שורה 8: |
שורה 8: |
| * {{החלטת ממשלה|4001|טיפול בפסולת בנייה}} | | * {{החלטת ממשלה|4001|טיפול בפסולת בנייה}} |
| * סעיפים 4-5 בהצעת חוק ההסדרים 2009 | | * סעיפים 4-5 בהצעת חוק ההסדרים 2009 |
| + | * פרק ז': הגנת הסביבה, סעיף 23 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 |
| | | |
| == סעיפים קשורים == | | == סעיפים קשורים == |
שורה 37: |
שורה 38: |
| פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מיחזור כגון: בטון, אבן, ברזל, עץ וזכוכית. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מיחזור ואת שאר החומרים ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה. על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ–70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות חציבה משמעותית. | | פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מיחזור כגון: בטון, אבן, ברזל, עץ וזכוכית. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מיחזור ואת שאר החומרים ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה. על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ–70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות חציבה משמעותית. |
| | | |
− | במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים, תוך צמצום החציבה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל על העוסקים בחציבת חומרי חציבה המשמשים לבנייה, המהווים למעשה את מקורה של פסולת הבניין, חובה למחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שייקבע מכמות חומרי החציבה המופקים במחצבה, וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת | + | במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים, תוך צמצום החציבה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל על העוסקים בחציבת חומרי חציבה המשמשים לבנייה, המהווים למעשה את מקורה של פסולת הבניין, חובה למחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שייקבע מכמות חומרי החציבה המופקים במחצבה, וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת 2007 (כרייה וחציבה) שיזם המשרד להגנת הסביבה כדי לאפשר מיחזור בשטח מחצבות. הטלת החובה כאמור היא חלק מהמדיניות הכללית שלפיה "המזהם משלם", שנועדה להטמיע במחיר המוצר (במקרה זה, חומרי החציבה המופקים במחצבה) את ההשפעות החיצוניות השליליות הנובעות מייצורו. |
− | 2007 (כרייה וחציבה) שיזם המשרד להגנת הסביבה כדי לאפשר מיחזור בשטח מחצבות. הטלת החובה כאמור היא חלק מהמדיניות הכללית שלפיה "המזהם משלם", שנועדה להטמיע במחיר המוצר (במקרה זה, חומרי החציבה המופקים במחצבה) את ההשפעות החיצוניות השליליות הנובעות מייצורו. | + | |
| + | === הצעת חוק ההסדרים 2009-2010 === |
| + | בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת של כ-3 מיליון טון בשנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה רק כ-20% מפסולת הבניין מטופלת באתרים מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן אקראי בשטחים הפתוחים, דבר היוצר מפגע סביבתי ונופי חמור. תשטיפי פסולת הבניין מכילים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבנייה, המחלחלים לאקוויפר ומזהמים אותו. |
| + | |
| + | הטיפול הלקוי בפסולת הבניין נובע בעיקר מהתמריץ הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת בניין בפריסה גאוגרפית סבירה. |
| + | |
| + | פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מיחזור כגון: בטון, אבן, ברזל, עץ וזכוכית. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מיחזור ואת שאר החומרים ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה. על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ-70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות חציבה משמעותית. |
| + | |
| + | במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים, תוך צמצום החציבה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל על העוסקים בחציבת חומרי חציבה המשמשים לבנייה, המהווים למעשה את מקורה של פסולת הבניין, חובה למחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שייקבע מכמות חומרי החציבה המופקים במחצבה, וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת 2007 (כרייה וחציבה) שיזם המשרד להגנת הסביבה כדי לאפשר מיחזור בשטח מחצבות. הטלת החובה כאמור היא חלק מהמדיניות הכללית שלפיה "המזהם משלם", שנועדה להטמיע במחיר המוצר (במקרה זה, חומרי החציבה המופקים במחצבה) את ההשפעות החיצוניות השליליות הנובעות מייצורו. |
| | | |
| {{חוק ההסדרים 2009|טיפול בפסולת בנייה}} | | {{חוק ההסדרים 2009|טיפול בפסולת בנייה}} |