שינויים

(נכון לשנת  2003 תכסית השטח הבנוי בישראל היתה 1094 קילומטרים רבועים (קמ"ר), או 5% משטח מדינת ישראל. צפונית לבאר שבע, השטח הזה מהווה  11%. שטח הכבישים הבינעירוניים הוא 130 קמ"ר, כלומר סה"כ שטח בנוי בגודל 1,224 קמ"ר.) <ref>"דפוסי השימוש בשטחים הבנויים בישראל": מוטי קפלן, מכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה, 2007</ref>

(נכון לשנת  2003 תכסית השטח הבנוי בישראל היתה 1094 קילומטרים רבועים (קמ"ר), או 5% משטח מדינת ישראל. צפונית לבאר שבע, השטח הזה מהווה  11%. שטח הכבישים הבינעירוניים הוא 130 קמ"ר, כלומר סה"כ שטח בנוי בגודל 1,224 קמ"ר.) <ref>"דפוסי השימוש בשטחים הבנויים בישראל": מוטי קפלן, מכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה, 2007</ref>

דבר זה יוביל להגבלת המרחב הציבורי, להקטנת הריאות הירוקות, לבעיות במשק המים (כיסוי קרקע, וזיהום מים) לפרבור (ראו בהמשך) ועוד.

דבר זה יוביל להגבלת המרחב הציבורי, להקטנת הריאות הירוקות, לבעיות במשק המים (כיסוי קרקע, וזיהום מים) לפרבור (ראו בהמשך) ועוד.  

===הגדלת ריכוזיות ההון===

{{ציטוט|תוכן=ב-2020 עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה בעולם המערבי. את מעט הקרקע שנותרה המדינה צריכה לנהל בתבונה, מתוך ראייה כוללת ושמירה על איזון בין צרכי הפיתוח והשימור. שטחים פתוחים מאפשרים לגשמים לחלחל למי התהום, ממתנים את פליטת גזי החממה, מאפשרים למערכות אקולוגיות להתקיים, בולמים את זיהום האוויר ומאפשרים לנו לצאת אל המרחבים, להתאוורר ולדרוך מדי פעם על קרקע פחות קשיחה מבטון.|מקור= אביב לביא, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/885/818.html ממשלת ישראל היא האיום הגדול ביותר] nrg,  4/5/2009 }}

מכירת האדמות היא ההפרטה הגדולה בתולדות המדינה, בסכומים שעשויים להגיע למאות מילאירדי דואלרים. מנסיון מהפרטות קודמות בישראל, הדבר עלול להגביר את ריכוזיות ההון בישראל, את הפערים החברתיים ואת הקשרים בין הון לשלטון.  

מצד מתנגדי הרפורה (דרור ישראל לדגומה) יש חשש מכך שבשלב ראשון הרפומה תופעל בעיקר על המגזר העירוני, תוך שינוי המציאות בשטח, ותוך קניית שקט מצד הקיבוצים והמושבים על ידי הבטחות לעתיד. בשלב שני החשש הוא כי הרפומה תעבור גם לאיזורים החקלאיים והפתוחים מקום שם עיקר האדמות הפנויות לבנייה.

כך לדוגמה בעלי הון יכולו לקנות קרקע חקלאית זולה, להעביר החלטות בוועדות התכנון האיזוריות, ואז למכור את הקרקע ביוקר בצורת מגרשים למגורים בפרברים חדשים.  

 

כך לדוגמה בעלי הון יוכלו לקנות קרקע חקלאית זולה, להמתין לשעה שהמחירים בשוק גבוהים, ולעיתוני נוח מבחינה פוליטית (לדוגמה ראשי מועצות אשר קשורים אליהם) ולהעביר החלטות בוועדות התכנון האיזוריות, ואז למכור את הקרקע ביוקר בצורת מגרשים למגורים בפרברים חדשים.

 

בניגוד לימין המדיני, חלק ממתנגדי ההפרטה, כמו תנועת דרור ישראל, טוענים כי המהלך לא ייטיב עם ערביי ישראל, כי אלו לא מחזיקים בממון מספיק כדי לקנות קרקעות. וכי הקרקעות יעברו למשפחות ההון הגדולות, ולקונים עשירים מחו"ל (אם כי אין לפסול אפשרות של קונים עשירים ערבים - כמו שייחים סעודים לדוגמה).  

===חשש מפני האצת פרבור===

===חשש מפני האצת פרבור===

ההסדר המוצע מאפשר לחוכרים של קרקע חקלאית ליזום שינוי ייעוד של הקרקע, ולקבל 20% ממנה ללא מכרז. דבר זה עלול לעודד הפשרת קרקעות לבנייה, גם בניגוד למדיניות תכנון - כלומר תמריץ להגדלת הפרבור ולחיסול החקלאות בישראל.  

ההסדר המוצע מאפשר לחוכרים של קרקע חקלאית ליזום שינוי ייעוד של הקרקע, ולקבל 20% ממנה ללא מכרז. דבר זה עלול לעודד הפשרת קרקעות לבנייה, גם בניגוד למדיניות תכנון - כלומר תמריץ להגדלת הפרבור ולחיסול החקלאות בישראל.  

===פגיעה בתכנון===

===פגיעה בתכנון===

מדינה צפופה כמו ישראל (ראו [[אוכלוסיית ישראל]]), שיש בה בנוסף גידול אוכלוסין סובלת כבר היום מבעיות של חוסר תכנון שגורם לבעיות ולאי יעילות. דוגמה אחת לנושא היא פרבור שגורם לחוסר יעילות בתחבורה. דוגמה אחרת היא הזנחת תשתיות התחבורה הציבורית - לדוגמה תחנות רכבת שממוקמות בשולי ערים ולא במרכזן.  

מדינה צפופה כמו ישראל (ראו [[אוכלוסיית ישראל]]), שיש בה בנוסף גידול אוכלוסין סובלת כבר היום מבעיות של חוסר תכנון שגורם לבעיות ולאי יעילות. דוגמה אחת לנושא היא פרבור שגורם לחוסר יעילות בתחבורה. דוגמה אחרת היא הזנחת תשתיות [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] - לדוגמה תחנות רכבת שממוקמות בשולי ערים ולא במרכזן.

 

 

 

גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, טען כי אין להעביר במסגרת חוק ההסדרים - שתפקידו הוא לכאורה לסדר את הוצאות והכנסות המדינה בגלל נושאי תקציב, שינוי כה מרחיק לכת.  

קיימת ביקורת על הכוונה להחליש עוד יותר את התכנון ולהעביר חלק גדול ממנו לוועדות מחוזיות שיש בהן פחות פיקוח ציבורי, וכן למגזר הפרטי. הדבר עלול לעודד בניה פראית בטווח הקצר, ובעיות תכנון שיובילו להגדלת בעיות הדיור והתחבורה בטווח הארוך יותר.

רוב דברי ההסבר של האוצר בנשוא רפורמת המקרקעין נוגעים לשחיתות והבזבוז בקרב ממ"י (דבר שמקובל בקרב חלק גדול מהציבור), ולא לשאלות מדוע יש להפריט את קרקעות המדינה.

 

מספר מתנגדים לתוכנית, לדוגמה עו"ד רחל זכאי, היועצת המשפטית לשעבר במנהל מקרקי ישראל, העירו כי אין קשר למעשה בין הכוונה לבצע רפורמה מנהלית במנהל מקרקעי ישראל (צעד מנהלי), לבין הכוונה לבצע רפומרה מקיפה בקרקעות המדינה (שינוי מדיניות היסטורי).  

 

לפי הערכת חלק מהמתנגדים לתוכנית, מטרת האוצר בהצמדת 2 הנושאים יחד, היא לזכות בהאדת הציבור ולהציג את נושא הפרטת קרקעות המדינה כחלק מתוכנית ללחימה בבירוקרטיה, יעול תהליכים או לחימה בשחיתות.  

==ראו גם==

==ראו גם==

;ניתוחי השפעות על תכנון וסביבה:

;השפעות על תכנון וסביבה:

* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Highlights.pdf  עיקרי הדברים: הפרטה במקרקעי ישראל והרחבת סמכויות הות"ל] [[מכון דש"א]] [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Highlights.pdf  עיקרי הדברים: הפרטה במקרקעי ישראל והרחבת סמכויות הות"ל] [[מכון דש"א]] [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/HafratatMekarkein.pdf מסמך עמדה: הפרטה במקרקעי ישראל] - [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/HafratatMekarkein.pdf מסמך עמדה: הפרטה במקרקעי ישראל] - [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/VatalHesderim.pdf מסמך עמדה: הרחבת סמכויות הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (הות"ל) – סכנה לסביבה ולמערכת התכנון] [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/VatalHesderim.pdf מסמך עמדה: הרחבת סמכויות הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (הות"ל) – סכנה לסביבה ולמערכת התכנון] [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=161&ArticleID=872 זמנו של הות"ל לחלוף מן העולם] [[אדם טבע ודין]],נגד הרחבת סמכויות הוועדה לתשתיות לאומיות, 10/05/2009

* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=161&ArticleID=872 זמנו של הות"ל לחלוף מן העולם] [[אדם טבע ודין]],נגד הרחבת סמכויות הוועדה לתשתיות לאומיות, 10/05/2009

* [http://www.bdidut.com/econom/c_good_c5.doc בטחון שאינו במקומו - אדמה] פרק מתוך הספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]], הכלכלן [[הרמן דיילי]] והתאולוג ג'ון קוב עוסקים בהתייחסות לקרקע בתרבויות שונות והשפעת הדבר על הכלכלה והסביבה.  

* [http://www.bdidut.com/econom/c_good_c5.doc בטחון שאינו במקומו - אדמה] פרק מתוך הספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]], הכלכלן [[הרמן דיילי]] והתאולוג ג'ון קוב עוסקים בהתייחסות לקרקע בתרבויות שונות והשפעת הדבר על הכלכלה והסביבה.  

;התנגדות מנקודת מבט ציונית ויהודית:

;התנגדות מנקודת מבט ציונית ויהודית:

* {{nrg|אורי מתוקי|הפרטת הקרקעות מסכנת את הציונות|1/ART1/884/469|30/4/09}}

* {{nrg|אורי מתוקי|הפרטת הקרקעות מסכנת את הציונות|1/ART1/884/469|30/4/09}}

* ד"ר אורי אמיתי, [http://www.yehudemo.org/?p=317 אנטי-יוֹבֵל (פרשות השבוע: בהר, בחֻק{{ּ}}ֹתַי)], על הפרטת הקרקעות מנקודה יהודית

* ד"ר אורי אמיתי, [http://www.yehudemo.org/?p=317 אנטי-יוֹבֵל (פרשות השבוע: בהר, בחֻק{{ּ}}ֹתַי)], על הפרטת הקרקעות מנקודה יהודית