שינויים

נוספו 1,266 בתים ,  09:14, 3 באוקטובר 2008
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מחשוב ירוק''' (Green IT) הם נסיונות של תעשיית המחשבים והחומרה לייצר מחשבים בעלי [[טביעת רגל אקולוגית]] קטנה יותר. חלק משמעותי ממאמץ זה נוגע לייצור מחשבים שיהיו [[שימור אנרגיה|חסכוניים באנרגיה]], כדי להקטין את הוצאות האנרגיה העתידיות של ארגונים גדולים.  
+
'''מחשוב ירוק''' (Green IT) הם נסיונות של תעשיית המחשבים והחומרה לייצר מחשבים בעלי [[טביעת רגל אקולוגית]] קטנה יותר. חלק ממאמץ זה נוגע לייצור מחשבים שיהיו [[שימור אנרגיה|חסכוניים באנרגיה]], כדי להקטין את הוצאות האנרגיה העתידיות של ארגונים גדולים, מתוך כוונה להוריד צריכה של [[דלק מחצבי]] ופליטות של [[גזי חממה]]. נושא נוסף הוא הקטנת שימוש בכימיקלים מזהמים, ושימוש בחומרים מתכלים.  
    
==הדימוי הנקי של תעשיות המחשוב והתוכנה==
 
==הדימוי הנקי של תעשיות המחשוב והתוכנה==
תעשיית המחשוב והתוכנה זוכה לדימוי "נקי" בדעת הקהל, לפחות בהשוואה לתעשיות מסורתיות, הנקשרות בדרך כלל בהיבט הסביבתי לשימוש מסיבי באנרגיה, ארובות פולטות עשן וזיהום הסביבה.
+
תעשיית המחשוב והתוכנה זוכה לדימוי "נקי" בדעת הקהל, לפחות בהשוואה לתעשיות מסורתיות, הנקשרות בדרך כלל בהיבט הסביבתי לשימוש מסיבי ב[[אנרגיה]] ומשאבים, ארובות הפולטות עשן וגורמות ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] והרס הסביבה הטבעית.  
 +
 
 
הדימוי הנקי נובע כנראה מכמה סיבות:
 
הדימוי הנקי נובע כנראה מכמה סיבות:
 +
#- ההשפעה הישירה של תעשיית התוכנה (להבדיל מתעשיית החומרה) היא בעלת השפעות סביבתיות פחותות לעומת תעשיות מסורתיות. התוצר של תעשיה זו היא באופן עקרוני קוד בינארי הניתן לאחסון במחשב, או על גבי כל מדיה דיגיטאלית. במובן מסוים ניתן להגיד שהוא מוצר וירטואלי, ללא משקל, ללא נפח פיזי וללא השפעות סביבתית בפני עצמו. עיקר ההשקעה בייצור תוכנה הוא עבודת מתכנתים ומקצועות נלווים (מנתחי מערכות, אנשי בדיקה וכו') מחשבים ובמדינות רבות גם [[מיזוג אוויר]]. מרכיבי הייצור של תעשיה מסורתית (מפעל, פס ייצור, חומרי גלם, תהליכים פיזיקאליים וכימיים, מחסנים, מלאי, פסולת, זיהום וכו') לא קיימים כאן או שהם מינימאליים. אם זאת, תעשיית התוכנה יוצרת ביקושים לתעשיית התוכנה - הן על ידי ייצור תוכנות מתקדמות יותר, והן על ידי שימוש ישיר במחשבים.
   −
1- לתעשיית התכנה (להבדיל מתעשיית החומרה) יש באמת השפעות סביבתיות פחותות לעומת תעשיות מסורתיות. התוצר של תעשיה זו היא באופן עקרוני קוד בינארי הניתן לאחסון במחשב, או על גבי כל מדיה דיגיטאלית. במובן מסוים ניתן להגיד שהוא מוצר וירטואלי, ללא משקל, ללא נפח פיזי וללא השפעות סביבתית בפני עצמו. לצורך ייצורו כל מה שדרוש באופן תיאורטי הוא עבודת מתכנתים ומקצועות נלווים (מנתחי מערכות, אנשי בדיקה וכו') ומחשבים. מרכיבי הייצור של תעשיה מסורתית (מפעל, פס ייצור, חומרי גלם, תהליכים פיזיקאליים וכימיים, מחסנים, מלאי, פסולת, זיהום וכו') לא קיימים כאן או שהם מינימאליים.
+
# תעשיית החומרה, שהיא דומה יותר באופייה לתעשייה המסורתית, קיימת לרוב מחוץ למדינות העשירות. החלק של תעשיית החומרה המתקיים בישראל או במדינות עשירות אחרות הוא בדרך כלל מחקר ופיתוח, ולפעמים האינטגרציה הסופית. לרוב הייצור המאסיבי של רכיבים אלקטרוניים וציוד שלם נעשה במדינות עניות, בבחינת "רחוק מהעין, רחוק מהלב". חלק גדול מהנזק הסביבתי, כמו בתעשיות רבות אחרות מתקיים בשלב הייצור של חומרי הגלם, ושל הצ'יפים. חלק אחר מהנזק נגרם לאחר שהמחשב נזרק לאשפה ופעמים רבות מועבר למדינות עניות.  
 
  −
2- תעשיית החומרה, שהיא דומה יותר באופייה לתעשייה המסורתית, קיימת לרוב מחוץ למדינות העשירות. החלק של תעשיית החומרה המתקיים בישראל או במדינות עשירות אחרות הוא בדרך כלל מחקר ופיתוח, ולפעמים האינטגרציה הסופית. לרוב הייצור המאסיבי של רכיבים אלקטרוניים וציוד שלם נעשה במדינות עניות, בבחינת "רחוק מהעין, רחוק מהלב".
  −
 
  −
3- השימוש של מוצרי הצריכה של תעשיות אלו נחשב (בטעות) ללא מזיק לסביבה. רק צורך בחשמל להפעלת הציוד נחשב למשתנה בעל השלכות סביבתיות.
     −
==העלות הסביבתית של מחשבים==
+
# השימוש של מוצרי הצריכה של תעשיות אלו נחשב (בטעות) ללא מזיק לסביבה. ההתייחסות הסביבתית העיקרית של אנשים וארגונים שונים היא לצריכת החשמל הדרושה להפעלת הציוד - שכן היבט זה גלוי לצרכן.
התמונה הופכת לבעייתית יותר ברגע שמסתכלים על מחזור החיים של המוצר, קרי המחשב וציודו ההיקפי:
     −
* מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (material intensity) הוא פי 10 יותר גבוה מאשר בייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים.
+
==השפעות סביבתיות מחשבים==
 +
[[[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של המוצר, קרי הייצור, השימוש והפסולת של מחשבים וציוד אלקטרוניקה, מגלה שיש להם השפעה סביבתית רחבה.  
   −
* 80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת לפני שהמשתמש בכלל מדליק אותו, כלומר, בתהליך הייצור וההובלה.
+
===שימוש גבוה של חומרים ואנרגיה בייצור===
 +
מאזן החומרים הדרושים ליצור מחשב (material intensity) הוא פי 10 יותר גבוה מאשר בייצור מכונית או מקרר. נתון זה בעייתי במיוחד לאור העובדה שהתחלופה של המחשבים היא הרבה יותר מהירה מאשר מכוניות או מקררים.  
   −
* צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, היא גבוהה. רק דוד חשמלי עובר אותו בצריכת אנרגיה לאורך זמן. כשמדובר על מחשוב ארגוני, כמובן שעלויות האנרגיה מאמירות ככל שהרשת גדולה ומסועפת יותר.
+
80% מהאנרגיה הדרושה במחזור החיים של מחשב, נצרכת בתהליך הייצור וההובלה.
 +
===צריכת אנרגיה גבוהה בשימוש===
 +
צריכת האנרגיה של המחשבים ביתיים, היא גבוהה. רק דוד חשמלי עובר אותם בצריכת אנרגיה לאורך זמן. כשמדובר על מחשוב ארגוני, כמובן שעלויות האנרגיה מאמירות ככל שרשת המחשבים גדולה ומסועפת יותר.
   −
* קצב ההתקדמות הטכנולוגית, אי-ההתאמות המכוונות וההתיישנות המתוכננת של המחשבים הציוד הנלווה מכתיבות לא רק תחלופה מהירה, אלא גם קושי גדול במחזורם. שימוש חוזר של מחשבים צורך מ-1/5 עד 1/20 מהאנרגיה הדרושה למחזור מחשב.
+
===התיישנות מכוונת===
 +
קצב ההתקדמות הטכנולוגית, אי-ההתאמות המכוונות ו[[התיישנות מכוונת|התיישנות המתוכננת]] של המחשבים הציוד הנלווה מכתיבות לא רק תחלופה מהירה, אלא גם קושי גדול במחזורם. שימוש חוזר של מחשבים צורך מ-1/5 עד 1/20 מהאנרגיה הדרושה למחזור מחשב.
   −
* כתוצאה מכך, מיליוני מחשבים, מסכים וציוד היקפי אחר שיכולים להיות בהחלט שימושיים מושלכים מידי שנה לאתרי ההטמנה (הערכה של 150 מיליון מחשבים באתרי פסולת בארה''ב עד 2005).
+
כתוצאה מכך, מיליוני מחשבים, מסכים וציוד היקפי אחר שיכולים להיות בהחלט שימושיים מושלכים מידי שנה לאתרי ההטמנה (הערכה של 150 מיליון מחשבים באתרי פסולת בארה''ב עד 2005).
   −
* הפסולת האלקטרונית היא כיום בערך 2% מזרם הפסולת המוצקה בארה"ב, והאחוז היחסי שלה רק גדל מידי שנה.
+
===פסולת רעילה===
 +
הפסולת האלקטרונית היא כיום בערך 2% מזרם הפסולת המוצקה בארה"ב, והאחוז היחסי שלה רק גדל מידי שנה.
   −
* רעילות הפסולת האלקטרונית, לעומת זאת, חורגת בהרבה מהייצוג שלה בפסולת הכללית. יותר מ-1000 כימיקלים המשומשים במהלך הייצור (ביניהם עופרת, קדמיום, וכספית, למשל), החשודים כמסרטנים או גורמי מחלות, עלולים למצוא את דרכם לאוויר, לקרקע ולמי התהום.
+
רעילות הפסולת האלקטרונית, לעומת זאת, חורגת בהרבה מהייצוג שלה בפסולת הכללית. יותר מ-1000 כימיקלים המשומשים במהלך הייצור (ביניהם [[עופרת]], [[קדמיום]], ו[[כספית]], למשל), החשודים כמסרטנים או גורמי מחלות, עלולים למצוא את דרכם לאוויר, לקרקע ולמי התהום.
    
==שימור אנרגיה==
 
==שימור אנרגיה==
 
מכל קשת הבעיות הסביבתיות שהוזכרו, המחשוב הירוק (Green IT) מתמקד בעיקר בצמצום צריכת האנרגיה על ידי המחשבים, בדרך כלל בסביבה העסקית,כלומר, במרכזי המחשוב של חברות גדולות ובמערך תחנות העבודה שלהם.
 
מכל קשת הבעיות הסביבתיות שהוזכרו, המחשוב הירוק (Green IT) מתמקד בעיקר בצמצום צריכת האנרגיה על ידי המחשבים, בדרך כלל בסביבה העסקית,כלומר, במרכזי המחשוב של חברות גדולות ובמערך תחנות העבודה שלהם.
   −
קיימות גם יוזמות של יצרני מחשבים אישיים המנסות להתמודד הן עם התשומות הבעייתיות (חומרים, כימיקלים) של הייצור והן עם בעיית השימוש החוזר של המחשבים וטיפולם "מהעריסה לעריסה". קיימות תוכניות של חברות ענק כמו SUN Microsystem ו-Microsoft שבהם לקוחות יכולים להחזיר לחברה ציוד מיושן ללא עלות, והחברה מפרקת אותו ומנצלת מחדש את החלקים הניתנים לשימוש חוזר. מבחינת הרשויות גם קיימות יוזמות (כמו הדירקטיבה האירופית לפסולת חשמלית ואלקטרונית) הקשורות לטיפול בפסולת האלקטרונית באירופה ובארה"ב.
+
קיימות גם יוזמות של יצרני מחשבים אישיים המנסות להתמודד הן עם התשומות הבעייתיות (חומרים, כימיקלים) של הייצור והן עם בעיית השימוש החוזר של המחשבים וניסיונות לעבור לעיצוב "[[מעריסה לעריסה]]". קיימות תוכניות של חברות ענק כמו SUN Microsystem ו-Microsoft שבהם לקוחות יכולים להחזיר לחברה ציוד מיושן ללא עלות, והחברה מפרקת אותו ומנצלת מחדש את החלקים הניתנים לשימוש חוזר. מבחינת הרשויות גם קיימות יוזמות (כמו הדירקטיבה האירופית לפסולת חשמלית ואלקטרונית) הקשורות לטיפול בפסולת האלקטרונית באירופה ובארה"ב.
 
      
===בעיות האנרגיה של מרכזי מחשוב===
 
===בעיות האנרגיה של מרכזי מחשוב===