1,732
עריכות
שינויים
חוק ההסדרים/הגברת התחרות בין קופות החולים (הצגת מקור)
גרסה מ־21:15, 23 במאי 2009
, 21:15, 23 במאי 2009←דברי הסבר
עיקרו של התיקון המוצע הוא קביעת תשלום חודשי בר-הפחתה שיחול על החברים בכל קופת חולים, תוך מתן אפשרות לקופות לקבוע הנחה מהסכום המרבי שנקבע לאותו תשלום, ובכך להביא לתחרות בין הקופות על היקף התשלומים שיחולו על חבריהן, בעבור שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי. מוצע לקבוע כי התשלום האמור יחול על כלל המבוטחים החייבים בדמי ביטוח בריאות, וכן על עקרות הבית. במקביל מוצע לקבוע כי מי שחל עליו תשלום כאמור, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות על חלק ההכנסה שלו שאינו עולה על 35% מהשכר הממוצע וכן יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
עיקרו של התיקון המוצע הוא קביעת תשלום חודשי בר-הפחתה שיחול על החברים בכל קופת חולים, תוך מתן אפשרות לקופות לקבוע הנחה מהסכום המרבי שנקבע לאותו תשלום, ובכך להביא לתחרות בין הקופות על היקף התשלומים שיחולו על חבריהן, בעבור שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי. מוצע לקבוע כי התשלום האמור יחול על כלל המבוטחים החייבים בדמי ביטוח בריאות, וכן על עקרות הבית. במקביל מוצע לקבוע כי מי שחל עליו תשלום כאמור, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות על חלק ההכנסה שלו שאינו עולה על 35% מהשכר הממוצע וכן יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
=== הצעת מדיניות 2009-2010 ===
הכללים הקיימים כיום מונעים בפועל מגורמים פוטנציאלים לפעול כמבטחים במערכת הבריאות. מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק) פועלות בישראל ארבע קופות חולים שהיו קיימות עוד טרם לחקיקת החוק. קיומם של ארבעה מבטחים קבועים במשך תקופה ארוכה כאמור שוחק את הבידול בין הקופות ומצמצם את אפשרויות התחרות בשוק. לעניין זה יש לציין, כי שיעור מעברי המבוטחים בין קופות החולים הינו מועט ועומד על כ-1% בשנה בלבד.
שוק הבריאות מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה המתבטאת בכך ששתי קופות החולים הגדולות מחזיקות בנתח שוק של כ-80%.
היעדר תחרות בשוק פוגע בתמריצי ההתייעלות של קופות החולים ועל כן עלול להביא לבזבוז וניצול לא יעיל של המשאבים הציבוריים המועברים לקופות החולים, העומדים כיום על כ-25 מיליארד ש"ח בשנה, וכן להביא לפגיעה ברמת השירותים הניתנים למבוטחים.
הסיבות למיעוט המבטחים בישראל, נובעות בעיקרן מחסמי כניסה גבוהים לשוק – הן מתוקף החוק והתקנות הקובעים את תנאי ההפעלה והן מתוקף תנאי השוק הנוכחיים, ובכלל זה שיעור מעברים נמוך בין הקופות. בתנאים אלה, הסבירות שיימצא גורם המעוניין בהפעלת קופת חולים נוספת, נמוכה. על כן, במטרה להגביר את התחרות בשוק הבריאות, מוצע לבצע תיקונים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שיאפשרו כניסת גורמים פרטיים לשוק, תוך הגבלת שיעור הרווחה וביסוסו על התייעלות בניהול הקופה.
יובהר, כי על הקופה הפרטית כאמור יחולו הכללים החלים על כלל קופות החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות החובה לספק את שירותי הבריאות באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, וכן החובה לקבל כל תושב שייבחר להירשם בה, ללא הגבלות והתניות.
לאור האמור מוצע לאמץ את סעיף 36 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, הקובע כי חברה פרטית תוכל לפעול כקופת חולים. בהצעה המתוקנת יוצגו תנאי סף שהעומד בהם יהיה זכאי לקבל רישיון לפעול כקופת חולים נוספת, עם אפשרות להכיר ביותר מתאגיד אחד כקופת חולים. בנוסח המוצע יוגבל שיעור הרווח שיוכלו הבעלים של הקופה הפרטית למשוך כשיעור מחלק היחסי של הקופה במקורות החוק, זאת לשם מניעת קיום תמריץ לרווח על חשבון חסכון בהוצאות. שיעור הרווח המרבי בתוספת הוצאות ההנהלה וכלליות של הקופה הפרטית לא יעלו על שיעור הוצאות ההנהלה וכלליות בקופות האחרות.
על פי המוצע, הקצאת המקורות לקופה תהיה לפי נוסחת הקפיטציה בניכוי 2%. תחת ההנחה שבמהלך השנים הקרובות יתייצב מספר המבוטחים בקופה על 5% מהמבוטחים לפחות, היקף החיסכון התקציבי הצפוי יעמוד על כ-25 מיליון ש"ח.
עוד יצוין בהקשר זה, כי החלטת הממשלה מס' 3990 מיום 24 באוגוסט 2008 (להלן – ההחלטה) קבעה כי תוקם ועדת היגוי בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד הבריאות והממונה על התקציבים, לצורך הכרה בקופת חולים נוספת. בהחלטה נקבע כי אם יתגלו חילוקי דעות בין חברי ועדת ההיגוי, הם יובאו להכרעת הממשלה. בישיבות הראשונות של ועדת ההיגוי התברר כי קיימים חילוקי דעות בין החברים בעניין העקרונות המנחים שלפיהם תפעל קופת החולים הנוספת. על כן, הוחלט לפנות לממשלה ולקבוע כי לאחר בחינת מערך קופות החולים התגלה הצורך בשינוי הכללים והחסמים הקיימים, כך שתאגיד למטרת רווח יוכל להיות קופת חולים.
לצד סל השירותים הבסיסי, מפעילות קופות החולים תוכניות שב"ן (שירותי בריאות נוספים). תוכניות אלה כוללות שירותים נוספים שאינם ניתנים בסל הבסיסי, ומחולקות לשני רבדים של רמות שירות. מבוטח הרוצה להצטרף לתוכניות אלו מחויב לעמוד בתקופת אכשרה טרם זכאותו לקבלת השירותים הכלולים בתוכנית, הנעה בין 3 חודשים ל-24 חודשים, בהתאם למדיניות הקופה. מבוטח העובר מקופה אחת לקופה אחרת מחויב לצבור את תקופת האכשרה שנית על מנת להיות זכאי לקבלת השירותים הכלולים בתוכנית השב"ן של הקופה אליה עבר, גם אם הוא עבר תקופה דומה בקופה הקודמת. דבר זה מצמצם את המעברים בין הקופות. בהתאם לכך, מוצע לקבוע, כי מתקופת האכשרה לזכאות לשירותי בריאות נוספים תנוכה התקופה בה היה המבוטח חבר בתכנית לשירותי בריאות נוספים בקופה שממנה עבר.
{{חוק ההסדרים 2009|הגברת התחרות בין קופות החולים}}
{{חוק ההסדרים 2009|הגברת התחרות בין קופות החולים}}