שורה 12: |
שורה 12: |
| *הבנת לולאות המשוב של שווקים וטכנולוגיה וכיצד הן באות לידי ביטוי במודל. | | *הבנת לולאות המשוב של שווקים וטכנולוגיה וכיצד הן באות לידי ביטוי במודל. |
| *הצגת הרצות שונות של המודל הממוחשב המדמות טכנולוגיה יעילה יותר בכל ריצה. | | *הצגת הרצות שונות של המודל הממוחשב המדמות טכנולוגיה יעילה יותר בכל ריצה. |
− | *הסבר מדוע אי-יציבות, החטאה וקריסה הן עדיין התופעות הבולטות המתקבלות. | + | *הסבר מדוע אי-יציבות, [[סחיפת יתר]] וקריסה הן עדיין התופעות הבולטות המתקבלות. |
| *הדגמת הנ"ל באמצעות המקרה של המדגה (fishery) העולמי. | | *הדגמת הנ"ל באמצעות המקרה של המדגה (fishery) העולמי. |
| | | |
שורה 40: |
שורה 40: |
| ===תרחיש 3: הפחתת זיהום=== | | ===תרחיש 3: הפחתת זיהום=== |
| | | |
− | [[תמונה:Beyond the limits p 169 - scenario 3.jpg|left|thumb|70px|תרחיש 3 - הפחתת זיהום]] | + | [[תמונה:Beyond the limits p 169 - scenario 3.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 3 - הפחתת זיהום]] |
| בתרחיש זה מניחים שהעולם החליט בשנת 1995 להפחית את הזיהום לרמות של שנת 1975. החלטה זו מתקבלת בטרם מצטבר מספיק זיהום כדי לגרום להשפעות משמעותיות על תנובת היבולים או לבריאות. ההחלטה גוררת פיתוח טכנולוגיה הדורשת הקצאת הון. דרושות 20 שנה לפיתוח מלא של הטכנולוגיה ולהתקנה מלאה של בכל העולם. מרגע שהיא מותקנת בנקודה מסויימת - היא מפחיתה את הזיהום ב-3% בשנה עד לרמות הנדרשות. | | בתרחיש זה מניחים שהעולם החליט בשנת 1995 להפחית את הזיהום לרמות של שנת 1975. החלטה זו מתקבלת בטרם מצטבר מספיק זיהום כדי לגרום להשפעות משמעותיות על תנובת היבולים או לבריאות. ההחלטה גוררת פיתוח טכנולוגיה הדורשת הקצאת הון. דרושות 20 שנה לפיתוח מלא של הטכנולוגיה ולהתקנה מלאה של בכל העולם. מרגע שהיא מותקנת בנקודה מסויימת - היא מפחיתה את הזיהום ב-3% בשנה עד לרמות הנדרשות. |
| | | |
שורה 47: |
שורה 47: |
| ===תרחיש 4: תנובה גבוהה=== | | ===תרחיש 4: תנובה גבוהה=== |
| | | |
− | [[תמונה:Beyond the limits p 171 - scenario 4.jpg|left|thumb|70px|תרחיש 4 - תנובה גבוהה]] | + | [[תמונה:Beyond the limits p 171 - scenario 4.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 4 - תנובה גבוהה]] |
| | | |
| התרחיש זה מניחים שבנוסף למתרחש בתרחיש 3, העולם החליט בשנת 1995 (בטרם משבר המזון) להגדיל את תנובת המזון מעבר למה שניתן בטכנולוגיה הקיימת (למשל [[הנדסה גנטית]]). כמו בתרחיש הקודם, דרושות 20 שנה לפיתוח והטמעה מלאה של הטכנולוגיה, המאפשרת הגדלה של 2% לשנה בתנובת המזון, כל עוד מושקע הון. | | התרחיש זה מניחים שבנוסף למתרחש בתרחיש 3, העולם החליט בשנת 1995 (בטרם משבר המזון) להגדיל את תנובת המזון מעבר למה שניתן בטכנולוגיה הקיימת (למשל [[הנדסה גנטית]]). כמו בתרחיש הקודם, דרושות 20 שנה לפיתוח והטמעה מלאה של הטכנולוגיה, המאפשרת הגדלה של 2% לשנה בתנובת המזון, כל עוד מושקע הון. |
שורה 57: |
שורה 57: |
| ===תרחיש 5: הגנה על הקרקע=== | | ===תרחיש 5: הגנה על הקרקע=== |
| | | |
− | [[תמונה:Beyond the limits p 173 - scenario 5.jpg|left|thumb|70px|תרחיש 5 - הגנה על הקרקע]] | + | [[תמונה:Beyond the limits p 173 - scenario 5.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 5 - הגנה על הקרקע]] |
| | | |
− | בתרחיש 5 מניחים, בנוסף להנחות מתרחישים קודמים, מאמץ להפחתת שחיקת הקרקע שאינו דורש השקעת ההון ומפחית את השחיקה פי שלושה <ref>יש הנחה שהמאמץ לא דורש השקעת הון ולא מוסבר מדוע. השערתי היא שזה פשוט הקפדה על עיבוד פחות אינטנסיבי וטיפוח של הקרקע באמצעים קיימים שלא משפיעים על התפוקה בטווח הקצר. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]].</ref> | + | בתרחיש 5 מניחים, בנוסף להנחות מתרחישים קודמים, מאמץ להפחתת שחיקת הקרקע שאינו דורש השקעת ההון ומפחית את השחיקה פי שלושה <ref>'''יונתן:''' יש הנחה שהמאמץ לא דורש השקעת הון ולא מוסבר מדוע. השערתי היא שזה פשוט הקפדה על עיבוד פחות אינטנסיבי וטיפוח של הקרקע באמצעים קיימים שלא משפיעים על התפוקה בטווח הקצר.</ref> |
| | | |
| התוצאה היא משבר בכל התחומים יחד. בשנת 2020 סך העלויות של הטכנולוגיות השונות, יחד עם עלות מיצוי המשאבים המתכלים, פשוט עובר את היכולת לספק אותן. | | התוצאה היא משבר בכל התחומים יחד. בשנת 2020 סך העלויות של הטכנולוגיות השונות, יחד עם עלות מיצוי המשאבים המתכלים, פשוט עובר את היכולת לספק אותן. |
שורה 67: |
שורה 67: |
| ===תרחיש 6: שימוש יעיל במשאבים=== | | ===תרחיש 6: שימוש יעיל במשאבים=== |
| | | |
− | [[תמונה:Beyond the limits p 175 - scenario 6.jpg|left|thumb|70px|תרחיש 6 - שימוש יעיל במשאבים]] | + | [[תמונה:Beyond the limits p 175 - scenario 6.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 6 - שימוש יעיל במשאבים]] |
| | | |
| בתרחיש הזה, בנוסף לכל הנ"ל, מתחילים בשנת 1995 במאמץ לייעול השימוש במשאבים. המאמץ מאפשר ייעול של 3% בשנה עד לרמה של שנת 1975. | | בתרחיש הזה, בנוסף לכל הנ"ל, מתחילים בשנת 1995 במאמץ לייעול השימוש במשאבים. המאמץ מאפשר ייעול של 3% בשנה עד לרמה של שנת 1975. |
שורה 77: |
שורה 77: |
| ===תרחיש 7: השהיות קצרות=== | | ===תרחיש 7: השהיות קצרות=== |
| | | |
− | [[תמונה:Beyond the limits p 177 - scenario 7.jpg|left|thumb|70px|תרחיש 7 - השהיות קצרות]] | + | [[תמונה:Beyond the limits p 177 - scenario 7.jpg|left|thumb|60px|תרחיש 7 - השהיות קצרות]] |
| | | |
| תרחיש 7 זהה לתרחיש 6 - אלא שמשכי הזמן הדרושים להבשלת הטכנולוגיות הן 5 שנים במקום 20. | | תרחיש 7 זהה לתרחיש 6 - אלא שמשכי הזמן הדרושים להבשלת הטכנולוגיות הן 5 שנים במקום 20. |
שורה 90: |
שורה 90: |
| *'''פעולה חלקה:''' המודל מניח פעולה חלקה של השווקים (אין [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|שיהויים]] או [[כשלי שוק]]) ואין מקרים של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93 טכנולוגיות המחוללות אסון]. | | *'''פעולה חלקה:''' המודל מניח פעולה חלקה של השווקים (אין [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|שיהויים]] או [[כשלי שוק]]) ואין מקרים של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93 טכנולוגיות המחוללות אסון]. |
| *'''גורמים שלא מופיעים במודל:''' מלחמות והוצאות על ביטחון, מגיפות, שביתות, שחיתות, אסונות טבע, אסונות אקולוגיים (צ'רנוביל או [[אסון בופאל]]). | | *'''גורמים שלא מופיעים במודל:''' מלחמות והוצאות על ביטחון, מגיפות, שביתות, שחיתות, אסונות טבע, אסונות אקולוגיים (צ'רנוביל או [[אסון בופאל]]). |
| + | |
| + | ==מדוע שווקים וטכנולוגיה לא יכולים למנוע סחיפת יתר (overshoot)?== |
| + | |
| + | המסקנה המרכזית שעולה מהתרחישים הנ"ל היא '''שבעולם סופי, הרחקה או ביטול של גבול מובילים להתקלות בגבול אחר''', בייחד כאשר הצמיחה היא מעריכית. רוב הגבולות הם מקומיים ורק חלקם גלובליים (כמו אוזון או [[התחממות עולמית|פליטת גזי חממה]]). המסחר הבינ"ל מגדיל את הסיכויים שכלכלות קשורות יתקלו בגבולות בו-זמנית. |
| + | |
| + | המסקנה השנייה היא '''שככל שחברה מרחיקה או מתגברת על גבולות, כך גדלים הסיכויים שהיא תתקל בכמה גבולות בו-זמנית במועד מאוחר יותר'''. ברוב ההרצות של המודל המערכת לא סובלת ממחסור מסויים אלא '''מאבדת את היכולת להתמודד'''. היכולת להתמודד מיוצגת במודל על-ידי משתנה אחד: התפוקה התעשייתית (industrial output). בעולם האמיתי ישנם הרבה משתנים המרכיבים את היכולת הזו (כוח-אדם מיומן, ידע טכנולוגי, תשומת לב ויכולת מוסדית ועוד). על פני זמן ניתן להגדיל את היכולת להתמודד, אבל בכל רגע היא נתונה וסופית. כאשר מספר בעיות גדלות בקצב מעריכי - קשה להתמודד עם כולן ביחד. למעשה, הגורם המגביל העיקרי במודל הוא הזמן, וכנראה שזה המצב גם במציאות. צמיחה מעריכית מקצרת מאוד את מרווח הזמן הניתן לנו כדי להתמודד עם בעיות. |
| + | |
| + | [[תמונה:Beyond the limits p 181 - non-linear removal costs.jpg|left|thumb|60px|עלויות הפחתת זיהום]] |
| + | ישנן שלוש סיבות נוספות לכך ששווקים וטכנולוגיה לא יכולים למנוע סחיפת יתר, גם אם יש לנו יותר זמן: |
| + | *'''עלויות מעבר:''' למעבר לפתרונות טכנולוגיים שימנעו סחיפת יתר יש עלות בפני עצמה. המקרים רבים העלות הזו מתנהגת באופן [[מערכת מורכבת#מאפיינים של מערכות מורכבות טבעיות|לא לינארי]], בייחוד כאשר מתקרבים לגבול. שעלויות של הפחתת זיהום או ניקויי עולות באופן מתון עד שמתקרבים לסף מסויים והחל ממו הן עולות בקצב כמעט אינסופי. ההתנהגות הזו נובעת מהטבע הפיזיקלי של הפעולה ולא ניתן לשנות אותה. לכן הצמיחה לא מאפשרת התמודדות טובה יותר עם הבעיות הסביבתיות אלא '''שצמיחה מביאה לחוסר יכולת להתמודד עם הבעיות'''. |
| + | *'''שיהויי ועיוותי מידע:''' המערכת הביוספרית מאוד מורכבת וחסר לנו המון מידע באשר לאופן הפעולה שלה, חסר לנו גם ידע המאפשר את איסוף המידע. פעמים רבות אנו מזהים בעייה סביבתית רק כאשר היא גורמת נזק חמור וניכר לעין. לפיכך השווקים והפיתוח הטכנולוגי לא מוזנים במידע מיהמן שמאפשר לווסת את פעולתם. <ref>'''יונתן:''' שלא לדבר על ספקולציות פיננסיות, [[נעילה טכנולוגית]], מחסומים תרבותיים או דתיים וכו'.</ref> |
| + | *'''כלים ולא מטרות:''' שווקים וטכנולוגיה הם כלים בלבד. אם מצפים מהם לשרת תכלית בלתי-אפשרית כמו צמיחה אינסופית בעולם סופי - הם ייכשלו. |
| + | |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |