47,332
עריכות
שינויים
דף חדש: '''יתרון לגודל''' הוא השיפור ביכולת של גוף, מערכת או קבוצה להשיג מטרה מסויימת יחסית לגוף, מערכת או קבוצה ...
'''יתרון לגודל''' הוא השיפור ביכולת של גוף, מערכת או קבוצה להשיג מטרה מסויימת יחסית לגוף, מערכת או קבוצה אחרת קטנה יותר.
המונח משמש במגוון תחומים כמו [[ביולוגיה]], [[כלכלה]], [[ניהול משאבי אנוש]], [[סוציולוגיה]] ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות. הגוף יכול להיות יחידה ביולוגית, מערכת כלשהי (כמו אוניה, מחשב), שטח חקלאי או מערכת אקולוגית, או אם מדובר בקבוצה - שבט, משפחה, עדר, מפעל, פירמה, צבא, מדינה וכו').
קיימים גם מדדים שונים אפשריים למדידת הגודל:
* גדלים פיזיים - נפח; מסה; גובה; שטח;
* נפח או מספר הרכיבים במערכת - גודל המפעל או מספר המכונות בו;
* מספר הפרטים השייכים לקבוצה - כמו כמות עובדים בפירמה או במפעל, כמות החיות בעדר
* כמות ההון העומד לרשות הפירמה, כמות המכונות במפעל, שטח שדה.
* נפחי פעילות (או גודלם של זרמים רלוונטים) - כמו מספר מאמרים, היקפי מכירות, מספר המוצרים המיוצר, מספר הצאצים, מספר הזמון הנאכל.
*במקרים מסוימים מדד חשוב יכול להיות [[הון]] ראשוני המושקע בעסק או פעילות אחרת.
המטרות בהן מדובר יכולות להיות מגוונות - השגת יעילות אנרגטית, יעילות כלכלית או רווח כלכלי, שרידה ביולוגית, הפלגה בטוחה, תפעול תקין על פני זמן, קיימות, שוויון, נצחון צבאי וכולי. השייכות לקבוצה יכולה להיות ביולוגית, חברתית, כלכלית-עסקית, לאומית וכו'.
דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:
* צמצום אחוזי הוצאות,
* צמצום בזבוז אנרגיה וחומר
* צמצום כמות הבלאי , צמצום מספר הנפגעים
* יציבות עסקית או שלטונית
* הגדלת אחוזי רווח (בגופים עסקיים)
* הגדלת תפוקה ל[[אמצעי ייצור |יחידת ייצור]] בפרק זמן מסוים, בין אם למטרות רווח ובין אם למטרות אחרות (למשל, הגדלת מספר הערכים בוויקיפדיה)
*השגת יציבות בתוך הקבוצה, כגון יכולת להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר בדבר ניסוח של ערך בוויקיפדיה
*שביעות רצון של הפרט בקבוצה
==מנגונים יתרונות לגודל==
=== צמצום באחוז ההוצאות הקבועות ===
[[עלויות קבועות|'''הוצאות קבועות''']] ניתן להגדיר כהוצאות שאינן תלויות בהיקף הייצור או כל פעילות רלוונטית אחרת. דוגמה להוצאות קבועות היא הוצאות על שומר כניסה לבניין מגורים, בין אם גרים בו 32 משפחות ובין אם גרים בו 48 משפחות.<BR>
לטווח הארוך, כל ההוצאות עשויות להפוך ל'''הוצאות משתנות''', התלויות בהיקפי הפעילות הרלוונטית. כך, למשל, אוניברסיטה עשויה להגדיל את מספר כיתות הלימוד רק אחרי שהיא משוכנעת מספיק זמן, כי אכן חל גידול אמיתי במספר המעוניינים ללמוד בה. מנגד, מפעל אינו יכול לטווח קצר לשנות את שוויו של חלק ממלאי ה[[הון]] הפיזי שברשותו כגון מבנים, קווי ייצור למיניהם ועוד. אולם, אם לאורך זמן תקטן רמת פעילותו במידה ברורה, הרי שאז הוא עשוי לשקול להקטין את מלאי ההון בו הוא משתמש.<BR>
ישנם לא מעט סוגי הוצאות, שחלקן קבועות וחלקן משתנות. דוגמה מובהקת לכך הן הוצאות חשמל. חשמל הדולק במקום מסוים עשוי להיחשב הוצאה קבועה כאשר הפעלתו באותו מקום אינה תלויה במספר השוהים באותו מקום בפרק זמן מסוים, או ברמת הפעילות (כגון מספר מוצרים הנמכרים בעמדת מכירה בחנות). גם [[פחת]] "טבעי" על [[הון]] פיזי(מבנים, מכונות ועוד) אשר אינו תלוי בהיקף השימוש בהון הפיזי ייחשב כהוצאה קבועה. מנגד, חשמל המשמש להפעלת מכונת כביסה נוספת שיש להפעיל במכבסה ביום עסקים מסוים, ייחשב כהוצאה משתנה.<BR>
מהדוגמאות לעיל ברור, כי ככל שקבוצה גדולה יותר, כך קטן היקף ההוצאות הקבועות יחסית למספר אנשים או רמת פעילותה. אם עלות חודשית של שמירה על בניין הינה 24,000 ש"ח, הרי שכאשר ישנן 48 משפחות בבניין, תשלם כל משפחה 500 ש"ח לחודש וכאשר ישנן 32 משפחות באותו בניין, תשלם כל משפחה 750 ש"ח לחודש. כן, אם נהוג במשפחה בת 5 ילדים להעביר בגדים מאחים גדולים לאחים קטנים יותר, הרי שיש כאן יתרון לגודל: במשך הזמן ההוצאות על ביגוד יחסית לגודל המשפחה קטנות יותר מאשר משפחה הכוללת רק ילד אחד. גם שימוש באותן הוצאות בזמן וכסף על עריכת קניות משפחתיות שבועיות, ללא קשר לגודל המשפחה, הינו דוגמה ליתרון לגודל.<BR>
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
=== שימוש בידע וניסיון ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, נדרשים ניסיון ולמידה קטנים יחסית עבור אותה רמת יעילות.
ככל שעסק כלכלי גדול יותר, עשוי לרדת אחוז הוצאות המחקר ופיתוח סביב מוצר או שוק מסוים, היות שאותו מחקר יכול, עקרונית, לשמש חברות גדולות וקטנות כאחד. כן, ככל שחברה גדולה יותר ויכולה לגוון את מוצריה/שירותיה,ובמקרה זה מידע וניסיון בתחום אחד יכולים לשמש לפעמים גם למקרים אחרים. גם בגופים ללא מטרות רווח אותה כמות מידע יכולה לשמש עבור רמות פעילות שונות. וכן, ידע מקצועי מאדם אחד (כגון [[מהנדס]] או [[עורך דין]]) יכול לשמש לרמות שונות של פעילות, ומבחינה זו ההוצאות על ידע מקצועי יכולות להיות יחסית קטנות ככל ארגון גדול יותר.
=== קבלת החלטות ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, כן סביר שיועלו בתהליכי [[קבלת החלטות]] נקודות מבט רבות יותר, ותוצאות החלטה יהיו פחות מקריות ותלויות בדעתם של יחיד או מעטים. כאשר קבלת החלטה תלויה בדעתם של יחיד או בודדים, גדל הסיכוי למגוון שיקולים צר יותר מאשר בקבוצה גדולה, השפעה של דעות מוטות או אף העדר [[מידע]] רחב מספיק. כן, קבוצה גדולה יותר היא בעלת סיכוי גבוה יותר למצוא אדם בעל פתרונות מיטביים לבעיה מסוימת.
=== אפשרויות העומדות בפני הפרט ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, סביר יותר כי הפרט יוכל להרגיש כי יש לו לאן להתקדם או לעבור במסגרת הקבוצה, אם ירצה בכך. למשל, יותר אפשרויות ליצירת קשרים קרובים עם אנשים איתם ימצא עניין משותף, או מגוון גדול יותר של תפקידים אפשריים. לכל אלו יכולות להיות השפעות חיוביות על הפרט בקבוצה ובאופן מצטבר, ברמת הקבוצה כולה.
=== הקטנת הוצאות חד פעמיות ===
ככל שארגון גדול יותר, כן עשוי לרדת אחוז ההוצאות עבור שירותים חד פעמיים, ותגדל כדאיותו להעסיק על בסיס קבוע בעלי מקצועות שונים להם הארגון עשוי להזדקק באופן מתמיד, כגון עורכי דין, חשמלאים, יועצים ארגוניים וכו'. יחסית להיקף השירות, הוצאה חד פעמית תעלה בדרך כלל יותר מאשר העסקה או קבלת שירות על בסיס קבוע.<BR>
=== חסכון בהוצאות סביב עסקאות ===
ככל שלארגון יש גם כסף רב יותר לביצוע עסקאות, סביר יותר כי אחוז העמלות שיצטרך לשלם על עסקאות שהוא מבצע תהיינה קטנות יותר.זאת, הן בגלל קיומם של "עמלות מינימום" עבור עסקאות שונות והן בגלל אפשרויות רבות יותר לכרוך כמה עסקאות ביחד. כן, לעתים ניתן לכרוך נסיעה והקדשת זמן בגין עסקאות עבור כמה עסקאות
ביחד.
=== הוצאות [[שיווק]] ===
בין אם מדובר בעסק כלכלי ובין אם בארגון המנסה לשווק רעיונות, הרי שיחסית להיקף הפעילות, אחוז הוצאות השיווק עשוי להיות קטן יותר עם הגידול ברמת פעילותו. אם [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] היעד היא כל האוכלוסייה, הרי שפרסום באותם עיתונים, למשל, או אותם שלטי חוצות יעלה לארגון פחות, באופן יחסי, מאשר לארגון קטן יותר. מנגד, לארגון גדול יותר יש בדרך כלל אפשרויות רבות יותר לפרסום, מה שיכול לעזור להם יותר בהישגים שיווקיים.<BR>
כמו כן, גם כאשר אוכלוסיות היעד נוטות להיות פרופורציוניות לגודל הארגון, הרי שאם קיים [[אפקט הרשת]], ככל שאוכלוסיית יעד גדולה יותר, מספיק שמשווקים יגיעו למספר קטן יותר, באופן יחסי, של אנשים מאותה אוכלוסיית יעד, כדי שאפקט הרשת יגרום להפצת המוצר/הרעיון המשווק לשאר אוכלוסיית היעד. על ידי כך, קורה גם כן כי ארגון גדול יותר צריך יחסית להשקיע פחות בשיווק.<BR>
=== כושר מיקוח ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, סביר כי יהיה לה כושר מיקוח גדול יותר. יכולת זו תתבטא במחיר נמוך יותר שתשלם עבור יחידת מוצר/שירות. מנגד, כאשר מדובר בעסק כלכלי, ככל שעסק גדול יותר והשוק רחוק יותר ממצב של [[תחרות משוכללת]], גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר. כושר מיקוח יכול להתבטא לא רק במוצרים ושירותים ריאליים, אלא גם ב[[שוק העבודה]] וב[[שוק ההון]] (למשל, ריבית על פיקדונות ב[[בנק]]
וריבית על קבלת הלוואות מהבנק).
=== יצירת תחרות משוכללת ===
ברמת המשק כולו, או אף חלק ממנו, ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר, כן גדל הסיכוי ליצירת מצב קרוב ל[[תחרות משוכללת]] על יתרונותיה השונים, שאחד ממאפייניה הוא ריבוי מוכרים בכוח ובפועל מול ריבוי קונים בכוח ובפועל ולכן, רמת[[סחירות]] גבוהה יותר. על כך ניתן לקרוא גם בערכים [[כלכלת שוק]],[[שוק העבודה]] ו[[שוק ההון]]. גם פתיחתו של משק ל[[סחר בינלאומי]] הינו בבחינת הגדלת גודל המשק, שכן עתה מצטרפים אל קונים ומוכרים פוטנציאליים גם אנשים ממשקים אחרים.
=== חלוקת תפקידים יעילה יותר ===
ללא קשר למטרות הקבוצה, ככל שקבוצה גדולה יותר כן עשויה לחול בה חלוקת תפקידים יעילה יותר בין הפרטים בקבוצה. הדבר יכול להתבטא בכמה מישורים:
*[[חלוקת עבודה]] מיטבית יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא במושג [[יתרון יחסי]], בו 2 אנשים יכולים ביחד להפיק מוצר או שירות, או לבצע כל פעילות אחרת, יותר מאשר סכום החיבור של כל אחד לחוד. ככל שמספר אנשים בקבוצה הולך וגדל, כן סביר שניתן יהיה לחלק תפקידים בין חברי הקבוצה באופן מיטבי יותר. לכן,ניתן לצפות שסך ערך התפוקות של האנשים יהיה גדול יחסית לסכום התפוקות של כל אחד לחוד.
*הימצאות בעלי [[מקצועות|מקצוע]] ושירותים שונים. ככל שאוכלוסייה גדולה יותר, כן סביר כי יימצאו בה יותר סוגי מקצועות ושירותים. מבחינה כלכלית, לכל מוצר או שירות דרוש מינימום מסוים של גודל שוק וכן, ישנם מקצועות או עיסוקים אחרים הדורשים התמחות ארוכה (כגון [[רפואה]]), אשר אין ביכולתו של כל אחד לבצע. וגם ישנו מינימום מסוים של גודל קבוצה הדרוש כדי להבטיח בוודאות גבוהה ביותר קיומו בפועל של כל מקצוע או שירות.
*חוסרים זמניים. כאשר בעסק קטן המעסיק 2 חשמלאים (מקצוע הדורש מומחיות), אחד מ2 המועסקים חולה או נמצא בחופשה, מצטמצם כמות השירותים שיוכל העסק לספק באותה תקופה. מנגד, כאשר ישנה מצבת "עובדים מן השורה" בגודל של 20 עובדים וישנם אפילו 2 עובדים חסרים למשמרת, הפגיעה בתפוקה תהיה יחסית קטנה יותר ואין זה מהנמנע שמאמץ נוסף, קטן יחסית, של העובדים הנוכחים יוכל למלא את החסר.
:בנוסף, אם פרט בקבוצה זקוק זמנית לעזרה מהזולת, כגון קבלת שירות הסעה בזמן שרכבו מקולקל, השאלה זמנית של ספר, קבלת הלוואה וכו', הרי שגידול בגודל הקבוצה הרלוונטית יכול להעלות את הסיכוי למילוי חסר זה.
*תפקידים הכרחיים. כל קבוצה מעל גודל מסוים, בדרך כלל קטן למדיי, מחייבת תפקידי ניהול או תפקידים בלתי- יצרניים אחרים. לכן, ככל שקבוצה גדולה יותר, כן ניתן לצפות שמספר בעלי תפקידים אלו יהיה פרופורציוני למספר האנשים לגביהם הם אחראים. עסק המעסיק 5 עובדים יצרניים למשמרת מחייב אחראי משמרת אחד. בעסק מקביל המעסיק 15 עובדים למשמרת, ייתכן מאוד וניתן לחשוב על לא יותר מאשר 2 אחראי משמרת, כלומר יחס קטן מאחראי משמרת אחד על 5 עובדים.
=== פיזור סיכונים ===
ככל שלקבוצה יש יותר משאבים, יש יכולת גדולה יותר לפזר סיכונים. למשל, יותר כסף פנוי מאפשר פיזור סיכונים טוב יותר ב[[ניהול תיק השקעות]], וריבוי אנשים נותן יותר אפשרויות להתגבר על חוסרים זמניים באנשים.
=== יתרונות להיקף ===
המושג '''יתרון להיקף''' דומה למושג יתרון לגודל. אולם, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס ליעילות הנובעת מגידול או צמצום בהיקף התוצרים, המושג יתרונות להיקף מתייחס להיקף השיווק וההפצה. כן, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס לשינויים בתפוקות של מוצר בודד, הרי שהמושג יתרונות להיקף מתייחס לשינוי במספר סוגי המוצרים. ובעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס שינויים בצד ההיצע (כגון רמת ייצור), המושג יתרונות להיקף מתייחס לשינויים בצד הביקוש (כגון שיווק והפצה).<BR>
יתרונות להיקף הם אחת הסיבות לאסטרטגיות שיווקיות כגון [[חבילת מוצרים]], [[קו מוצרים]], ו[[מיתוג של משפחת מוצרים]].<BR>
לעתים קרובות, כשמספר המוצרים גדל ומתרחב השימוש באמצעי תקשורת, יותר אנשים יכולים להיות בהישג יד של היצרן על כל דולר המוצא על שיווק. זוהי דוגמה אחת ליתרונות להיקף. אולם, יעילות זאת אינה יכולה להימשך לעד והחל מנקודה מסוימת הוצאות פרסום נוספות על מוצרים חדשים הופכות להיות פחות אפקטיביות (דוגמה ל'''חסרונות להיקף''').
אם סוכני מכירות מוכרים כמה מוצרים, הללו יכולים לעשות זאת באופן יעיל יותר מאשר במכירת מוצר בודד. הוצאות זמן הנסיעה יתחלקו אז בין בסיס הכנסות גדול יותר ולכן, היעילות בעלויות תעלה. גם תיתכן בין המוצרים [[סינרגיזם|סינרגיה]], על ידי כך שטווח של מוצרים משלימים אחד את השני יגביר את רצון הקנייה אצל הצרכן מאשר בהצעה של מוצר בודד. יתרונות להיקף יכולים להתבטא גם ביעילות ההפצה – שליחת קו מוצרים למיקום אחד יוכל להיות יעיל יותר מאשר שליחת סוג של מוצר בודד לאותו מקום.
יתרונות נוספים להיקף יכולים להתרחש כאשר ישנו חסכון בעלויות כתוצאה מתוצרים נלווים בתהליך הייצור. דוגמה טובה לכך היא יתרונות ההסקה ממוצר אנרגיה, מה שמשפיע באופן חיובי על יבולים חקלאיים.
לא כל הכלכלנים מסכימים עם חשיבות היתרונות לטווח. יש הטוענים כי מושג זה חל רק על תעשיות מסוימות ורק לעתים נדירות.
=== יתרונות לגוש ===
המושג '''יתרונות לגוש''' משמש ב[[כלכלה עירונית]] לתיאור יתרונות הנובעים מריכוז של פירמות אחת ליד השנייה. רעיון זה קשור ליתרונות לגודל ול[[אפקט הרשת]] בכך שככל שיותר פירמות דומות ממוקמות אחת ליד השנייה, קטנות עלויות הייצור. גורמים אפשריים לכך הם הגדלת כמות הספקים, התמחות גדולה יותר וחלוקת כוח העבודה, וגידול בשוק הפוטנציאלי.כן, התקבצות של פירמות מתחרות יחד עשוי למשוך יותר ספקים וקונים עבור פירמה מאשר בו פירמה הייתה לבדה. [[עיר|ערים]] נוטות להתפתח בכיוון של יתרונות לגוש.<BR>
ישנם, כמובן, '''חסרונות לגוש'''. תחרות נוספת מורידה מחירים כלפי מטה, וערים גדולות נוטות למשוך אליהן בעיות של צפיפות והידחקות. מתח זה בין יתרונות וחסרונות לגוש מאפשר לערים לגדול, אך מונע מהם התרחבות יתרה.
=== אפקט הרשת ===
המושג [[אפקט הרשת]] דומה אף הוא למושג יתרון לגודל, אך נבדל ממנו.
== גודל אידאלי של קבוצה ==
ככל שהגוף גדל יתכנו גם [[חסרון לגודל|חסרונות לגודל]] האיזון בין שני אלה יגרום לגודל אידאלי של קבוצה גוף או מערכת. הנתונים המשפיעים על גודל זה יכולים להשתנות עם הזמן.
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]
המונח משמש במגוון תחומים כמו [[ביולוגיה]], [[כלכלה]], [[ניהול משאבי אנוש]], [[סוציולוגיה]] ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות. הגוף יכול להיות יחידה ביולוגית, מערכת כלשהי (כמו אוניה, מחשב), שטח חקלאי או מערכת אקולוגית, או אם מדובר בקבוצה - שבט, משפחה, עדר, מפעל, פירמה, צבא, מדינה וכו').
קיימים גם מדדים שונים אפשריים למדידת הגודל:
* גדלים פיזיים - נפח; מסה; גובה; שטח;
* נפח או מספר הרכיבים במערכת - גודל המפעל או מספר המכונות בו;
* מספר הפרטים השייכים לקבוצה - כמו כמות עובדים בפירמה או במפעל, כמות החיות בעדר
* כמות ההון העומד לרשות הפירמה, כמות המכונות במפעל, שטח שדה.
* נפחי פעילות (או גודלם של זרמים רלוונטים) - כמו מספר מאמרים, היקפי מכירות, מספר המוצרים המיוצר, מספר הצאצים, מספר הזמון הנאכל.
*במקרים מסוימים מדד חשוב יכול להיות [[הון]] ראשוני המושקע בעסק או פעילות אחרת.
המטרות בהן מדובר יכולות להיות מגוונות - השגת יעילות אנרגטית, יעילות כלכלית או רווח כלכלי, שרידה ביולוגית, הפלגה בטוחה, תפעול תקין על פני זמן, קיימות, שוויון, נצחון צבאי וכולי. השייכות לקבוצה יכולה להיות ביולוגית, חברתית, כלכלית-עסקית, לאומית וכו'.
דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:
* צמצום אחוזי הוצאות,
* צמצום בזבוז אנרגיה וחומר
* צמצום כמות הבלאי , צמצום מספר הנפגעים
* יציבות עסקית או שלטונית
* הגדלת אחוזי רווח (בגופים עסקיים)
* הגדלת תפוקה ל[[אמצעי ייצור |יחידת ייצור]] בפרק זמן מסוים, בין אם למטרות רווח ובין אם למטרות אחרות (למשל, הגדלת מספר הערכים בוויקיפדיה)
*השגת יציבות בתוך הקבוצה, כגון יכולת להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר בדבר ניסוח של ערך בוויקיפדיה
*שביעות רצון של הפרט בקבוצה
==מנגונים יתרונות לגודל==
=== צמצום באחוז ההוצאות הקבועות ===
[[עלויות קבועות|'''הוצאות קבועות''']] ניתן להגדיר כהוצאות שאינן תלויות בהיקף הייצור או כל פעילות רלוונטית אחרת. דוגמה להוצאות קבועות היא הוצאות על שומר כניסה לבניין מגורים, בין אם גרים בו 32 משפחות ובין אם גרים בו 48 משפחות.<BR>
לטווח הארוך, כל ההוצאות עשויות להפוך ל'''הוצאות משתנות''', התלויות בהיקפי הפעילות הרלוונטית. כך, למשל, אוניברסיטה עשויה להגדיל את מספר כיתות הלימוד רק אחרי שהיא משוכנעת מספיק זמן, כי אכן חל גידול אמיתי במספר המעוניינים ללמוד בה. מנגד, מפעל אינו יכול לטווח קצר לשנות את שוויו של חלק ממלאי ה[[הון]] הפיזי שברשותו כגון מבנים, קווי ייצור למיניהם ועוד. אולם, אם לאורך זמן תקטן רמת פעילותו במידה ברורה, הרי שאז הוא עשוי לשקול להקטין את מלאי ההון בו הוא משתמש.<BR>
ישנם לא מעט סוגי הוצאות, שחלקן קבועות וחלקן משתנות. דוגמה מובהקת לכך הן הוצאות חשמל. חשמל הדולק במקום מסוים עשוי להיחשב הוצאה קבועה כאשר הפעלתו באותו מקום אינה תלויה במספר השוהים באותו מקום בפרק זמן מסוים, או ברמת הפעילות (כגון מספר מוצרים הנמכרים בעמדת מכירה בחנות). גם [[פחת]] "טבעי" על [[הון]] פיזי(מבנים, מכונות ועוד) אשר אינו תלוי בהיקף השימוש בהון הפיזי ייחשב כהוצאה קבועה. מנגד, חשמל המשמש להפעלת מכונת כביסה נוספת שיש להפעיל במכבסה ביום עסקים מסוים, ייחשב כהוצאה משתנה.<BR>
מהדוגמאות לעיל ברור, כי ככל שקבוצה גדולה יותר, כך קטן היקף ההוצאות הקבועות יחסית למספר אנשים או רמת פעילותה. אם עלות חודשית של שמירה על בניין הינה 24,000 ש"ח, הרי שכאשר ישנן 48 משפחות בבניין, תשלם כל משפחה 500 ש"ח לחודש וכאשר ישנן 32 משפחות באותו בניין, תשלם כל משפחה 750 ש"ח לחודש. כן, אם נהוג במשפחה בת 5 ילדים להעביר בגדים מאחים גדולים לאחים קטנים יותר, הרי שיש כאן יתרון לגודל: במשך הזמן ההוצאות על ביגוד יחסית לגודל המשפחה קטנות יותר מאשר משפחה הכוללת רק ילד אחד. גם שימוש באותן הוצאות בזמן וכסף על עריכת קניות משפחתיות שבועיות, ללא קשר לגודל המשפחה, הינו דוגמה ליתרון לגודל.<BR>
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.
=== שימוש בידע וניסיון ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, נדרשים ניסיון ולמידה קטנים יחסית עבור אותה רמת יעילות.
ככל שעסק כלכלי גדול יותר, עשוי לרדת אחוז הוצאות המחקר ופיתוח סביב מוצר או שוק מסוים, היות שאותו מחקר יכול, עקרונית, לשמש חברות גדולות וקטנות כאחד. כן, ככל שחברה גדולה יותר ויכולה לגוון את מוצריה/שירותיה,ובמקרה זה מידע וניסיון בתחום אחד יכולים לשמש לפעמים גם למקרים אחרים. גם בגופים ללא מטרות רווח אותה כמות מידע יכולה לשמש עבור רמות פעילות שונות. וכן, ידע מקצועי מאדם אחד (כגון [[מהנדס]] או [[עורך דין]]) יכול לשמש לרמות שונות של פעילות, ומבחינה זו ההוצאות על ידע מקצועי יכולות להיות יחסית קטנות ככל ארגון גדול יותר.
=== קבלת החלטות ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, כן סביר שיועלו בתהליכי [[קבלת החלטות]] נקודות מבט רבות יותר, ותוצאות החלטה יהיו פחות מקריות ותלויות בדעתם של יחיד או מעטים. כאשר קבלת החלטה תלויה בדעתם של יחיד או בודדים, גדל הסיכוי למגוון שיקולים צר יותר מאשר בקבוצה גדולה, השפעה של דעות מוטות או אף העדר [[מידע]] רחב מספיק. כן, קבוצה גדולה יותר היא בעלת סיכוי גבוה יותר למצוא אדם בעל פתרונות מיטביים לבעיה מסוימת.
=== אפשרויות העומדות בפני הפרט ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, סביר יותר כי הפרט יוכל להרגיש כי יש לו לאן להתקדם או לעבור במסגרת הקבוצה, אם ירצה בכך. למשל, יותר אפשרויות ליצירת קשרים קרובים עם אנשים איתם ימצא עניין משותף, או מגוון גדול יותר של תפקידים אפשריים. לכל אלו יכולות להיות השפעות חיוביות על הפרט בקבוצה ובאופן מצטבר, ברמת הקבוצה כולה.
=== הקטנת הוצאות חד פעמיות ===
ככל שארגון גדול יותר, כן עשוי לרדת אחוז ההוצאות עבור שירותים חד פעמיים, ותגדל כדאיותו להעסיק על בסיס קבוע בעלי מקצועות שונים להם הארגון עשוי להזדקק באופן מתמיד, כגון עורכי דין, חשמלאים, יועצים ארגוניים וכו'. יחסית להיקף השירות, הוצאה חד פעמית תעלה בדרך כלל יותר מאשר העסקה או קבלת שירות על בסיס קבוע.<BR>
=== חסכון בהוצאות סביב עסקאות ===
ככל שלארגון יש גם כסף רב יותר לביצוע עסקאות, סביר יותר כי אחוז העמלות שיצטרך לשלם על עסקאות שהוא מבצע תהיינה קטנות יותר.זאת, הן בגלל קיומם של "עמלות מינימום" עבור עסקאות שונות והן בגלל אפשרויות רבות יותר לכרוך כמה עסקאות ביחד. כן, לעתים ניתן לכרוך נסיעה והקדשת זמן בגין עסקאות עבור כמה עסקאות
ביחד.
=== הוצאות [[שיווק]] ===
בין אם מדובר בעסק כלכלי ובין אם בארגון המנסה לשווק רעיונות, הרי שיחסית להיקף הפעילות, אחוז הוצאות השיווק עשוי להיות קטן יותר עם הגידול ברמת פעילותו. אם [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] היעד היא כל האוכלוסייה, הרי שפרסום באותם עיתונים, למשל, או אותם שלטי חוצות יעלה לארגון פחות, באופן יחסי, מאשר לארגון קטן יותר. מנגד, לארגון גדול יותר יש בדרך כלל אפשרויות רבות יותר לפרסום, מה שיכול לעזור להם יותר בהישגים שיווקיים.<BR>
כמו כן, גם כאשר אוכלוסיות היעד נוטות להיות פרופורציוניות לגודל הארגון, הרי שאם קיים [[אפקט הרשת]], ככל שאוכלוסיית יעד גדולה יותר, מספיק שמשווקים יגיעו למספר קטן יותר, באופן יחסי, של אנשים מאותה אוכלוסיית יעד, כדי שאפקט הרשת יגרום להפצת המוצר/הרעיון המשווק לשאר אוכלוסיית היעד. על ידי כך, קורה גם כן כי ארגון גדול יותר צריך יחסית להשקיע פחות בשיווק.<BR>
=== כושר מיקוח ===
ככל שקבוצה גדולה יותר, סביר כי יהיה לה כושר מיקוח גדול יותר. יכולת זו תתבטא במחיר נמוך יותר שתשלם עבור יחידת מוצר/שירות. מנגד, כאשר מדובר בעסק כלכלי, ככל שעסק גדול יותר והשוק רחוק יותר ממצב של [[תחרות משוכללת]], גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר. כושר מיקוח יכול להתבטא לא רק במוצרים ושירותים ריאליים, אלא גם ב[[שוק העבודה]] וב[[שוק ההון]] (למשל, ריבית על פיקדונות ב[[בנק]]
וריבית על קבלת הלוואות מהבנק).
=== יצירת תחרות משוכללת ===
ברמת המשק כולו, או אף חלק ממנו, ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר, כן גדל הסיכוי ליצירת מצב קרוב ל[[תחרות משוכללת]] על יתרונותיה השונים, שאחד ממאפייניה הוא ריבוי מוכרים בכוח ובפועל מול ריבוי קונים בכוח ובפועל ולכן, רמת[[סחירות]] גבוהה יותר. על כך ניתן לקרוא גם בערכים [[כלכלת שוק]],[[שוק העבודה]] ו[[שוק ההון]]. גם פתיחתו של משק ל[[סחר בינלאומי]] הינו בבחינת הגדלת גודל המשק, שכן עתה מצטרפים אל קונים ומוכרים פוטנציאליים גם אנשים ממשקים אחרים.
=== חלוקת תפקידים יעילה יותר ===
ללא קשר למטרות הקבוצה, ככל שקבוצה גדולה יותר כן עשויה לחול בה חלוקת תפקידים יעילה יותר בין הפרטים בקבוצה. הדבר יכול להתבטא בכמה מישורים:
*[[חלוקת עבודה]] מיטבית יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא במושג [[יתרון יחסי]], בו 2 אנשים יכולים ביחד להפיק מוצר או שירות, או לבצע כל פעילות אחרת, יותר מאשר סכום החיבור של כל אחד לחוד. ככל שמספר אנשים בקבוצה הולך וגדל, כן סביר שניתן יהיה לחלק תפקידים בין חברי הקבוצה באופן מיטבי יותר. לכן,ניתן לצפות שסך ערך התפוקות של האנשים יהיה גדול יחסית לסכום התפוקות של כל אחד לחוד.
*הימצאות בעלי [[מקצועות|מקצוע]] ושירותים שונים. ככל שאוכלוסייה גדולה יותר, כן סביר כי יימצאו בה יותר סוגי מקצועות ושירותים. מבחינה כלכלית, לכל מוצר או שירות דרוש מינימום מסוים של גודל שוק וכן, ישנם מקצועות או עיסוקים אחרים הדורשים התמחות ארוכה (כגון [[רפואה]]), אשר אין ביכולתו של כל אחד לבצע. וגם ישנו מינימום מסוים של גודל קבוצה הדרוש כדי להבטיח בוודאות גבוהה ביותר קיומו בפועל של כל מקצוע או שירות.
*חוסרים זמניים. כאשר בעסק קטן המעסיק 2 חשמלאים (מקצוע הדורש מומחיות), אחד מ2 המועסקים חולה או נמצא בחופשה, מצטמצם כמות השירותים שיוכל העסק לספק באותה תקופה. מנגד, כאשר ישנה מצבת "עובדים מן השורה" בגודל של 20 עובדים וישנם אפילו 2 עובדים חסרים למשמרת, הפגיעה בתפוקה תהיה יחסית קטנה יותר ואין זה מהנמנע שמאמץ נוסף, קטן יחסית, של העובדים הנוכחים יוכל למלא את החסר.
:בנוסף, אם פרט בקבוצה זקוק זמנית לעזרה מהזולת, כגון קבלת שירות הסעה בזמן שרכבו מקולקל, השאלה זמנית של ספר, קבלת הלוואה וכו', הרי שגידול בגודל הקבוצה הרלוונטית יכול להעלות את הסיכוי למילוי חסר זה.
*תפקידים הכרחיים. כל קבוצה מעל גודל מסוים, בדרך כלל קטן למדיי, מחייבת תפקידי ניהול או תפקידים בלתי- יצרניים אחרים. לכן, ככל שקבוצה גדולה יותר, כן ניתן לצפות שמספר בעלי תפקידים אלו יהיה פרופורציוני למספר האנשים לגביהם הם אחראים. עסק המעסיק 5 עובדים יצרניים למשמרת מחייב אחראי משמרת אחד. בעסק מקביל המעסיק 15 עובדים למשמרת, ייתכן מאוד וניתן לחשוב על לא יותר מאשר 2 אחראי משמרת, כלומר יחס קטן מאחראי משמרת אחד על 5 עובדים.
=== פיזור סיכונים ===
ככל שלקבוצה יש יותר משאבים, יש יכולת גדולה יותר לפזר סיכונים. למשל, יותר כסף פנוי מאפשר פיזור סיכונים טוב יותר ב[[ניהול תיק השקעות]], וריבוי אנשים נותן יותר אפשרויות להתגבר על חוסרים זמניים באנשים.
=== יתרונות להיקף ===
המושג '''יתרון להיקף''' דומה למושג יתרון לגודל. אולם, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס ליעילות הנובעת מגידול או צמצום בהיקף התוצרים, המושג יתרונות להיקף מתייחס להיקף השיווק וההפצה. כן, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס לשינויים בתפוקות של מוצר בודד, הרי שהמושג יתרונות להיקף מתייחס לשינוי במספר סוגי המוצרים. ובעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס שינויים בצד ההיצע (כגון רמת ייצור), המושג יתרונות להיקף מתייחס לשינויים בצד הביקוש (כגון שיווק והפצה).<BR>
יתרונות להיקף הם אחת הסיבות לאסטרטגיות שיווקיות כגון [[חבילת מוצרים]], [[קו מוצרים]], ו[[מיתוג של משפחת מוצרים]].<BR>
לעתים קרובות, כשמספר המוצרים גדל ומתרחב השימוש באמצעי תקשורת, יותר אנשים יכולים להיות בהישג יד של היצרן על כל דולר המוצא על שיווק. זוהי דוגמה אחת ליתרונות להיקף. אולם, יעילות זאת אינה יכולה להימשך לעד והחל מנקודה מסוימת הוצאות פרסום נוספות על מוצרים חדשים הופכות להיות פחות אפקטיביות (דוגמה ל'''חסרונות להיקף''').
אם סוכני מכירות מוכרים כמה מוצרים, הללו יכולים לעשות זאת באופן יעיל יותר מאשר במכירת מוצר בודד. הוצאות זמן הנסיעה יתחלקו אז בין בסיס הכנסות גדול יותר ולכן, היעילות בעלויות תעלה. גם תיתכן בין המוצרים [[סינרגיזם|סינרגיה]], על ידי כך שטווח של מוצרים משלימים אחד את השני יגביר את רצון הקנייה אצל הצרכן מאשר בהצעה של מוצר בודד. יתרונות להיקף יכולים להתבטא גם ביעילות ההפצה – שליחת קו מוצרים למיקום אחד יוכל להיות יעיל יותר מאשר שליחת סוג של מוצר בודד לאותו מקום.
יתרונות נוספים להיקף יכולים להתרחש כאשר ישנו חסכון בעלויות כתוצאה מתוצרים נלווים בתהליך הייצור. דוגמה טובה לכך היא יתרונות ההסקה ממוצר אנרגיה, מה שמשפיע באופן חיובי על יבולים חקלאיים.
לא כל הכלכלנים מסכימים עם חשיבות היתרונות לטווח. יש הטוענים כי מושג זה חל רק על תעשיות מסוימות ורק לעתים נדירות.
=== יתרונות לגוש ===
המושג '''יתרונות לגוש''' משמש ב[[כלכלה עירונית]] לתיאור יתרונות הנובעים מריכוז של פירמות אחת ליד השנייה. רעיון זה קשור ליתרונות לגודל ול[[אפקט הרשת]] בכך שככל שיותר פירמות דומות ממוקמות אחת ליד השנייה, קטנות עלויות הייצור. גורמים אפשריים לכך הם הגדלת כמות הספקים, התמחות גדולה יותר וחלוקת כוח העבודה, וגידול בשוק הפוטנציאלי.כן, התקבצות של פירמות מתחרות יחד עשוי למשוך יותר ספקים וקונים עבור פירמה מאשר בו פירמה הייתה לבדה. [[עיר|ערים]] נוטות להתפתח בכיוון של יתרונות לגוש.<BR>
ישנם, כמובן, '''חסרונות לגוש'''. תחרות נוספת מורידה מחירים כלפי מטה, וערים גדולות נוטות למשוך אליהן בעיות של צפיפות והידחקות. מתח זה בין יתרונות וחסרונות לגוש מאפשר לערים לגדול, אך מונע מהם התרחבות יתרה.
=== אפקט הרשת ===
המושג [[אפקט הרשת]] דומה אף הוא למושג יתרון לגודל, אך נבדל ממנו.
== גודל אידאלי של קבוצה ==
ככל שהגוף גדל יתכנו גם [[חסרון לגודל|חסרונות לגודל]] האיזון בין שני אלה יגרום לגודל אידאלי של קבוצה גוף או מערכת. הנתונים המשפיעים על גודל זה יכולים להשתנות עם הזמן.
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]