47,332
עריכות
שינויים
דף חדש: '''העלויות ציבוריות, הרווח פרטי''' ((Communized Costs, Privatized Profits). היא צורה מסויימת של הטרגדיה של נחלת הככל שבה...
'''העלויות ציבוריות, הרווח פרטי''' ((Communized Costs, Privatized Profits). היא צורה מסויימת של [[הטרגדיה של נחלת הככל]] שבה הרווחים שנוצרים כתוצאה ממצב כלכלי מסויים זורמים לכיסם של מספר שחקנים, בעוד שחלק מהעלות של מצב זה נופלת על הציבור. דבר זה משלב בעצם 2-3 [[כשל שוק|כשלי שוק]] - זו של [[רכוש ציבורי]] יחד עם זו של מחסור במידע מלא יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]].
המונח נטבע על ידי הביולוג גארת הארדין בשנת 1985. והוא מכונה גם משחק כפל ה- וה-P או CC-PP.
==הסבר המושג==
הכלכלן האקולוגי , [[קולין קלארק]] מאזכר את המונח במאמר שלו [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]], ומסביר אותו באמצעות דוגמה.
קיים אגם ולידו בתים. נניח שפירמה מסויימת מחליטה לבנות מפעל כימיקלים ליד אגם. כדי למקסם רווחים, הפירמה תרצה לשחרר פסולת רעילה מהמפעל אל תוך האגם. סביר שהעלות הזיהום הזה תיפול רק על בעלי הבתים; אם המפעל לא זקוק למים נקיים, לפירמה יהיה תמריץ קטן לשלוט בזיהום שלו. אם בעלי הבתים מנסים להפעיל לחץ פוליטי כדי לחייב את המפעל לטפל בשפכים, הפירמה תמיד יכולה לציין את התועלת של קיום המשרות.
==דוגמאות==
דוגמאות לנושא של עלויות ציבוריות ורווח פרטי ומשתרעות מהדוגמאות הרגילות של זיהום אוויר, מים ואדמה, מיזמי סמים, ואפילו טרור.
===פרבור===
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
יזמים של [[פרבור|דיור פרברי]], מסוגלים למשוך קונים על ידי הצעה של מחירים זולים יחסית, בגלל עלויות קרקע זולות יותר. אבל עלויות סמויות עלולות להתקיים במונחים של עומס תנועה גדול יותר על הכבישים המהירים, דבר שבסופו של דבר ידרוש בניה של כבישים חדשים. העלויות של התשתית החדשה (שלא להזכיר את פקקי התנועה), בעודם נובעים ישירות מההתרחבות של דיור זול בפרברים, מוטלות על כתפי כל בעלי הבתים. הרווחים הולכים אל היזמים. העלויות מועברות אל הציבור. כתוצאה מכך הכמות של פיתוח פרברי גבוהה יותר ממה שהיא אמורה להיות.
===סיכון מוסרי===
{{הפניה לערך מורחב|סיכון מוסרי}}
[[סיכון מוסרי]] הוא דוגמה לעלויות ציבוריות המוטלות על הציבור. בעת תקופת גאות בבורסה, קיים ציבור של בנקאים, מנהלים וברוקרים הלוקחים סיכונים גדלים והולכים וגורפים רווחים נאים. כאשר יש קריסה פיננסית, פונים לממשלה כדי שזו תציל את הכלכלה, ותמנה קריסה של בנקים וגופים פיננסיים.
ניתן להרחיב טענה זו לגבי זגזוג של האליטה הכלכלית בין תמיכה בצעדי מדיניות כלכלית לפי המצב של [[מחזור העסקים]]. כאשר השוק בעליה ויש גריפה של רווחים, בעלי הון וכוחות אחרים באליטה הכלכלית (כמו עיתונאים בכירים, פקידים הצפויים להיות מנהלים בכירים ומנהלי פירמות) תומכים במדיניות "קפיטליטסית" של אי התערבות, הפרטה, והקטנת מיסים, כך שהרווחים זורמים לבעלי המניות, למנהלים בכירים, לברוקרים ולמנהלי קרנות וכו'. כאשר מתרחש מיתון או קריסה כלכלית תומכים אותם אנשים במדיניות כלכלית הפוכה של הלאמה, התערבות המדינה במשק, סבסוד של בנקים, וכו'.
===לובי פוליטי===
{{הפניה לערך מורחב|לובי פוליטי}}
משחק ה-CC-PP מתרחב גם לרמה הפוליטית. יזמים , פירמות וקבוצות של פירמות מפעילים לובי על מועצות ציבוריות ועל הממשלה. קבוצות לחץ מקומיות עשויות מידי פעם לעצור יזם או להטות אותו אל קהילה אחרת, אבל הכוח החברתי הוא לרוב לטובת פיתוח נוסף.
כאשר הציבור לא מאורגן, קשה לו יותר לזהות את הפגיעה הכלכלית בו, ולהתארגן להפעיל לובי פוליטי נגדי בצורה מאורגנת. (דוגמה נגדית לכך היא לפעמים הציבור החרדי , או ציבורים אחרים החיים בקהילות).
גורמים חשובים בהיווצרות אי סימטריה בלובי הפוליטי הם:
* מספר מועט של חברות (תחרות בין מעטים), כאשר יש לדוגמה 5 חברות כל חברה יכולה לזהות בברור את הרווח שלה מקיום של לובי פוליטי והתרומה שלה לנושא ברורה. לעומת זאת בקרב הציבור יש בעיה של [[רכוש ציבורי]] - אנשים רבים היו נהנים מקיום של לובי פוליטי נגדי לתעשיית הרכב לדוגמה, אבל התרומה של כל אדם בודד היא מטעה, ויש אינטרס לכך שאחרים יתרמו כספית ועל ידי מאמץ ללובי, ולא הפרט עצמו.
* אי סימטריה במידע - בעוד הפירמות מודעות לרווח שנוצר על ידי הפעילות שלהן. הציבור בדרך כלל אינו מודע לתשלום שהוא מבצע, לקיום הבעיה או למי נהנה ממנה. כאשר יש השהיות בתשלום ומחסור במידע ברור הקושר בין מזהמים לפגיעה, קל יותר לנסות לפנות לאפיק של תיקון חלקי ופרטי (לדוגמה קניית מים מינרליים) מאשר לאפיק של מאבק ציבורי לתיקון המצב.
* קשרי הון-שלטון, קשרים בין ההון לעיתונות, קשרים בין ההון לאקדמיה - קל לבעלי מפעלים מזהמים לדוגמה לממן קמפיין בחירות של מומעמד בפריימריס, או למפלגה. באותה מידה יש להם קשרים לעיתונות על ידי פרסום או בעלות חלקית בעיתון. הם ממנים גם מחקרים של מומחים שונים באקדמיה שאמורים לתת המלצות בתחום המדיניות הציבורית.
* קיום של לולאת משוב. דבר זה הוא חלק מ[[לולאת משוב מחזקת]] או חלק מ[[נעילה טכנולוגית]]. בגלל הקיום של משחק CC-PP נהנים חלק מהשחקנים מרווח משמעותי. בהתאם לכך הם יכולים להפנות חלק מהרווחים האלה כדי להגדיל או לכל הפחות לשמר על קיומו של משחק זה.
===מעורבות הפשע המאורגן בטיפול בפסולות==
רווחים עצומים יכולים לזרום למבצעים של משחקי CC-PP, כך ששכיחותן הרבה אינה מפתיע. לא מפתיע גם שתרומות פוליטיות נדיבות ניתנות מטעם מארגני משחקי הCC-PP. כל זה הוא חוקי לחלוטין, כמובן, אבל רווחים עצומים בגודלם אורבים מעבר לגבול החוקיות.
נוכלות יפה להפליא שנחשפה לא מזמן כללה ערבוב של פסולת [[PCB]] עם דלק רגיל והסעתו במיכליות לקנדה, מקום בו נמכר לבעלי מכוניות תמימים. נאמר שהמאפיה היתה מעורבת במיזם זה, ונראה שהפשע המאורגן מעורב בעוד הרבה "עסקים" דומים בתחום הטיפול בפסולות .
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:שוק]]
[[קטגוריה:זיהום]]
המונח נטבע על ידי הביולוג גארת הארדין בשנת 1985. והוא מכונה גם משחק כפל ה- וה-P או CC-PP.
==הסבר המושג==
הכלכלן האקולוגי , [[קולין קלארק]] מאזכר את המונח במאמר שלו [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]], ומסביר אותו באמצעות דוגמה.
קיים אגם ולידו בתים. נניח שפירמה מסויימת מחליטה לבנות מפעל כימיקלים ליד אגם. כדי למקסם רווחים, הפירמה תרצה לשחרר פסולת רעילה מהמפעל אל תוך האגם. סביר שהעלות הזיהום הזה תיפול רק על בעלי הבתים; אם המפעל לא זקוק למים נקיים, לפירמה יהיה תמריץ קטן לשלוט בזיהום שלו. אם בעלי הבתים מנסים להפעיל לחץ פוליטי כדי לחייב את המפעל לטפל בשפכים, הפירמה תמיד יכולה לציין את התועלת של קיום המשרות.
==דוגמאות==
דוגמאות לנושא של עלויות ציבוריות ורווח פרטי ומשתרעות מהדוגמאות הרגילות של זיהום אוויר, מים ואדמה, מיזמי סמים, ואפילו טרור.
===פרבור===
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
יזמים של [[פרבור|דיור פרברי]], מסוגלים למשוך קונים על ידי הצעה של מחירים זולים יחסית, בגלל עלויות קרקע זולות יותר. אבל עלויות סמויות עלולות להתקיים במונחים של עומס תנועה גדול יותר על הכבישים המהירים, דבר שבסופו של דבר ידרוש בניה של כבישים חדשים. העלויות של התשתית החדשה (שלא להזכיר את פקקי התנועה), בעודם נובעים ישירות מההתרחבות של דיור זול בפרברים, מוטלות על כתפי כל בעלי הבתים. הרווחים הולכים אל היזמים. העלויות מועברות אל הציבור. כתוצאה מכך הכמות של פיתוח פרברי גבוהה יותר ממה שהיא אמורה להיות.
===סיכון מוסרי===
{{הפניה לערך מורחב|סיכון מוסרי}}
[[סיכון מוסרי]] הוא דוגמה לעלויות ציבוריות המוטלות על הציבור. בעת תקופת גאות בבורסה, קיים ציבור של בנקאים, מנהלים וברוקרים הלוקחים סיכונים גדלים והולכים וגורפים רווחים נאים. כאשר יש קריסה פיננסית, פונים לממשלה כדי שזו תציל את הכלכלה, ותמנה קריסה של בנקים וגופים פיננסיים.
ניתן להרחיב טענה זו לגבי זגזוג של האליטה הכלכלית בין תמיכה בצעדי מדיניות כלכלית לפי המצב של [[מחזור העסקים]]. כאשר השוק בעליה ויש גריפה של רווחים, בעלי הון וכוחות אחרים באליטה הכלכלית (כמו עיתונאים בכירים, פקידים הצפויים להיות מנהלים בכירים ומנהלי פירמות) תומכים במדיניות "קפיטליטסית" של אי התערבות, הפרטה, והקטנת מיסים, כך שהרווחים זורמים לבעלי המניות, למנהלים בכירים, לברוקרים ולמנהלי קרנות וכו'. כאשר מתרחש מיתון או קריסה כלכלית תומכים אותם אנשים במדיניות כלכלית הפוכה של הלאמה, התערבות המדינה במשק, סבסוד של בנקים, וכו'.
===לובי פוליטי===
{{הפניה לערך מורחב|לובי פוליטי}}
משחק ה-CC-PP מתרחב גם לרמה הפוליטית. יזמים , פירמות וקבוצות של פירמות מפעילים לובי על מועצות ציבוריות ועל הממשלה. קבוצות לחץ מקומיות עשויות מידי פעם לעצור יזם או להטות אותו אל קהילה אחרת, אבל הכוח החברתי הוא לרוב לטובת פיתוח נוסף.
כאשר הציבור לא מאורגן, קשה לו יותר לזהות את הפגיעה הכלכלית בו, ולהתארגן להפעיל לובי פוליטי נגדי בצורה מאורגנת. (דוגמה נגדית לכך היא לפעמים הציבור החרדי , או ציבורים אחרים החיים בקהילות).
גורמים חשובים בהיווצרות אי סימטריה בלובי הפוליטי הם:
* מספר מועט של חברות (תחרות בין מעטים), כאשר יש לדוגמה 5 חברות כל חברה יכולה לזהות בברור את הרווח שלה מקיום של לובי פוליטי והתרומה שלה לנושא ברורה. לעומת זאת בקרב הציבור יש בעיה של [[רכוש ציבורי]] - אנשים רבים היו נהנים מקיום של לובי פוליטי נגדי לתעשיית הרכב לדוגמה, אבל התרומה של כל אדם בודד היא מטעה, ויש אינטרס לכך שאחרים יתרמו כספית ועל ידי מאמץ ללובי, ולא הפרט עצמו.
* אי סימטריה במידע - בעוד הפירמות מודעות לרווח שנוצר על ידי הפעילות שלהן. הציבור בדרך כלל אינו מודע לתשלום שהוא מבצע, לקיום הבעיה או למי נהנה ממנה. כאשר יש השהיות בתשלום ומחסור במידע ברור הקושר בין מזהמים לפגיעה, קל יותר לנסות לפנות לאפיק של תיקון חלקי ופרטי (לדוגמה קניית מים מינרליים) מאשר לאפיק של מאבק ציבורי לתיקון המצב.
* קשרי הון-שלטון, קשרים בין ההון לעיתונות, קשרים בין ההון לאקדמיה - קל לבעלי מפעלים מזהמים לדוגמה לממן קמפיין בחירות של מומעמד בפריימריס, או למפלגה. באותה מידה יש להם קשרים לעיתונות על ידי פרסום או בעלות חלקית בעיתון. הם ממנים גם מחקרים של מומחים שונים באקדמיה שאמורים לתת המלצות בתחום המדיניות הציבורית.
* קיום של לולאת משוב. דבר זה הוא חלק מ[[לולאת משוב מחזקת]] או חלק מ[[נעילה טכנולוגית]]. בגלל הקיום של משחק CC-PP נהנים חלק מהשחקנים מרווח משמעותי. בהתאם לכך הם יכולים להפנות חלק מהרווחים האלה כדי להגדיל או לכל הפחות לשמר על קיומו של משחק זה.
===מעורבות הפשע המאורגן בטיפול בפסולות==
רווחים עצומים יכולים לזרום למבצעים של משחקי CC-PP, כך ששכיחותן הרבה אינה מפתיע. לא מפתיע גם שתרומות פוליטיות נדיבות ניתנות מטעם מארגני משחקי הCC-PP. כל זה הוא חוקי לחלוטין, כמובן, אבל רווחים עצומים בגודלם אורבים מעבר לגבול החוקיות.
נוכלות יפה להפליא שנחשפה לא מזמן כללה ערבוב של פסולת [[PCB]] עם דלק רגיל והסעתו במיכליות לקנדה, מקום בו נמכר לבעלי מכוניות תמימים. נאמר שהמאפיה היתה מעורבת במיזם זה, ונראה שהפשע המאורגן מעורב בעוד הרבה "עסקים" דומים בתחום הטיפול בפסולות .
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:שוק]]
[[קטגוריה:זיהום]]