיפים קשורים ==
לצד סל השירותים הבסיסי, מפעילות קופות החולים תוכניות שב"ן (שירותי כריאות נוספים). תוכניות אלה כוללות שירותים נוספים שאינם ניתנים בסל הבסיסי, ומחולקות לשני רבדים של רמות שירות. מבוטח הרוצה להצטרף לתוכניות אלו מחויב לעמוד בתקופת אכשרה טרם זכאותו לקבלת השירותים הכלולים כתוכנית, הנעה בין 3 חודשים ל-24 חודשים, בהתאם למדיניות הקופה. מבוטח העובר מקופה אחת לקופה אחרת מחויב לצבור את תקופת האכשרה שנית על מנת להיות זכאי לקבלת השירותים הכלולים בתוכנית השב"ן של הקופה אליה עבר, גם אם הוא עבר תקופה דומה בקופה הקודמת. דבר זה מצמצם את המעברים בין הקופות. בהתאם לכך, מוצע לקבוע, כי מתקופת האכשרה לזכאות לשירותי בריאות נוספים תנוכה התקופה כה היה המבוטח חבר בתכנית לשירותי כריאות נוספים בקופה שממנה
לצד סל השירותים הבסיסי, מפעילות קופות החולים תוכניות שב"ן (שירותי כריאות נוספים). תוכניות אלה כוללות שירותים נוספים שאינם ניתנים בסל הבסיסי, ומחולקות לשני רבדים של רמות שירות. מבוטח הרוצה להצטרף לתוכניות אלו מחויב לעמוד בתקופת אכשרה טרם זכאותו לקבלת השירותים הכלולים כתוכנית, הנעה בין 3 חודשים ל-24 חודשים, בהתאם למדיניות הקופה. מבוטח העובר מקופה אחת לקופה אחרת מחויב לצבור את תקופת האכשרה שנית על מנת להיות זכאי לקבלת השירותים הכלולים בתוכנית השב"ן של הקופה אליה עבר, גם אם הוא עבר תקופה דומה בקופה הקודמת. דבר זה מצמצם את המעברים בין הקופות. בהתאם לכך, מוצע לקבוע, כי מתקופת האכשרה לזכאות לשירותי בריאות נוספים תנוכה התקופה כה היה המבוטח חבר בתכנית לשירותי כריאות נוספים בקופה שממנה
עבר.
עבר.
=== הצעת חוק ההסדרים 2009-2010 ===
==== פסקה (3) ====
סעיף 5 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), שעניינו מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת, קובע, בין השאר, כי תושב לא יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים, אלא לאחר שחלפה תקופה של שנה אחת לפחות מהיום שנרשם בה. עוד קובע הסעיף האמור, כי הודעה על מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת תיכנס לתוקף באחד מארבעה מועדים הקבועים בחוק (1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר), לפי המועד הקרוב ליום מסירת ההודעה.
במטרה להגביר את התחרות במערכת הבריאות מוצע להקל את תנאי המעבר של המבוטחים בין קופות החולים, כך שתושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים פעמיים בשנה. כמו כן, מוצע לקבוע שישה מועדים לכניסה לתוקף של הודעה על מעבר בין קופות חולים (1 בינואר, 1 במרס, 1 במאי, 1 ביולי, 1 בספטמבר ו-1 בנובמבר), וזאת במקום ארבעה מועדים הקבועים כאמור בחוק כנוסחו כיום.
==== פסקה (4) ====
סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת חולים תצרף לתכנית לשירותי בריאות נוספים כל חבר המבקש להצטרף לתכנית ולא תגביל את הצטרפותו או את זכויותיו בעת הצטרפותו בתנאי כלשהו, למעט תקופות אכשרה סבירות (סעיף קטן (ג)(1)). עוד נקבע, כי הקופה רשאית לקבוע לעניין תקופות אכשרה כאמור הוראות שונות לגבי מעבר מתכנית של קופה אחרת.
חיוב מבוטח העובר מקופת חולים אחת לאחרת ומבקש להצטרף לתכנית לשירותי בריאות נוספים של אותה קופה, לעבור את תקופות האכשרה הנדרשות באותה תכנית במלואן, בלא התחשבות בוותק שצבר בתכנית לשירותי בריאות נוספים שבה היה חבר בקופת החולים שממנה עבר, יוצרת חסם מהותי, במעבר מקופת חולים אחת לאחרת, ואינה מתיישבת עם הטעמים שביסוד קביעת תקופת אכשרה.
אשר על כן, מוצע לקבוע כי מבוטח העובר מקופת חולים אחת לאחרת, יהיה פטור מתקופת אכשרה בתכנית לשירותי בריאות נוספים כמשך חברותו בתכנית לשירותי בריאות נוספים בקופה שממנה עבר. פטור זה יחול במעבר בין רבדים מקבילים של התכניות, כדי שלא להעניק למבוטח שעבר לקופה חדשה יתרון על פני מבוטח ותיק של אותה קופה החבר ברובד שירותים נמוך יותר. זאת, בתנאי שהצטרף לתכנית לשירותי בריאות נוספים של הקופה החדשה שאליה עבר בתוך 60 ימים ממועד הצטרפותו לקופה.
==== פסקאות (1), (9), (11) עד (15) ו-(19) עד (20) ====
קופות החולים שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הוכרו מכוחו (סעיף 67 לחוק והתוספת השביעית לו). עוד קבע החוק תנאים להכרה בתאגיד המבקש לפעול כקופת חולים בהתאם לחוק (סעיף 25 לחוק). אחד התנאים להכרה בתאגיד כקופת חולים הוא כי מסמכי היסוד של התאגיד אינם מאפשרים חלוקת רווחים שנצברו בו. בפועל, לא הוכר עד היום תאגיד נוסף כלשהו כקופת חולים מכוח החוק.
אבן יסוד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היא קיומה של תחרות בין קופות החולים, תחרות המביאה לשיפור ברמת השירותים ובאיכות השירותים הניתנים מכוח החוק. במצב הנוכחי, בשל חסמי כניסה גבוהים לשוק, תחרות זו
מוגבלת.
התיקון המוצע נועד לאפשר פעולה של קופת חולים למטרות רווח (שכונתה, לעניין זה – קופת חולים בבעלות פרטית). הכרה בקופת חולים נוספת, אשר בשל צורת ההתאגדות שלה תפעל ביעילות כלכלית רבה יותר מאשר קופות החולים הקיימות, תשפר את רמת השירות לתושבים, ותניע גם את קופות החולים הקיימות לייעל את שירותיהן ולשפר את איכותם ורמתם, כדי לעמוד בתחרות למול קופת החולים בבעלות פרטית.
על הקופה בבעלות הפרטית יחולו הכללים החלים על כלל קופות החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות החובה לספק את שירותי הבריאות באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, וכן החובה לקבל כל תושב שיבחר להירשם בה, בלא הגבלות והתניות.
במטרה להבטיח כי הרווח של הקופה בבעלות פרטית יהיה כתוצאה מהתייעלות בניהול הקופה, מוצע גם להסמיך את שר הבריאות ואת שר האוצר לקבוע את שיעור הרווח המרבי של הקופה, וזאת בשים לב לכך ששיעור הרווח והוצאות המינהל בקופה בבעלות פרטית לא יעלו על שיעור הוצאות המינהל בקופות החולים האחרות.
לפי התיקון המוצע, שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יהיה רשאי להכיר בתאגיד כקופת חולים בבעלות פרטית, לבקשת אותו תאגיד ולאחר בחינת פרטים שיימסרו בידי התאגיד. הפרטים האמורים כוללים, בין השאר, פירוט השינויים שבדעת התאגיד להציע ביחס לסל שירותי הבריאות, פרטים בדבר הספקים שבאמצעותם הוא מתכוון לספק את השירותים, רשימת בעלי אמצעי השליטה בו, האמצעים הכספיים שלו, וכל נתון נוסף שיידרש לדעת השרים לשם הדיון בבקשה.
ההכרה בתאגיד כקופת חולים תכלול תנאים, שייקבעו על ידי השרים, אשר נועדו להבטיח את יציבות קופת החולים שתוקם, ובכלל זה דרישות מבעלי השליטה בקופה, הוראות לעניין משיכת דיבידנד ושיעור הרווח המרבי המותר לקופה, סכום המענק שיינתן לקופה מאוצר המדינה והתנאים לקבלתו, והוראות בעניינים נוספים הנדרשים בשל אופייה של הקופה כקופה בבעלות פרטית.
עוד מוצע לקבוע, לעניין קופה בבעלות פרטית, כי מתוך סכום ההקצאה לקופה ממקורות המימון לפי החוק ינוכה סכום בשיעור 2% אשר יועבר לאוצר המדינה. שיעור הניכוי כאמור משקף את התקציב שבו תוכל הקופה לספק את השירותים לתושבים באיכות וברמה הנדרשים, בהתחשב ביעילותה בהפעלת השירותים.
בהתחשב באופייה הציבורי של פעילות קופה בבעלות פרטית, מוצע להחיל גם עליה מבחנים לצורך תמיכה בקופות חולים, אשר נקבעו מכוח הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אלא אם כן נקבע אחרת באותם מבחנים.
עוד מוצע לקבוע, כי שליטה בקופה בבעלות פרטית והחזקת אמצעי שליטה בה בשיעור העולה על עשרה אחוזים יהיו מותנים בהיתר שייתנו השרים, וכן מוצע לקבוע עבירה פלילית בשל אי-קיומן של ההוראות המוצעות.
{{חוק ההסדרים 2009|הכרה בקופת חולים נוספת}}
{{חוק ההסדרים 2009|הכרה בקופת חולים נוספת}}