− | כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים וונציה או מרוקו, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חית אחרת ששימשה למסע, הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של צפיפות, פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים. עם הגידול בגודל הערים והגדלת השימוש בכרכרות ובסוסים גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. עם השימוש ב[[רכבת תחתית]], מכוניות ורכבות בעיות אלה ירדו, אך נוצרו בעיות אחרות כמו [[פרבור]]. | + | כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים וונציה או מרוקו, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חית אחרת ששימשה למסע, הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של צפיפות, פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים. עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולם יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. עם השימוש ב[[רכבת תחתית]], מכוניות ורכבות בעיות אלה ירדו, אך נוצרו בעיות אחרות כמו [[זיהום אוויר]], תאונות דרכים, [[פרבור]], בזבוז שטח ועוד. |