47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''כלכלת אושר''' (Happiness economics) הוא תחום מחקר שמנסה לבדוק את איכות החיים של מדינה או של החברה על ידי שילוב של טכניקות מתחומי ה[[כלכלה]] והפסיכולוגיה. הוא נשען על הנחות עמוקות ומבוססות יותר של תועלת מאשר אלו המופיעות בדרך כלל ב[[כלכלה נאו קלאסית]]. למרות שיש סימני שאלה באשר לתועלת במדידה כזו, התחום מעורר עניין בקרב חוקרים ומוסדות ציבוריים, ומשתמשים בו לעיתים כמדד השוואתי מול מדדים אחרים לבריאות כלכלית או לרווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]].
'''כלכלת אושר''' (Happiness economics) הוא תחום מחקר שמנסה לבדוק את איכות החיים של מדינה או של החברה על ידי שילוב של טכניקות מתחומי ה[[כלכלה]] והפסיכולוגיה. הוא נשען על הנחות עמוקות ומבוססות יותר של תועלת מאשר אלו המופיעות בדרך כלל ב[[כלכלה נאו קלאסית]]. למרות שיש סימני שאלה באשר לתועלת במדידה כזו, התחום מעורר עניין בקרב חוקרים ומוסדות ציבוריים, ומשתמשים בו לעיתים כמדד השוואתי מול מדדים אחרים לבריאות כלכלית או לרווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]].
==מטרות==
המטרה של כלכלת אושר היא לקבוע מה גורם לרווחה בקרב אנשים. באופן היסטורי, כלכלנים הניחו שקיימים 2 פרמטרים שמשפיעים על הרווחה - פנאי ותוצר לנפש. כאשר מודדים את הרווחה החברתית משמיטים את נושא הפנאי, ומתייחסים רק להכנסה, לצריכה , או לקירוב שלהם [[תוצר מקומי גולמי]], כמדד לרווחה חברתית.
חוקרים מצאו כי משעה שהעושר מגיע לרמות של קיום, היעלות שלו כגורם שתורם לרווחה יורדות בצורה ניכרת. טענה זו נקראת [[פרדוקס איסטרלין]]. הסבר אחד לטענה זו, היא שהדבר נובע מ"הליכון הדוני" (hedonic treadmill) פרושו של דבר שהשאיפות עולות עם ההכנסה, ולאחר השצרכים הבסיסים מולאו, השפעת ההכנסה על האושר היא במאצעות שינוי רמות ההכנסה היחסית. כלומר לאנשים באומות עשירות מספיק, פחות משנה רמת ההכנסה האבסולטית שלהם, ויותר חשובה רמת ההכנסה היחסית כלפי אנשים אחרים.
כלכלת אושר מקווה לשנות את הדרך בה ממשלות מסתכלות על רווחה חברתית, ולענות אל שאלות כמו איך לבצע הקצעה יעילה של משאבים בהנתן שפרדוקס איסטרלין מתקיים.
==ביקורת==
יש המבקרים את התחום של כלכלת אושר, וטוענים כי הנסיון להפוך את האושר למדד נועדה כדי להשיר מטרות פוליטיות. חלק מהמבקרים חוששים כי התוצאות של כלכלת אושר יעודדו התערבות ממשלתית בשוק. בתגובה, חלק מהתומכים בכלכלת אושר הציעו שהמחקר לא ישמש כמדד מדיניות אלא כדי ליידע פרטים באשר למצבם.
חלק מהביקורת הכלכלית על התחום נוגעת למתודות המשמשות אותו - כמו [[סקר שביאות רצון]] אשר נתפס כלא אובייקטיבי ושתוצאותיו עלולות להיות מושפעות מצורת בניית הסקר והצגת השאלות על ידי החוקרים, כמו גם להבדלים תרבותיים או בעיות אחרות במדידת אושר. ביקורת דומה נוגעת ליכולת של נסקרים להעריך את האושר שלהם עצמם. כלכלנים מעדיפים באופן היסטורי מדדים "אובייקטיביים" המובססים על צריכה ומחירים ולא על מדדים סובייקטיביים. עם זאת התחום זוכה להכרה גדלה והולכת בגלל ביסוס תשובות לרבות מטענות אלה על ידי פסיכולוגים וכלכלנים שעוסקים בתחום.
כמו כן, תוצאות של סקרי אושר יכולות לקבל פרשנויות שונות, לדוגמה סקר אושר שנערך ברוסיה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, הראה שבעוד שנרשם גידול באבטלה, גדלה גם הרווחה של המובטלים והמועסקים כאחד. הפרשנות של ממצא זה יכולה להיות שהדבר נבע מהנמכת ציפיות, ונסקרים שהפכו לפחות ביקורתיים באשר למצבם שלהם, כאשר אנשים רבים מסביבם היו מובטלים. פרשנות אחרת יכולה להיות שכולם נהנו מהעבודה ללא שכר שהמובטלים ביצעו עבור המשפחה והקהילות שלהם כאשר היה להם זמן פנוי.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==