1,732
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
* {{החלטת ממשלה|3977|פיתוח תחום הניקוז}}
* {{החלטת ממשלה|3977|פיתוח תחום הניקוז}}
* סעיפים 2-3 בהצעת חוק ההסדרים 2009
* סעיפים 2-3 בהצעת חוק ההסדרים 2009
* עמודים 14-17 בהצעת מדיניות 2009-2010 (ייעול ופיתוח תחום הניקוז)
== דברי הסבר ==
== דברי הסבר ==
מוצע לתקן את חוק רשויות נחלים בכל הקשור להטלתו של תפקיד מתפקידיה של רשות נחל, על רשות ניקוז, כך שיותאם לתיקון המוצע לחוק הניקוז, שלפיו תחום הניקוז נמצא באחריות רשות המים. במסגרת תיקון זה, מוצע להוסיף הגדרה של רשות המים ("הרשות הממשלתית למים ולביוב") לסעיף ההגדרות, שהסכמתה נדרשת לעניין סעיפים 2 ו-26 לחוק רשויות נחלים המוצעים בסעיפים 3(2) ו-3(7) להצעת חוק זו.
מוצע לתקן את חוק רשויות נחלים בכל הקשור להטלתו של תפקיד מתפקידיה של רשות נחל, על רשות ניקוז, כך שיותאם לתיקון המוצע לחוק הניקוז, שלפיו תחום הניקוז נמצא באחריות רשות המים. במסגרת תיקון זה, מוצע להוסיף הגדרה של רשות המים ("הרשות הממשלתית למים ולביוב") לסעיף ההגדרות, שהסכמתה נדרשת לעניין סעיפים 2 ו-26 לחוק רשויות נחלים המוצעים בסעיפים 3(2) ו-3(7) להצעת חוק זו.
=== הצעת מדיניות 2009-2010 ===
1. לאחר 5 שנים שחונות בהן כמות הגשמים היתה מתחת לממוצע, משק המים נמצא במשבר חמור. מצב זה כולל, בין היתר, חוסר משמעותי באוגרי המים של כ-1.5 מיליארד קוב, וניהול האוגרים על "קווים שחורים", אשר ירידה מתחתם מהווה סכנה לפגיעה בלתי הפיכה במקורות המים.
כדי להתמודד עם משבר חמור זה, מתבצעות מספר תוכניות חירום, אשר מטרתן העיקרית הינה הגדלת היצע המים על פי ניתוח הביקוש למים לשם הבטחת משק מים בר-קיימא, וכן ביצוע פעולות לשימוש נכון, יעיל וכלכלי במים.
מבחינת היצע המים בישראל ואומדנים שונים לענין זה עולה כי משק המים בישראל מאבד עשרות מיליוני קוב מים בשנה, כאשר נגר עילי נשפך לים, תחת ניקוזו לשם הגדלת מקורות המים הזמינים. נתון זה נובע, בין היתר, מטיפול לקוי במי הנגר העיליים שיכולים להוות מקור מים משמעותי למשק, בפרט בימים אלה.
יצוין כי העלויות המשוערות לניצול קוב מי נגר עילי לטובת הגדלת היצע המים נמוכות באופן משמעותי מהעלויות של מקורות אחרים במשק המים, כגון התפלת מי ים. כך, במסגרת הפתרונות המוצעים כיום, עלויות ניצול מי הנגר נמוכות משמעותית מייבוא מים (אשר עלותם המשוערת עומדת על כ-7 יורו לקוב מים) וממתקני התפלה יבילים (שעלותם המשוערת עומדת על כ-1.3 יורו לקוב מים).
הטבלה הבאה מציגה את העלויות במשק המים לפי מקורות המים השונים:
הגוף האחראי על ניהול מי הנגר העילי הן רשויות הניקוז. רשויות הניקוז קמו לפי הוראות חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הניקוז), במטרה לדאוג לניקוזו הסדיר של הנגר העילי, באזור שנקבע להן. הטיפול השוטף במכלול ההיבטים הנוגעים לרשויות הניקוז מתבצע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצד זאת, קיים גוף נוסף, בראשותו של מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, בשם "מועצת הניקוז", המאשר את תוכניות העבודה והפרויקטים השונים של רשויות הניקוז השונות ברחבי הארץ, וזאת לאחר שהוכרו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כתוכניות ניקוז מאושרות. לאחר אישור מועצת הניקוז, התוכניות מובאות לאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. לאחר קבלת אישור השר כאמור, הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) בוחנת פרויקטי ניקוז ארציים על פי כללים שקבעה ועל פי מגבלת התקציב.
התהליך המתואר הינו מסובך ומסורבל וגורר כפילויות רבות, הן בקבלת ההחלטות והן בהתנהלותו השוטפת של משק הניקוז. הגורם המוסמך, אשר מופקד על משק המים בישראל, הוא רשות המים, ועל כן יש לרכז תחת אחריותה את תחום הניקוז, בדומה לתחומים נוספים במשק המים.
לאור כל האמור, החליטה הממשלה בהחלטה מס' 3977 מיום 24.8.2008 בנושא פיתוח תחום הניקוז, שהתקבלה במסגרת ההחלטות על המדיניות הכלכלית של הממשלה לשנת הכספים 2009, לרכז את סמכויות הניקוז בידי רשות המים וכן לקבוע מטרה בחוק הניקוז שעניינה ניצול יעיל וכלכלי של מי הנגר העילי לטובת משק המים. שינויים אלה דורשים תיקוני חקיקה שהוגשו לאישור הכנסת במסגרת הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2009 ), התשס"ט- 2008 וטרם עברו בקריאה ראשונה. ברי כי קיימת חשיבות רבה, בפרט בתקופה זו של משבר חמור במשק המים, לחזור ולהגיש לאישור הכנסת את תיקוני החקיקה האמורים.
2. כיום קיימות 11 רשויות ניקוז, אשר הוקמו לפי צו הניקוז וההגנה מפני שיט פונות (הקמת רשויות ניקוז), התש"ך-1960. רשויות הניקוז מנוהלות על ידי מליאה המורכבת מנציגי הרשויות המקומיות הנמצאות בתחומה של רשות הניקוז.
תקציב רשויות הניקוז, לפי הוראות חוק הניקוז, מורכב ממכסות ומארנונות המוטלות על הרשויות המקומיות ועל ובעלי הקרקעות שבתח ום רשות הניקוז. רשות מקומית שחויבה במכסה כאמור, רשאית להטיל היטל ניקוז על בעלי קרקעות בתחומה, לצורך כיסוי המכסה. קביעת תקציב רשויות הניקוז מתבצעת על ידי מליאת רשות הניקוז, ומובאת לאישור הגורמים המקצועיים ברשות המים ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולאישור שר החק לאות ופיתוח הכפר ושר האוצר. במסגרת קביעת התקציב מחליטה המליאה, המורכבת מהרשויות המקומיות באזור רשות הניקוז, על גובה
המכסה ועל חלוקתה בין הרשויות לבין בעלי הקרקעות (בעיקר מנהל מקרקעי ישראל).
מצב דברים זה הביא לחלוקה מעוותת של נטל עלויות הניקוז, כאשר שיעור של 10% עד 30% מסך עלויות הניקוז משולמות על ידי הרשויות המקומיות, ואילו יתרת העלות מוטלת על בעלי הקרקעות, ובראשם מנהל מקרקעי ישראל. עיוות זה הביא למחלוקת קשה בין מנהל מקרקעי ישראל, כנציג המדינה וכבעל קרקעות מרכזי, לבין רשויות הניקוז והרשויות המקומיות, מחלוקת אשר הביאה לפגיעה קשה בתפקודן של רשויות הניקוז בשלוש השנים האחרונות.
כמו כן, ניהול זה אף מביא למצב בו התקציב המאושר במליאת הרשות אינו עונה על כלל דרישות הניקוז שמטרתן להבטיח ניהול נכון וראוי של אזור הניקוז, שכן כחלק משיקולי הרשויות באישור התקציב עומד השיקול הנוגע לגובה המכסה שישלמו הן עצמן. מעבר לכך, מטרות החוק, וביניהן ניצול יעיל של מי הניקוז לשימוש משק המים, דורשות ניהול תחום זה בראייה לאומית כוללת.
לאור האמור, יש להקים רשות ניקוז ארצית אחת, אשר תנהל את משק הניקוז ברמה ארצית ומתוך ראייה לאומית, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת ביצוע הפעולות הנדרשות על מנת להבטיח ניצול של מי הנגר העילי באופן יעיל לטובת משק המים. רשות הניקוז הארצית תחליף למעשה את 11 רשויות הניקוז הקיימות, אשר יבוטלו עם הקמתה. במסגרת זו, תבוא הרשות הארצית בנעלי הרשויות הקיימות לכל דבר עניין, לרבות נכסים, זכויות וחובות וכן הליכים משפטיים.
3. על מנת להסדיר באופן מלא את הקמת רשות הניקוז הארצית, תקבע מועצת רשות המים, בהסכמת שר האוצר, הוראות לעניין הרכב רשות הניקוז הארצית, דרך מינוים של חבריה, סדרי הנהלתה, עובדיה, וכל עניין אחר שלא הוסדר במסגרת החלטה זו. איחוד הרשויות יביא לניהול יעיל יותר של המערכת וכן לתשומות נמוכות מהקיימות כיום.
4. כדי להבטיח את עמידתה של רשות הניקוז במטרות חוק הניקוז, מתוך ראייה לאומית, ובמטרה לבסס משק ניקוז בר-קיימא, יש לבנות תוכנית אב ארצית לניקוז. תוכנית האב תתבסס על תכנון אגני של כל אגן ניקוז, על מנת להביא לניצול יעיל של מי הנגר.
5. לאור החשיבות הרבה בהקמת רשות הניקוז הארצית, יש לקבוע כי שינוי זה יחול החל ביום 1.1.2010, וזאת על מנת לזרז ככל האפשר את הטיפול במי הנגר העילי, במסגרת ההתמודדות הכוללת עם המשבר החמור במשק המים.
תרומת ייעול תחום הניקוז למשק המים נאמדת בעשרות מיליוני קוב לשנה שיביאו לחסכון לאומי של 120 עד 300 מיליון ש"ח בשנה בהבשלה מלאה.
זאת ועוד, המשבר החמור הפוקד את משק המים מחייב ביצוע פעולות ממשיות, בטווח הזמן המיידי, לייעול תחום הניקוז ולהגדלת היצע המים על ידי ניצול מי הנגר העילי כחלק מהמאזן משק המים. קיים חשש ממשי כי העדר ביצוע מיידי של פעולות אלה יביא לפגיעה משמעותית במקורות המים ובאקוויפרים. פגיעה זו עלולה להביא לצורך בהתפלה של כמיליארד מ "ק מים נוספים בשנה, שמשמעותו עלות תקציבית של עד 3 מיליארד ש"ח בשנה.
== סעיפים קשורים ==
== סעיפים קשורים ==