שינויים

נוספו 1,831 בתים ,  23:29, 19 במאי 2009
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:     
הספר מתאר היסטוריות של עמים שקרסו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכר המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של האנסאזי, קריסת תרבות המאיה וכו'. כמו כן הספר מתייחס לבעיות סביבה שקיימות כיום.  
 
הספר מתאר היסטוריות של עמים שקרסו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכר המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של האנסאזי, קריסת תרבות המאיה וכו'. כמו כן הספר מתייחס לבעיות סביבה שקיימות כיום.  
 
+
==גורמים לקריסה==
 
דיאמונד מזהה 5 גורמים עיקריים שבעיה בהם תורמת לכך שתרבויות קורסות:
 
דיאמונד מזהה 5 גורמים עיקריים שבעיה בהם תורמת לכך שתרבויות קורסות:
* השפעה אנושית על הסביבה שגורמת למשבר סביבתי ו[[קיימות|קיומי]].  
+
# השפעה אנושית על הסביבה שגורמת למשבר סביבתי ו[[קיימות|קיומי]].  
* [[שינויי אקלים]]
+
# [[שינויי אקלים]]
* יחסים עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים  
+
# יחסים עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים  
* יחסים עם תרבויות שכנות עוינות
+
# יחסים עם תרבויות שכנות עוינות
* וגורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.  
+
# וגורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.  
    
כך לדוגמה ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד, לטענת דיימונד, גרמה בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלה לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופה זו הפך לקר יותר, אם כי דבר זה לא השפיע על האינוטים שחיו לצד המאיה. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  
 
כך לדוגמה ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד, לטענת דיימונד, גרמה בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלה לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופה זו הפך לקר יותר, אם כי דבר זה לא השפיע על האינוטים שחיו לצד המאיה. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  
    +
==קריסה עקב גידול מעריכי==
 
דיימונד מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. ההסבר שלו הוא בגידול מעריכי של האוכלוסיה ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו  
 
דיימונד מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. ההסבר שלו הוא בגידול מעריכי של האוכלוסיה ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו  
 
[[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]])
 
[[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]])
   −
דיימונד שואל מה הם הגורמים שמונעים מחברה לקרוס - לפעמים חברות לא מצליחות  
+
==גורמים המונעים טיפול בבעיה==
 +
דיימונד שואל מה הם הגורמים שמונעים מחברות לזהות ולטפל בקריסה - לפעמים חברות לא מצליחות  
 
* לזהות את סימני הקריסה.  
 
* לזהות את סימני הקריסה.  
 
* במקרה וזיהו את סימני הקריסה להחליט על טיפול בקריסה זו.  
 
* במקרה וזיהו את סימני הקריסה להחליט על טיפול בקריסה זו.  
 
* במקרה והחליטו לטפל לא תמיד מצליחים לבצע את הטיפול בהצלחה.  
 
* במקרה והחליטו לטפל לא תמיד מצליחים לבצע את הטיפול בהצלחה.  
   −
הוא נותן 2 סיבות שגורמות לכשל זיהוי וטיפול בקריסה.  
+
הוא נותן 2 גורמים שתורמים לכשל זיהוי וטיפול בקריסה.
 +
 
 +
הסיבה הראשונה היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. במיוחד דבר זה בעייתי אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה. דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי ראיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסיה המערבית כמו זו שחיה בארה"ב יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.
 +
 
 +
הגורם השני שדיימונד מציין הוא שקשה לחברה לקבל החלטות "טובות" כאשר אלה מתנגשות עם ערכים מסורתיים קיימים שהם מועילים בנסיבות רבות אבל הם מזיקים בנסיבות אחרות. לדוגמה הנורדים בגרינלנד החזיקו מאמד במשך 450 שנה בזכות דבוקתם החברתית החזקה, ודבקות דתית חזקה. אבל 2 גורמים אלה הקשו עליהם להסתגל למציאות המשתנה וללמוד מהאינואטים.
 +
 
 +
==מה עושים==
 +
דיימונד טוען כי יש לפחות 12 "פצצות זמן" בעלות אורך פתיל של לא יותר מ-50 שנה שכל אחת מהן יכולה לחסל את התרבות כפי שאנו מכירים אותה היום - בעיית שינויי האקלים, [[משבר המים העולמי]], בעיית האדמה, מינים פולשים , [[משבר הרעלים]],  [[פיצוץ אוכלוסין]] וכו'.  
   −
הסיבה הראשונה היא פער בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. במיוחד דבר זה בעייתי אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה. דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי ראיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסיה המערבית כמו זו שחיה בארה"ב יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה.  
+
הוא טוען שהדבר החשוב הוא לא לנסות להתמקד רק בבעיה אחת, כי אם נטפל רק ב-11 בעיות , הבעיה ה-12 עלולה להוות בעיה רצינית.  
    +
לטענתו המשברים האלה יפתרו ב-1 משתי דרכים - או שנתמודד איתם וננסה לפתור אותם בדרכי נועם, או שהם "יפתרו את עצמם" על ידי מלחמה, רעב, מגיפות וכו'.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==