שינויים

===שטרות בולים בצפון אמריקה===

===שטרות בולים בצפון אמריקה===

למטבעות לשעת חרום יש היסטוריה ארוכה יותר באמריקה, מכפי שרוב האנשים מבינים. נדמה, שהם מופיעים במחזוריות מוזרה -  בשנות 1830, 1890, ו-1930 - כשהם חופפים בצורה גסה לתחתיתו של מחזור כלכלי ארוך-טווח, שנקרא גל קונדראטיף (Kondratieff wave). אתרכז בתקופה האחרונה, היות וזו הדוגמא שמתועדת בצורה הטובה יותר.

למטבעות לשעת חרום יש היסטוריה ארוכה יותר באמריקה, מכפי שרוב האנשים מבינים. נדמה, שהם מופיעים במחזוריות מוזרה -  בשנות 1830, 1890, ו-1930 - כשהם חופפים בצורה גסה לתחתיתו של [[|מחזור עסקים|מחזור כלכלי]] ארוך-טווח, שנקרא גל קונדראטיף (Kondratieff wave). אתרכז בתקופה האחרונה, היות וזו הדוגמא שמתועדת בצורה הטובה יותר.

התאורטיקן מאחורי התנועה בארצות הברית בשנות השלושים היה ארווינג פישר (Irving Fisher) מאוניברסיטת ייל. הוא ניתח את המקרה של וורגל באוסטריה ופרסם מספר מאמרים על הצלחתו. לאחר מכן, למעלה מ-400 ערים ואלפי קהילות וארגונים מכל רחבי המדינה, הנפיקו בצורה כזו או אחרת מטבע לשעת-חרום. רבים מהם היו שטרי מטבע, שכללו הדבקת בול בזמנים מחזוריים (מדי חודש, לדוגמא). הייתה גם תנועה להנפיק את שטרי הבול האלה באופן רשמי במדינה כולה: הסנטור בנקהד (Bankhead) מאלבמה הציע זאת בחוק לסנט ב-18 בפברואר 1933, והנציג פטנהיל (Petenhill) מאינדיאנה הציע את החוק בפני בית הנבחרים ב-22 בנובמבר 1933.  

התאורטיקן מאחורי התנועה בארצות הברית בשנות השלושים היה [[אירווינג פישר]] (Irving Fisher) מאוניברסיטת ייל. הוא ניתח את המקרה של וורגל באוסטריה ופרסם מספר מאמרים על הצלחתו. לאחר מכן, למעלה מ-400 ערים ואלפי קהילות וארגונים מכל רחבי המדינה, הנפיקו בצורה כזו או אחרת מטבע לשעת-חרום. רבים מהם היו שטרי מטבע, שכללו הדבקת בול בזמנים מחזוריים (מדי חודש, לדוגמא). הייתה גם תנועה להנפיק את שטרי הבול האלה באופן רשמי במדינה כולה: הסנטור בנקהד (Bankhead) מאלבמה הציע זאת בחוק לסנט ב-18 בפברואר 1933, והנציג פטנהיל (Petenhill) מאינדיאנה הציע את החוק בפני בית הנבחרים ב-22 בנובמבר 1933.  

בתקופה זו נפגש ארווינג פישר עם דין אקסון (Dean Acheson) שהיה אז תת-מזכיר האוצר, כדי להשיג תמיכה מצד הדרג הביצועי לאותו רעיון. אקסון שאל את דעתו של אחד מחבריו, שהיה פרופסור מהרווארד, שיעץ לו, שהשיטה תעבוד, אבל היא תגרום לביזור חזק של קבלת ההחלטות, דבר, שכדאי שיבדוק עם הנשיא. זמן קצר לאחר מכן, הנשיא רוזוולט אסר כל סוג שהוא של "מטבע לשעת חרום" והודיע על הניו-דיל, שהתמקדה סביב תכנית גרנדיוזית וריכוזית של פרויקטי בנייה.  

בתקופה זו נפגש ארווינג פישר עם דין אקסון (Dean Acheson) שהיה אז תת-מזכיר האוצר, כדי להשיג תמיכה מצד הדרג הביצועי לאותו רעיון. אקסון שאל את דעתו של אחד מחבריו, שהיה פרופסור מהרווארד, שיעץ לו, שהשיטה תעבוד, אבל היא תגרום לביזור חזק של קבלת ההחלטות, דבר, שכדאי שיבדוק עם הנשיא. זמן קצר לאחר מכן, הנשיא רוזוולט אסר כל סוג שהוא של "מטבע לשעת חרום" והודיע על הניו-דיל, שהתמקדה סביב תכנית גרנדיוזית וריכוזית של פרויקטי בנייה.