שינויים

'''חברת השפע''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון גלבריית]]. הספר מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושרותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

'''חברת השפע''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]]. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית.  

 

גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושרותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים.  

ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]] ככלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דונסברי לגבי אפקט ההפגנה.

ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]] ככלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דונסברי לגבי אפקט ההפגנה.

הספר תרם במידה משמעותית לתוכנית "המלחמה בעוני" של קנדי ושל ג'ונסון.  

הספר תרם במידה משמעותית לתוכנית "המלחמה בעוני" של קנדי ושל ג'ונסון.  

גלברייט היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, קרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".

גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, קרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".

 

הספר עורר בזמנו דיוי ציבורי נרחב בארצות הברית. רבים מהרעיונות בספר זכו להרחבה ולעידון בספר מאוחר יותר של גלבריית, [[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]] שיצא לאור בשנת 1967.  

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]

[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]