1,064
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
== המדרשה לקיימות מעשית ==
תכנית ראשונית:
- הקדמה
- מילון מושגים
- החזון הכללי
- אתיקה
- עקרונות יסוד
- יעדים ומטרות
איך זה עובד?:
- המדרשה כמקום המאפשר התפתחות אישית ורוחנית
- המדרשה כמערכת אנושית ואקולוגית שלמה
- המדרשה כמערכת כלכלית – יצרנית שלמה
נושאי הלימוד וההקשרים שביניהם
תכנית אופרטיבית:
- מעגלי קיימות וישומם לאורך זמן
- תנאים פיזיים הכרחיים
- כוח אדם
- תחשיבים
ביבליוגרפיה
נספחים
1. מצב העולם\ איתי האובן
2. מדרך הרגל הסביבתי\ ליה אטינגר
3. נאומו של הצ'יף סיאטל
== הקדמה ==
בשנת 2005 הגעתי לאוניברסיטת EARTH בקוסטה ריקה, זו אוניברסיטה חקלאית פרטית, הקמפוס המטופח נמצא בלב איזור חקלאי עצום בו עוברים נחלים שופעים, שטחי ג'ונגל, שדות ומטעים. כיתות הלימוד, המעבדות, חדר האוכל והספרייה המרשימה מצביעים על תכנון מדוקדק ותרומות נדיבות.
מפרסומי האוניברסיטה עולה כי היא נועדה 'להכשיר חקלאים ומתכננים לפיתוח בר קיימא', מהיכרות אישית מאוחר יותר עם האוניברסיטה הבנתי שאין ללכת שולל אחרי מילים יפות אלו.
האוניברסיטה הייתה יכולה להיות מקום אוטופי, בלי כל ספק היו יכולים הסטודנטים לספק את כל צרכי המזון, האנרגיה, חומרי הבניה וצרכים אחרים משטח ותשתיות האוניברסיטה, וע"י כך ללמוד מיומנויות הכרחיות לחיים ברי קיימא, במקום זאת המזון בחדר האוכל אינו אורגני או מגודל באופן אחראי לסביבה או במקום, האנרגיה מגיעה בחוטי חשמל וחומרי הבנייה מיובאים )בטון וברזל), כל התשתית לחיים בני קיימא ישנה בשטח אך לא בשימוש, הפרי נרקב על העצים והתלמידים לומדים מנהל עסקים וביוטכנולוגיה.
בסביבה אבסורדית זו עלה בי הרעיון והצורך לפתח מודל לאוניברסיטה אחרת, אוניברסיטה שבראש ובראשונה תקיים את צרכיה שלה ותלמד איך לבסס מערכות מורכבות ולנהל מערכות יצרניות על בסיס מקיים, איך ליצור חברה יציבה ובריאה.
יותר מכל - להקים את האוניברסיטה שהייתי אני רוצה ללמוד בה.
אני מקווה שאמצא שותפים לראייה זו ולחזון הנובע ממנה וביחד נוכל ליצור את מה שכל כך נחוץ לנו היום.
== מילון מושגים ==
1. מדרשה – המלה בה אשתמש לתאר את בית הספר\אוניברסיטה\מכללה או כפר לימודי שהצעה זו עוסקת בו.
2. בן-קיימא\ מקיים\ קיימות –(SUSTAINABILITY) מצב בו מערכת נמצאת באיזון; מייצרת יותר מכפי שהיא צורכת, מספקת את כל צרכיה ואינה יוצרת זיהום.
3. חד-תרבות – MONOCULTURE באנגלית, הכוונה לגידול חקלאי מזן אחד בקנה מידה רחב שאין בו רבגוניות. המונח מתייחס באנלוגיה גם לתרבות (CULTURE ) שאין בה מגוון.
4. גוגו (זמני) – המונח שבחרתי כדי לתאר יחידת חליפין כלכלית בין תלמידים או ענפי המדרשה. אין רווח בהחלפת גוגואים היות ולגוגו עצמו אין כל משמעות, אלא ככלי ביניים זמני לתיווך בין נותני שירות למקבלי שירות, ערכו של גוגו יורד אם אינו נמצא בשימוש כדי לעודד את תנועתו במערכת.
5. שיתופעולה – (COOPERATION) צורת כתיבה זו מבטאת את העיקרון עליה היא מדברת.
6. פרמקלצ'ר – שיטת תכנון מודעת של סביבות חיים יצרניות על בסיס מקיים (יותר פירוט בהמשך).
7. טכנולוגיה נאותה – (Appropriate technology) מונח המתייחס לשימוש בטכנולוגיה הפשוטה ביותר להשגת הפעולה הנדרשת, זו טכנולוגיה המשרתת את האדם ואינה צריכה שירות לאחר הקמתה.
8. שירותים – טובין בלתי חומריים: קורסים, סדנאות, יעוץ, הכוונה, טיפול, תכנון ועוד.
== החזון ==
המדרשה מקיימת את כל צרכיה, החומריים והלא-חומריים, התלמידים והמורים יוצרים יחד מערכת חיים מורכבת ויצרנית, וכמו כן מייצרת עודף לטובת מכירה לחוץ.
הלימודים הם מעשיים ולא רק תיאורטיים, התלמידים הם מכל גיל, דת, מין ומצב, כל תלמיד משתלב בפעילות לפי רמת מיומנותו, יכולת הבנתו ותפקודו, גם ילדים משתלבים בתחומי הלימוד וגם קשישים ונכים, בעלי פיגור שכלי או אוטיסטים (עד רמות מסוימות) מתקבלים בברכה ויכולים לחיות חיים פעילים ובעלי משמעות בקהילה.
לימוד נושאים כללים כמו חשבון ומתמטיקה, אנגלית, והיסטוריה יילמדו דרך מקצועות הלימוד המעשי: חישוב שטחי זריעה ומספר זרעים ללימוד חשבון, פיזיקה והנדסה לצורך תכנון אדריכלי וכימיה לעיבוד מזון או להבנת קרקעות, כך שנושאים אלו מקושרים למציאות ולא ילמדו כנתונים ריקים הניתנים כעובדות יבשות או מספרים המנותקים ממשמעות. הלימודים הכלליים האלו יהיו ברמה הרלוונטית לצורך הפעילות בנושא הלימוד ולא יעמיקו מעבר לצורך. אין זו כוונת המדרשה ליצור כימאים או מתמטיקאים.
לימוד תמיד נעשה במשולב, כל נושא נלמד עם הנושאים האחרים שמשלימים איתו מעגל: מהאדמה ועד לאדמה דרך כל המעגל שבדרך.
בתשלום ניתן ללמוד במדרשה סדנאות קצרות (יום או כמה ימים), קורסים של שבוע או יותר.
ניתן ללמוד תכנית ארוכה יותר בנושאים מגוונים, התכנית הארוכה עולה כסף אך במהלך הלימודים סכום זה מוחזר ואף יותר, דבר זה מתאפשר בשל יצרנותה של המדרשה ויכולתה לספק מוצרים ושירותים לקהל הרחב כמו גם לתלמידי המדרשה, העלות נועדת למעשה ליצור מחויבות הדדית בין התלמיד והמדרשה ולא למטרות רווח.
המדרשה ככלל היא גוף שאינו למטרות רווח.
רוב ההתרחשות הכלכלית היא בין ענפי המדרשה השונים ובגוגו, המטרה היא ליצור כלכלה אוטונומית יציבה וחזקה.
הכלכלה אינה קיבוצית – כל ענף הוא גוף כלכלי עצמאי אשר סוחר עם שאר הענפים, כדי ליצור לעצמו הכנסה כל ענף מוכר מוצרים או שירותים לחוץ, המרוויחים ממכירות אלו הם המורים והתלמידים המייצרים או נותני השירות.
חיים חברתיים ענפים מתרחשים בכפר, מדורה מרכזית היא לב פועם סביבו מתרכזת הרבה מפעילות זאת, כמו כן חגיגות, הופעות ומופעי אומנות, וטיולים הם חלק בלתי נפרד מהשהיה בכפר ומכל תחום לימודים.
== אתיקה ==
"איננו מקבלים עולם זה בירושה מהורינו אלא בהשאלה מנכדינו".
"האדמה אינה שייכת לנו – אנו שייכים לאדמה."
• בבסיס הקיום ישנם האוויר, המים והאדמה, ואלו קשורים אחד בשני ותלויים זה בזה. אם נפגע באחד מאלמנטים בסיסיים אלו או יותר אנו מסכנים את עצם קיומנו. ההחלטה האתית היחידה שניתן לקחת בנוגע לשלושת האלמנטים הבסיסיים היא כי:
א) איננו מתערבים בשטחי בר לא פגועים.
ב) שיקום עדין של שטחי בר שנפגעו מפעולות אדם .
ג) אין להפוך או להדק שטחי אדמה גדולים; חריש עמוק הוא הרסני.
ד) יש להחזיר מינרלים שנלקחו מהאדמה.
ה) איננו מזהמים אדמה בשום זיהום: כימי פיזי וביולוגי
ו) איננו מזהמים מקורות מים טבעיים בשום זיהום: כימי פיזי או ביולוגי.
ז) איננו מזהמים אוויר בשום זיהום: כימי פיזי וביולוגי
• יש לעודד הימצאותם של עצים, ולכן אין לכרות עצים שלא לצורך ויש ליער ולנטוע שטחים נרחבים.
• יש לאפשר גישה פתוחה לכל בני האדם לצרכיהם הבסיסיים: מים נקיים, מזון נקי מרעלים, אוויר נקי, מחסה וידע רלוונטי.
• בני אדם מכל מין, גיל, מוצא, מצב כלכלי ותפיסת עולם הם שווים בזכויותיהם.
• "מותר האדם מן הבהמה אין", חיות אינן פחותות ערך בחשיבותן ויש לאפשר להן את כל צרכיהן הטבעיים.
== עקרונות יסוד ==
• כל מורה הוא גם תלמיד, תמיד יש עוד מה ללמוד, אדם שאינו לומד עוד דעתו נוחה להתקבע והוא אינו נכון להקשיב עוד (KNOW IT ALL) לימוד בריא הוא אינטראקציה ואדם שאינו נכון ללמוד אינו נכון ללמד. המושגים 'מורה ו'תלמיד' מטשטשים, כולם פועלים ביחד ופותרים בעיות יחד, ה'תלמיד' יכול ללמד את ה'מורה' והרי זו הדרך הטובה ביותר ללמוד - ללמד! שכן בחברה שעניינה הוא שיתופעולה ולא תחרות המושגים 'מורה ו'תלמיד' הם רק השלכות אישיות וחברתיות של אגו וריקות מתוכן, הן מדכאות שיתופעולה והדדיות, ומטפחות אגו מצד אחד וחוסר בטחון עצמי בצד האחר, לימוד המבוסס על רצון הדדי להתפתח וללמוד הוא יעיל הרבה יותר באותה מידה ששיחה יעילה יותר מהרצאה.
• יש לשאוף לפתרון הבעיות במקורן, פתרונות של 'מעלה הזרם' הם יעילים הרבה יותר מפתרונות 'מורד הזרם'.
• מערכת עצמאית, יצרנית ומאוזנת אינה זקוקה למנגנונים בירוקרטים מסורבלים.
• המציאות היא התרחשות דינאמית ומורכבת בה לוקחים חלק כל מרכיבי המערכת. ניסיון להגדיר, לקבע או ללמד את המציאות - מסיתים מהחוויה ומההתנסות העשירה הטמונה ברגע: "מי שיודע את הרכב הגזים באוויר לא בהכרח יכול לנשום יותר טוב".
• כל אדם הוא ייחודי. אין לדון אדם בשל שונותו או לנסות להכניסו לתלם לא לו. מגוון גישות וקבלתן מאפשר בסיס רחב ללמידה ולהבנה מורכבת של המציאות.
• כסף הינו אמצעי ואינו מטרה בפני עצמו.
== יעדים ומטרות ==
מפת התקדמות פרויקט:
----
== איך זה עובד? ==
== המדרשה כמקום המאפשר למידה והתפתחות אישית ==
ישנן גישות חינוכיות רבות. ישנן גישות הטוענות כי אנו לומדים מנסיוננו ללא הפסקה. שההתנסות היא המורה הטוב ביותר. גישות חינוכיות אלה לא מנסות "ללמד את התלמידים" נושא מוכתב מראש אלא מאפשרים לתלמיד לזכות בהתנסות שלה הוא זקוק ע"י חניכה (שהמילה חינוך נגזר ממנה).
המדרשה תאפשר התנסות כזו בכל התחומים הנלמדים. מעצם היותה מקום פעיל ויצרני ולא מוסד העוסק בתיאוריה, כל תחום יילמד על ידי הוצאת הידע אל הפועל, ע"י התנסות ישירה.
בנוסף לכל תחום לימוד מוגדר בו תלמיד בוחר, יהיה עליו ללמוד מגוון תחומים נוספים המקיימים יחסי גומלין עם התחום אותו הוא בוחר ללמוד. לדוגמא: לימודי חקלאות ישולבו עם לימודי בישול ועיבוד מזון, ניהול משאבים, בנייה אקולוגית ותכנון סביבתי.
ומי שילמד את תלמידי החקלאות את תחום הבישול יהיו תלמידי הבישול ולהיפך, כך שכל אחד גם לומד וגם מלמד, העברת ידע למישהו אחר דורשת גמישות מחשבתית ויצירתיות ומפתחת מאוד את הקשרים האישיים והחברתיים.
גם תלמידים צעירים ילמדו אחרים את מה שהם יודעים, (לדוגמא: בפסטיבל הג'אגלינג הופתעתי לגלות שמנחת הסדנה "הליכה על כדור ענק" היא בת 4.5, וזו הייתה אחת הסדנאות היותר טובות שניתנו בפסטיבל).
מסגרת לימודים שכזאת מטבעה יוצרת קשרים חברתיים, חגים וחגיגות. קבלות שבת ומדורה מרכזית הם מקומות מפגש מרכזיים הפתוחים לכולם.
במדרשה יעסקו המעוניינים בכך בהתפתחות אישית בנוסף ללימודים המקצועיים: מיומנויות הגוף, מיומנויות רוחניות מיומנויות רגשיות, מנטליות וחברתיות. (טאי צ'י, יוגה, קפוארה, מדיטציה, גישור, המרת רגשות....וכולי)
== המדרשה כמערכת אנושית ואקולוגית שלמה ==
אנו רואים את האדם כמרכיב במערכת האקולוגית ולא כנפרד ממנה, ננסה לסגור את קווי הזרימה של:
לתנועה מעגלית- לדוגמא:
מכלול התחומים בהם אנו עוסקים הם שמאפשרים את קיומה של המדרשה. מטרת הפעילות הזו היא חיים בשיתופעולה אחד עם השני ועם הטבע.
כל תחומי העיסוק חוברים יחד לתמונה הפסטורלית של חיים צנועים ומלאי סיפוק בקרבה לאדמה. ייצור מזון בשטח קטן ביותר וניצול משאבים מקומיים ומתחדשים מקטין את מדרך הרגל הסביבתי של באי המדרשה ויוצר הרמוניה עם הסביבה.
המקום יכלול אלמנטים רבים ומגוונים כגון: מאגרי מים (לשתייה, שימוש ביתי והשקייה), מיחזור מים קולחים, בריכות ותעלות. מתקנים לייצור וניצול יעיל של אנרגיה (באמצעות חשמל, המרת חום או כוח תנועה ישיר) מיחזור חומרים אורגניים לאדמה (קומפוסט, הומוס, שירותי קומפוסט וכולי). שדות, מטעים, גנים, חורשות ושטחי בר, בעלי חיים מבוייתים לצרכים משקיים שונים וחיות בר חופשיות. דרכים, שבילים ומבנים.
איזור הפעילות המרכזי יהיה בנוי במרוכז ובו תתבצע עיקר פעילות החיים, מסביב לו יהיו השטחים החקלאיים ושטחי פעילות באופן שבו רמת האינטנסיביות הדרושה לטיפול בהם קובעת את מרחקם מן המרכז, במעגלים החיצוניים יהיו שטחי הבר.
== המדרשה כמערכת כלכלית – יצרנית שלמה ==
כפי שכתבתי בחזון, המדרשה הנה יצרנית ולכן מייצרת את כל צרכיה. ועל כן שכר הלימוד על לימודים מלאים יוחזר ע"י הכנסה שייצור לעצמו התלמיד במהלך לימודיו, ייתכן שהכנסה זו תהיה פעוטה בשנה הראשונה ותגדל בהתאם לעליית מיומנותו.
כמו כן המדרשה לא תשלם שכר ל'מורים', המלמדים במדרשה יספקו לעצמם הכנסה באותו אופן, מורי המדרשה הם אנשים המיומנים מאוד בתחומם, אך מעוניינים ללמוד תחומים אחרים הנלמדים במדרשה או איך התחום בו הם עוסקים מקיים אינטראקציה עם תחומים אחרים או פשוט מעוניינים לחיות באורח חיים אקולוגי ולקחת חלק בעשייה משותפת (שכר רב אך שאינו מתבטא בכסף), או מסיבה אחרת. הכנסתם נובעת ממכירת מוצרים או נתינת שירותים ברמה הגבוהה ביותר.
לכל ענף במדרשה תוכל להיות הכנסה הנובעת מיכולתו לספק מוצרים או שירותים.
ההכנסה תיתכן בשתי צורות עיקריות:
- ע"י תשלום של אנשים הבאים אל המדרשה מהחוץ ומשלמים בשקלים
- ע"י תשלום בגוגו בין ענפי המדרשה השונים.
כל ענף ינהל הקשרים כלכליים, במישרין או בעקיפין, עם כל ענפי המדרשה האחרים.
כדי לתאר את הרשת המורכבת של הקשרים נבחר דוגמה אחת:
המסעדה - תספק מזון אורגני וצמחוני באיכות גבוהה ובמחירים נוחים, המסעדה תהיה פתוחה גם לבאים מן החוץ בדומה לקפיטריה באוניברסיטה אך ברמה גבוהה, המסעדה תכניס כסף בשקלים מצד אחד (מסועדים אורחים ומסדנאות בישול) ובגוגואים מצד שני (מן החיים במדרשה), כמו כן תרכוש המסעדה ירקות ופירות (מתלמידי החקלאות), כלי בישול ואוכל (מן הקרמיקאים, עבודות עץ, עבודות מתכת), רהיטים (עבודות עץ) אנרגיה לבישול (אנרגיה מתחדשת) מפות שטיחים מפות ווילונות (עיבוד סיבים), מים וכו', מבנה המסעדה תוכנן ע"י תלמידי הארכיטקטורה ונבנה ע"י תלמידי הבנייה האקולוגית.
ייתכן שיהיו הופעות מוסיקליות או אחרות במסעדה לעתים וכן הלאה.
כמובן שכל ענף שנתבונן בו בצורה כזו ינהל הקשרים אלה עם ענפי המדרשה ולפחות הקשר אחד עם החוץ.
במדרשה תהיה חנות קואופרטיבית הפתוחה בכל ימות השבוע ובה נמכרים מגוון מוצרים המיוצרים במדרשה, (תלמידים חדשים יוכלו לעבוד בחנות בשעות הפנאי וע"י כך ליצור להם הכנסה מסוימת) החנות תהווה מוקד משיכה ועניין וגם הקורסים והסדנאות יפורסמו על ידה.
פעם בשבוע יערך שוק פתוח במדרשה, בו כל ענף יוכל למכור ממוצריו ולשווק את פעילויותיו, השוק יהווה מוקד משיכה אדיר בהיותו ייחודי, בהיות המוצרים בעבודת יד, באיכות גבוהה ובמחיר סביר (ביטול פערי שיווק, 'מהיצרן לצרכן'), כמו כן ניתן יהיה לרכוש בשוק דברים מסוימים בסחר חליפין (נתון לשיקול המוכרים).
פעם בשנה יערך פסטיבל גדול במדרשה שיהיה בתשלום לבאים מן החוץ. מזה מספר שנים פסטיבלים בארץ צוברים תנופה, נראה כי אנשים מחפשים לצאת מן ה'שגרה' ולפגוש משהו אוטנתי, והרי זה בדיוק מה שמספקת המדרשה, פסטיבל הינו מקור הכנסה גדול.
כל זה מאפשר יצירה של מיקרו-כלכלה חזקה ויציבה בתחום המדרשה, למעשה כמעט אוטונומית, התשומות הנדרשות מן החוץ ירדו ככל שתהיה המערכת יצרנית יותר ולבסוף ידרשו תשומות מזעריות מן החוץ.
== המדרשה כמנוף לשינוי חברתי ==
בעיני בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות הן המקום אשר צריך לעצב את החברה, מקום בו צומח דור העתיד.
אחת ממטרות המדרשה היא לפתוח אפיק חדש בו יכולה החברה להתפתח, אפיק שעיקר תכליתו הוא חיים איכותיים לבני אדם בסביבה יציבה, הן תרבותית והן אקולוגית. רוב המסגרות הקיימות כיום אינן שמות דגש על אפיקים אלו ועוסקות בשיפור הייצור והצריכה, או בהעצמת הידע.
המדרשה תהווה מודל אותו אפשר יהיה לחקות ולהשתמש בהקשרים שונים:
- שיקום כלכלי וחברתי של קהילות עירוניות, קיבוצים ומושבים. העתקת המבנים הקהילתיים והאנושיים להם מטיפה המדרשה יאפשרו הקמה של קהילות אנושיות באזורים בהם כבר מזמן התפוררה הקהילה המקומית, כדוגמת ערים או מושבים. קהילות כאלו יעצימו את חבריהן ויוסיפו מימד איכותי לחייהם. הפרספקטיבה בה האדם והקהילה הם מקור האושר, ולא מוצרי צריכה, תוכל לנתק את חברי הקהילה ממעגל הצריכה האינסופי.
- תכניות לימודים לבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. מוסדות חינוך שיאמצו את עקרונות המדרשה יהפכו ממסגרת מנוכרת המשמשת לדחיסת ידע למערכת קהילתית שתאפשר לתלמידים להתחבר זה אל זה ויחד לערכים של שיתוף, שימור, ותכנון לעתיד.
- משקים חקלאיים וקואופרטיבים בהסתמכות עצמית. כיום המשקים נאבקים במרוץ המתמיד לייצר ולמכור בשווקים הפתוחים, כאשר קונה יחיד ('מונופסון', ההפך ממונופול) שולט על ערוצי השיווק ומאלץ אותם להוריד מחירים לרמות בלתי אפשרויות. אימוץ עקרונות המדרשה יאפשר למספר משקים להתאחד כקואופרטיב העומד בזכות עצמו, מספק מזון ועבודה לחבריו ולאנשים נוספים ומשמש כמרכז קהילתי.
- יצירת תעסוקה. הקמת קהילות מקיימות על פי עקרונות המדרשה יאפשרו לאנשים שכיום נאבקים על מקום בשוק העבודה למצוא את מקומם במסגרות וקהילות מקיימות. אי אפשר לקרוא לכך 'יצירת תעסוקה' היות וכסף לא יחליף ידיים והם לא יספרו בסטטיסטיקת המועסקים, אך הם ישתתפו בעשייה המשותפת, יעבדו בקהילה ויקבלו את כל צרכיהם ממנה.
בנוסף, קהילות מקיימות ייצרו גם תעסוקה כלכלית. בקהילות שכאלו ידרשו מקצועות שנשכחו מזמן (כמו סנדלרים או אורגים) ולמקצועות חדשים (כדוגמת מהנדסי מערכות אנרגיה מתחדשות, או מהנדסי שימור מים).
----
== נושאי הלימוד וההקשרים שביניהם: ==
תכניות לימודים מפורטות יופיעו בהמשך.
== תכנון בן-קיימא ==
- קורס מתכנני פרמקלצ'ר 72 שעות
- קורס שנתי מעמיק בתכנון סביבתי.
פרמקלצ'ר היא שיטת תכנון, שעיקרה יצירת מערכות יצרניות יעילות וחסכוניות בסביבת החיים שלנו – הבית, הגן והיישוב. השיטה משתמשת בהתבוננות וביצירתיות ככלי עבודה לתכנון מערכות הפועלות עם חוקי הטבע ולא בניגוד להם.
נלמד להתבונן בצורה מודעת ולהבין את תבניות הטבע ואיך להשתמש בהם לתועלתנו, כיצד ליישם עקרונות טבעיים בחיינו ולפתוח חלון לדרך הסתכלות של יצירה ושל שפע על העולם.
את הפרמקלצ'ר ניתן ליישם בכל מקום ובכל אקלים והוא רלוונטי לכל אחד ובכל גיל.
שיטת הפרמקלצ'ר מלמדת אותנו איך לעשות את כל הדברים האלו ויותר, איך לתכנן מערכות מורכבות, המספקות לנו את צרכינו מבלי ליצור זיהום.
כמו כן נלמד להבין איך המערכות הטבעיות עובדות ומגיבות אחת לשנייה, אדמה, מים ואויר, חיות וצמחים וכמובן אנחנו- בני האדם.
הכנסה: קורסים ושירותי תכנון.
== כלכלה מקיימת וכלכלה אקולוגית ==
הכלכלה המקיימת והאקולוגית הן ביקורות מתונה (המקיימת) ורדיקלית (האקולוגית) על העקרונות הכלכליים המוכרים.
בקורס הזה נלמד את עקרונות הכלכלה הניאו-קלאסית ('שוק חופשי').
נכיר את הבעיות בתיאוריה – הן בעיות של עקיבות פנימית בתיאוריה והן בעיות במימוש התיאוריה הלכה למעשה.
בהמשך ניראה אילו פתרונות הכלכלה המקיימת והכלכלה האקולוגית מציעות לבעיות הללו.
קורס זה נחוץ בכדי (א) להכיר את השיח הכלכלני, בו משתמשים רבות בכדי להשתיק דיון בהשלכות של המערכת הכלכלית הנהוגה ו(ב) להבין את הבסיס התיאורטי לתהליכים החברתיים המעודדים על ידי המדרשה.
== חקלאות ==
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הינו קורס מבוא נדרש.
לימודי החקלאות הם הבסיס הרחב ההכרחי לצרכי החיים במדרשה.
התלמידים והמורים הם חקלאיים המגדלים מזון ביחד, המיומנויות נלמדות ע"י תרגול של אורח החיים החקלאי והם מספקים מזון למטבח המדרשה, לתלמידים המעוניינים לקנות מזון ולאורחים מן החוץ.
כמו כן חומרי גלם לסיבים ובנייה וכולי, התוצרת נמכרת בגוגו לענפי המדרשה ולתלמידים, ובכסף לאורחים.
המסלול המלא מקיף את הנושאים הבאים:
חקלאות ביודינאמית עיבוד מזון ובישול
שיטת GROW BIOINTENSIVE בישול
גידולי שדה: ירקות, דגנים, מספוא, חיפוי וקומפוסט עיבוד מזון ובישול
גידולי אנרגיה, סיבים וחומרי גלם אחרים עיבוד סיבים, אנרגיה מתחדשת
ניהול שטחי בר ומרעה
חיות משק (טיפול, חליבה, חריש, רכיבה...) עיבוד מזון
כוורנות עיבוד מזון
אקווה-קלצ'ר (גידול בגופי מים) בישול
עצי פרי ובוסתן, מטעים וכרמים עיבוד מזון
ייעור, ניהול חלקת עץ וגידום (COPPICING) בנייה אקולוגית
צמחי תבלין ומרפא רפואה הוליסטית\הרבליזם
הכנסה:
דגנים ירקות ופירות, חלב, חומרי גלם (סיבים, עץ..), שתילים, סדנאות וקורסים, השכרת שטחי אדמה לגינה קהילתית, רכיבה (לימוד, טיולי סוסים\חמורים..), עוד.
== מזון ==
א) בישול
ב) עיבוד מזון וצמחי מרפא
(נלמדים ביחד)
נושאי הלימוד:
- בישול טבעוני, RAW FOOD, צמחוני, סולארי, דגים
- בישול מתאים לעונות השנה
- תפיסות שונות לגבי תזונה
- טחינת קמח
- אפיית לחם ומאפים\ מחמצת
- הכנת יינות, חומץ, ליקרים וזיקוק אלכוהול
- גבנות (הכנת גבינות)
- ריבות ומרקחות
- ייבוש ושימור פירות וירקות
- עיבוד סוכר ומולסה
- מוצרי סויה (טופו, חלב וכו')
- עיבוד אגוזים וזרעי מאכל (טחינה, חמאת בוטנים וכו')
- עצירת שמן
- שמנים אתריים
- דבש ודונג, פרפוליס
- טינקטורות רפואיות הכנת סבונים ותמרוקים.
קורס הבישול ינהל בפועל את המסעדה של הכפר שתשמש מעין קפיטריה של המדרשה, המחיר לארוחה לדרים במדרשה יהיה בגוגו ולאורחים מחיר סביר בכסף.
המסעדה תגיש אוכל צמחוני חלבי (מדי פעם דגים) אורגני, מקומי ובאיכות גבוהה.
== מלאכות ==
כל אחת מן המלאכות מפיקה מוצרים למכירה בין ענפי ודרי המדרשה השונים בגוגו ועודפים למכירה במחיר מלא לאורחים ולשוק הפתוח.
מלאכות ע"פ רוב דורשות אנרגיה רבה, אם לחום או לעיבוד מכני, לימודי מלאכה ישולבו עם לימודי אנרגיות מתחדשות וניהול חלקות עץ.
אמנות שפ"ע –שיתוף פעולה/ נונה-לילה מגד
מאז העת העתיקה היוותה האמנות גשר בין העולמות. בין עולם הרוח והעולם הגשמי. בין החזון, החלום - והגשמתו. הימצאותה של אמנות פעילה בחברה ובתרבות מבטיחה שמירתם של ערכים רוחניים וראית החזון לטובת החברה כולה. האמנות מזכירה לנו את המהות הרוחנית, הנשגבת שבחיים.
אמנות שפ"ע נובעת מתוך תפיסת עולם והבנה של רשת של שיתוף פעולה בין כל החיים ביקום.
הקרעים במציאות שלנו- המלחמות, המחלות , הכחדת המינים והסכנה הקיומית לחיים על כדור הארץ נובעים מקרעים ברשת של שיתוף הפעולה. מזלזול והתכחשות למגוון צורות החיים השונות והמגוונות בעולם.
חזונה של אמנות שפ"ע הוא טוויה מחדש של הרשת באמצעות יצירת דימויים והדהוד רעיונות וחזונות לעולם של שפע לכל. במקום תחרות כין גזעים, מינים, סוגים ודתות-עידוד המגוון, דרכי הביטוי השונות ועידוד המפגש הבלתי אמצעי בין יוצרים, בין תלמידים/יוצרים ובין מורים/ יוצרים , בין האמנים והקהילה וצרכיה ובין האמנות והסביבה הטבעית שבה היא נוצרת.
אמנות שפ"ע כחלק מתוך המכללה לקיימות מעשית מעודדת:
• יצירה אישית רב תחומית תוך שימוש בידע, טכניקות וחומרים מתחומים שונים ובשילובים.
• יצירה קבוצתית- יצירת פסלים סביבתיים, פרויקטים משותפים בשילובים עם אמנים מתחומים שונים.
• חקירה והתנסות במלאכות קדומות- אריגה, טוויה, שזירה והכנת סלים . הכרות עם טכניקות קדומות ויישומם לצרכי ההווה.
• בניה ופיסול עם חומרים מהטבע
• הכרות עם מגוון גדול של חומרים, אפיונם ובדיקת הבחירות והעדפות שלנו : חומרים מתכלים/ בלתי מתכלים. חומרים אורגניים, שימור אנרגיה ומיחזור חומרים.
• יצירת כלים ומכשירי עבודה לצרכינו, עפ"י צרכי הקהילה.
• קיומם של אמנים פעילים וסדנאותיהם בתוך הקהילה הלומדת-מאפשר לימוד, התנסות ודו שיח חיי בין האמנות, הנוף, הסביבה ובין התלמידים והקהילה החיה.
• יציאה החוצה של פרויקטים המשלבים פיסול סביבתי וגינון, יצירת בוסתנים ופינות לבילוי איכותי של שעות הפנאי- פסלי נוי ומשחק להנאת כולם. יצירת מקומות מפגש למעגלי עבודה וחזון באוירה הרמונית ומתוך שיתוף פעולה עם האוכלוסיה בסביבה.
נונה-לילה מגד אמנית שפ"ע. אמנית סביבתית , חיה יוצרת ומלמדת מתוך קהילה במרכז הדגמה אקולוגי "אדמאמא" בניר משה. יוצרת ומלמדת בניה ופיסול באדמה.
מנחה מעגלי שפ"ע- שיתוף פעולה, באמצעות מדיטציות, דמיון מדרך, שירה, תנועה. וניגון ספונטניים.
מורה לאמנות, מלמדת אמנות במוזיאון ת"א- השתלמויות למורים, ובסדנאות לילדים, לנוער ולהורים וילדים.
1) כדרות
- כריית חמר והכנת שמות
- בניית אובניים (בשילוב עם טכנולוגיה נאותה, עבודות עץ, עבודות מתכת)
- בנייה\ תחזוקה\שיפור תנור לשריפת קרמיקה (בשילוב עם בנייה אקולוגית)
- הכנת כלי אוכל
- כלי בישול
- אגרטלים ונוי
- כלי אחסון
- מערכות השקיה
- אוקרינות וכלי נגינה מחרס
- לבנים
- תבניות ליציקה
- פיסול ותכשיטים
- טכניקות שריפה שונות
הכנסה: כלי קרמיקה למטרות שונות, קורסים וסדנאות
2) עיבוד סיבים
(נלמד בשילוב עם חקלאות לחומרי גלם ועם חקלאות חיות משק)
- גז
- ניקוי וסירוק צמר
- ניקוי וניפוט סיבים ממקור צמחי
- טוויה (גלגל ופלך)
- צביעה בצבעים טבעיים
- אריגה בנול (טכניקות שונות)
- בניית נול (בשילוב עם טכנולוגיה נאותה, עבודות עץ)
- סריגה (טכניקות שונות)
- קליעת סלים (טכניקות שונות)
- הכנת נייר
הכנסה: מוצרי טכסטיל בעבודת יד, סדנאות וקורסים
3) ציור ופיסול בחומרים טבעיים
4) עבודות עץ
- ניהול חלקת עץ (חקלאות)
- ייבוש ושימור עץ
- עבודה בבית מלאכה
- תכנון ובניית רהיטים וכלי עבודה
- בניית כלי נגינה פשוטים מעץ
5) עבודות מתכת
- ניהול משאבי אנרגיה וחומרי גלם
- עבודה בבית מלאכה
- תכנון וביצוע פרויקטים, כלי עבודה וכו'
== * אומנויות הבמה המשולבות ==
א) מוסיקה
ב) תיאטרון
ג) כתיבה
ד) מחול
ה) קרקס
ו) סיפור סיפורים
== * רפואה הוליסטית ==
א) א
ב) ב
תלמידי רפואה ינהלו את המרפאה ההוליסטית במדרשה.(בליווי רופא).
* מיומנויות רוחניות (מדיטציה וכו')
* מיומנויות הגוף (טאי צ'י, יוגה וכו'..)
== * חינוך פתוח ==
א) א
ב) ב
== * מבנים ובניה ==
א) אדריכלות אקולוגית
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש
הכנסה: קורסים וסדנאות, שירותי אדריכלות אקולוגית
ב) בנייה אקולוגית
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
- בנייה באדמה (טכניקות שונות)
- בלוק נייר (טכניקות שונות)
- בניה בעץ ובמבוק (טכניקות שונות)
- פרו צמנט
- פסולת דחוסה
- מכולות
- ספינות אדמה.
הכנסה: קורסים וסדנאות, שירותי בנייה אקולוגית
== ניהול משאבים בן-קיימא ==
א) טכנולוגיה נאותה
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
כמעט בכל תחומי העשייה דרושה טכנולוגיה נאותה.
נלמד בשיתוף עם אנרגיה מתחדשת ועם עבודות עץ ומתכת, ועם לימוד נקודתי לגבי כל פרויקט שיידרש.
- תכנון ועיצוב פתרונות טכנולוגיים נאותים
- ביצוע פתרונות טכנולוגיים נאותים
ב) אנרגיה מתחדשת וירוקה
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
- אנרגיית השמש
- אנרגיית הרוח
- אנרגיית המים
- אנרגיה ממקור צמחי
ג) ניהול מים
מים הם חלק בלתי נפרד מכל גורמי החיים, וניהול המים נלמד בשיתוף עם חקלאות, טכנולוגיה נאותה, אנרגיות מתחדשות, בנייה אקולוגית וכל מקצועות ניהול משאבים בן קיימא.
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
- גורמי אקלים
- ביולוגיה ואקולוגיה של המים
- ניתוב מים
- אגירת מים
- ניצול יעיל של מים
- מיחזור מים
- טיוב מים
הכנסה: קורסים וסדנאות, שירותי ניהול מים
== * מיומנויות צייד לקט ==
== * פילוסופיה של חיים אקולוגיים ==
== מתקנים ציבוריים שישמשו במדרשה ==
• מכונות כביסה המונעות באופני כושר
• מגורים בבתים אקולוגיים
• מטבחים משותפים במגורים
• מקלחות במגורים
• חימום מים סולרי
• תנורים סולריים
• אופניים ציבוריים
• בריכת שחיה טבעית
• אמבט חם (גדול-hot tub)
• סאונה
• אמפיתיאטרון
• שירותי קומפוסט ביולוגיים יבשים
• ערסלים
• גנים ובוסתנים
----
== תכנית אופרטיבית ==
== * מעגלי קיימות ויישומם לאורך הזמן ==
== * תנאים פיזיים הכרחיים ==
== * כוח אדם ==
== * תחשיבים ==
----
== ביבליוגרפיה ==
'''חינוך:'''
פריטיוף קאפרה:
* ECOLITERACY. Liverpool Schumacher Lectures
March 20, 1999
פאולו פריירה:
• pedagogy of the oppressed
• education as the practice of freedom
יידו קרישנמורטי
דן לסרי – חינוך בביצת הפתעה
ג'ון הולט: בלמידה מתמדת
'''חברה וכלכלה:'''
שומכר\ קטן זה יפה
בולו בולו\P.M
ישמאעל\דניאל קווין
'''אקולוגיה:'''
נשיונל ג'אוגרפיק יוני 2004 ''end of cheap oil
דיבורים על מלחמה\ ארונדהוטי רוי
מצב החירום המתמשך (ג'יימס האווארד קונסלר, ניו יורק טיימס 15 אפריל 2005)
מסנובו פוקוהוקה:THE ONE STRAW REVOLUTION
גן עדן בפתח הבית\ טליה שניידר
הגן הפורה\ שלמה אילן
Permaculture – a designer's manual\bill molison
'''לינקים:'''
http://www.webster.edu/~corbetre/philosophy/education/freire/freire-2.html
== נספחים ==
'''נספח 1 – מצב העולם:'''
העולם שבו אנו חיים כיום מציב בפנינו שאלות רבות, שוב ושוב אנו נאלצים לבחון את עצמנו לנוכח מציאות המשתנה במהירות, לנוכח אי יציבות כלכלית, חברתית וסביבתית ולנוכח ניכור הגורם לאלימות ואדישות גוברים בכל רובדי החיים.
קצב ניצול המשאבים בעולם עולה בהתמדה ובמהירות, בעוד שכמות המשאבים הזמינים בעולם הולכת ומצטמצמת תוצר לוואי של ניצול זה הוא זיהום והתחממות גלובלית שהשלכותיה הרסניות .
מומחים סוברים כי בין השנים 2005-10 העולם יגיע ל-'שיא תפוקת הנפט' קרי שיא שממנו תפוקת הנפט העולמית תוכל רק לרדת, בשל הזמינות היורדת במהירות של נפט והעלייה החדה בצריכה
איבוד פוריות הקרקע באדמות חקלאיות בעקבות שיטות עיבוד הרסניות הינה בעיה נוספת חמורה בעולם.
מים נקיים, אחד המשאבים החיוניים ביותר לחיים, הופכים למשאב נדיר בשל כריתת יערות, זיהום מקורות מים ועיור. (ברוב מדינות העולם וגם בישראל ליטר מים טהורים עולה יותר מליטר בנזין – וזאת על אף מחירי הבנזין הגבוהים)
זהו עידן גלובלי בו תאגידים רב-לאומיים שולטים ביד רמה בכוחות השוק והם חזקים אף ממדינות, נותרים אנו, אזרחיים בכל הגילאים, חסרי אונים למול החלטות שרירותיות של בעלי הון ומקבלי החלטות, ומוצאים את עצמנו מותנים ומתועלים לצרוך ולא לחשוב בשל מתקפה בלתי פוסקת של פרסומות ולחצים סביבתיים וחברתיים.
המדד המקובל היום לקדמה חברתית\כלכלית הוא תמ"ג – תוצר מקומי גולמי. זהו מדד הבוחן כמה כסף, בממוצע, מוציא אדם בשנה, מתוך זה עולה כי אדם שעובר תאונת דרכים קשה מעלה את התמ"ג (הוצאות הטיפולים הרפואיים, הביטוח, ההשתתפות העצמית, הרכב החדש וכולי) ולפיכך משפר את מדד איכות החיים על אף שאיכות חייו שלו נפגעה ביותר.
באותו אופן גירושים, טראומה, מלחמה, גניבות, אונס ומחלה מעלים את התמ"ג.
אם כן חקלאי שירש אדמה ממשפחתו ואינו משועבד למשכנתא, אשר מגדל את כל מזונו על אדמתו, מפיק לעצמו את חומר הדלק הביולוגי לנסיעות, אינו עושה תאונות (נהג זהיר) בריא (אוכל אורגני, פעילות גופנית בשדה ואורח חיים נינוח) ונשוי באושר, הוא קוץ באליית התמ"ג (או בעליית התמ"ג). חברה שלמה כזו, יצרנית ויציבה, היא חברה נחשלת לפי מדד התמ"ג.
מתוך שאיפה מתמדת ל"צמיחה" כלכלית, המשתקפת בנתוני תמ"ג, מעודדת המערכת בה אנו חיים ויוצרת את ההרס הסביבתי והחברתי, לפעמים לא מדעת ולא מרצון, אך התוצאה היא אחת - הרס חיינו אנו.
אנו מורישים לילדינו עולם מתכלה, עולם שבו "מה שנברא במשך מיליוני שנים יכול להיכחד באחר צהריים אחד" - עולם של אי וודאות.
בעולם כזה, מדוע לטרוח וליזום? מדוע לקחת אחריות? על מה כבר יש להילחם? אם כולנו נידונו לחוסר הוודאות שמחר תזרח עלינו השמש. נדמה כי אנו מנסים לבלוע את העולם כולו כי מחר כבר לא יישאר, הפרדוקס הוא שמתאבוננו וחמדנותנו היום, מחר דבר כבר לא יישאר. כפי שאמרו האינדיאנים על האדם הלבן: אנו מכחידים את נכדינו כדי לפטם את ילדינו.
ההתדרדות הסביבתית היא רק סימפטום אחד לקריסת החברה המודרנית.
נראה כי הגופים הממשלתיים שאמורים היו לתמוך בנו לא מסוגלים לעשות זאת עוד, אם בשל סיבות פוליטיות, כלכליות, אידיאולוגיות או חברתיות, ילדים גדלים בסביבה שאינה הולמת את צרכיהם הבסיסיים של סקרנות ועניין. לימוד פרונטאלי של 8 שעות ביום בחדר סגור הוא משימה קשה ביותר גם עבור אדם מבוגר ומרוכז הבא מרצון.
כיתות לימוד בהן מורה אחת נדרשת ללמד 30-40 תלמידים הנה בהכרח סביבה המדכאת ביטוי אישי ואין ספק שאינה מאפשרת תשומת לב אישית לתלמידים.
'פער הדורות' הוא מושג המתאר חברה הממציאה את עצמה מחדש מדור לדור, ומייצג איי יציבות חברתית. האופן בו גדלים ילדים היום אינו דומה כלל לאופן בו גדלו בני הדור הקודם, למעשה – אין לנו יכולת כלל לדעת מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של שיטות החינוך הנהוגות כיום ושל התחנכות על ברכי הטלוויזיה והמחשב.
דור שלם לוקח חלק בניסוי חברתי רב משתתפים, וההערכות לגבי תוצאות הניסוי לא מעודדות
נראה שמיומנויות החיים הבסיסיות ביותר, לא כל שכן מיומנויות מורכבות יותר נלקחות מאיתנו לטובת תחליפים מלאכותיים או פשוט נזנחות:
בישול פשוט וטעים לטובת חימום מזון מעובד. קריאה וכתיבה, שיחה ודיון הוחלפו בטלביזיה ומחשב. הליכה היא מיומנות בסיסית הנזנחת (בשנותי כמדריך טיולים נדהמתי לגלות לא מעט ילדים שיכולת ההליכה שלהם הייתה לקויה, והיה צורך ללמדם כיצד ללכת מבלי לגרור את הרגלים, לא לנעול את פרק הברך ולנשום בקצב המותאם לקצב ההליכה), יציבה נכונה ונשימה וכן הלאה והלאה...
האוניברסיטאות תלויות היום יותר מתמיד בתקציבי מחקר מהתעשייה, ולכן תחומי הידע הנחקרים משרתים את צרכי החברות והתאגידים. התחרותיות באקדמיה מעודדת פיתוח ומחקר בתחומי הי-טק מורכבים ואינן מלמדות נושאים בסיסיים.
הידע הופך לנחלת אריסטוקרטיה אקדמאית של מומחים לעניין, האזרח הוקע מרוב תחומי החיים עם תווית 'לא מבין', ובכך נשללה ממנו הזכות להיות מעורב בהחלטות הנוגעות לחייו.
מערכות החינוך וההשכלה לא נותנות כלים כדי לשנות את המציאות הזו, אנו זקוקים לכלים מחשבתיים אחרים, למיומנויות חיים אחרות, כאלו המאפשרות לאדם לקחת אחריות על חייו ועל מעשיו, להיות יצרני ומתוך זה מועיל לעצמו ולחברה. עלינו לקחת אחריות מלאה למעשינו, וללמד את ילדינו לקחת אחריות למעשיהם. להיות עצמאיים ובלתי תלויים במערכות גלובליות לא יציבות והרסניות, ותחת זאת ליצור סביבות חיים יצרניות, נקיות מרעלים, ויציבות כלכלית וחברתית.
'''נספח 2 מדרך הרגל הסביבתי ליה אטינגר'''
http://www.bdidut.com/ee/etinger.htm
'''נספח 3 נאומו של הצ'יף סיאטל'''
נאומו של הצ'יף סיאטל משבט הדאוומיש לנשיא פירס ב-1854 אשר נאם מול נציגי הממשל האמריקאי שבאו "לרכוש" את אדמת הדוואמיש. פורסם לראשונה באוקטובר 1887 ע"י הנרי א סמית, עיתונאי אמריקאי שהיה ידידו של הצ'יף ונכח באירוע.
הצ'יף הגדול מוושינגטון שולח את בקשתו לקנות את אדמתנו. הצ'יף הגדול גם שולח מילות ידידות ורצון טוב. נאה מצדו, שכן ידוע לנו עד כמה מעט הוא זקוק לידידותנו. אך אנו נשקול לקבל את הצעתו, כי יודעים אנו שאם נסרב עלול לבוא האדם הלבן עם רובים וייקח את אדמתנו. על מילותיו של צ'יף סיאטל ניתן לסמוך כמו שאחינו יכולים לסמוך על שובן של העונות. מילותי הן ככוכבים אשר לעד לא ישקעו.
איך תוכלו לקנות או למכור את השמים? את חמימות האדמה? הרעיון זר לנו. אכן איננו בעליו של רעננות האוויר או נצנוץ המים. איך תוכלו לקנותם מעמנו? אנו נחליט בזמננו. כל חלק מאדמה זו קדוש לבני עמי. כל מחט אורן בוהקת, כל חוף חולי, כל הערפילים בעובי היער, כל קרחת יער, כל זמזום חרק קדוש בזכרונם של בני עמי.
אנו יודעים כי האדם הלבן אינו מבין את דרכינו. כל חלקת אדמה זהה עבורו לאחרת, שכן הוא זר הבא בלילה ולוקח מן האדמה את שהוא צריך. הארץ אינה אחותו, אלא אויבתו, וכאשר כבשה, הוא נע הלאה. הוא עוזב את קברות אבותיו ונשימת ילדיו נשכחת. מראה עריכם מכאיב לעיני האדם האדום. אך ייתכן כי האדם האדום הוא פרא ולכן אינו מבין.
אין מקום שקט בערי האדם הלבן. אין מקום להאזין לעלי האביב או משק כנפי חרק. אך אני פרא ולכן איני מבין – הטרטור רק נראה כי הוא מכאיב לאזן. מהו טעם החיים אם אין אדם יכול לשמוע את המיית התור או את וויכוחי הצפרדעים סביב האגם בליל? האדם האדום מעדיף את הצליל הרך של הרוח שהצטללה מגשם בצהרי יום, או שבושמה במחטי אורן: האוויר יקר לאדם האדום, שכן הכל חולקים את אותה נשימה – החיות, העצים ובני האדם. נראה כי האדם הלבן אינו מבחין באוויר אותו הוא נושם, כגוסס ימים רבים - הוא אדיש לצחנה.
אם אחליט לקבל את הצעתך, אציב תנאי. האדם הלבן חייב להתייחס לחיות הארץ הזו כאחיו. אני פרא ואיני מבין דרך אחרת. חזיתי באלפי בופאלו נרקבים במישור, נטושים על ידי האדם הלבן שירה בם מרכבת חולפת. אני פרא ואיני מבין מדוע סוס הברזל המעשן חשוב יותר מהבופאלו שאנו הורגים רק כדי להישאר בחיים. מהו האדם ללא החיה? אם כל החיות היו נעלמות, האדם היה מת מבדידות גדולה של הנפש, כי את שקורה לחיה הוא שקורה לאדם.
כל הדברים קשורים זה בזה. מה שקורה לארץ קורה לבני הארץ.
בנינו חזו באבותיהם מושפלים בתבוסה. לוחמנו בושו. ואחרי תבוסתם הם מוציאים את ימיהם לבטלה ומרעילים את גופם במזונות מתוקים ובטיפה המרה. אין זה משנה היכן נעביר את שארית ימנו – שכן הם מועטים. כמה שעות נוספות, כמה חורפים נוספים ואף לא אחד מילדי השבטים הגדולים שפעם חיו על ארץ זו, או שהתכנסו בחבורות קטנות ביער יישאר כדי לבכות את קברות האנשים שפעם היו חסונים ומלאי תקווה כמוכם.
דבר אחד אנו יודעי שייתכן ויום יבוא והאדם הלבן ייגלה גם כן, אלוהנו הוא אותו האל. אתם עלולים לחשוב כי הוא בבעלותכם כפי שאת רוצים להיות בעלי האדמה, אך אינכם יכולים. הוא גופו של האדם, וחמלתו שווה לאדם הלבן ולאדום. ארץ זו יקרה לו, ולפגוע בה משמע לבזות את יוצרה. גם האדם הלבן יחלוף מן העולם – אולי מהר משבטים אחרים. המשך לזהם את מיטתך, ויום אחד תחנק בפסולתך שלך. כאשר נשחט הבופאלו עד תום, אולפו כל סוסי הבר, כל פינות הסתר של היער כבדו מריח המון אדם, ונוף הגבעות הבשלות כוסה בחוטים מדברים, איפה הסבך? איננו. היכן הוא הנשר? איננו. ומה פירוש להניח לציד והליקוט? סוף החיים ותחילת ההישרדות.
אולי היינו מבינים אילו היינו יודעים מה הם חלומותיו של האדם הלבן, מהן תקוותיו אותן הוא לוחש באזני ילדיו בלילות חורף ארוכים, אילו חזונות הוא חורט בדמיונם למען יקוו למחר. אך אנו פראים. חלומות האדם הלבן נסתרים מאיתנו. ומכיוון שכך, נלך בדרכנו. אם נסכים, יהיה זה כדי להבטיח את השמורה אותה הצעתם.
שם אולי נחיה את חיינו הקצרים כרצוננו. כאשר אחרון אדומי העור יעלם מן האדמה, וזכרונו יהי לצל ענן החולף מעל למישור, חופים ויערות אלו עוד יחזיקו את רוחם של בני עמי, שכן הם אהבו את האדמה כשם שתינוק אוהב את פעימת הלב של אמו. אם נמכור את אדמתנו, אהבו אותה כשם שאנו אהבנו אותה. דאגו לה כשם שאנו דאגנו. החזיקוה בזכרונכם כשם שהיא כשקיבלתם אותה מעמנו. ועם כל כוחכם, אונכם, וליבכם – שימרו אותה לילדכם, ואהבו אותה כשם שהאל אוהב את כולנו. דבר אחד אנו יודעים. אלוהינו הוא אחד. אדמה זו יקרה לו. אפילו האדם הלבן אינו יכול להימלט מן הגורל המשותף לכל.
תכנית ראשונית:
- הקדמה
- מילון מושגים
- החזון הכללי
- אתיקה
- עקרונות יסוד
- יעדים ומטרות
איך זה עובד?:
- המדרשה כמקום המאפשר התפתחות אישית ורוחנית
- המדרשה כמערכת אנושית ואקולוגית שלמה
- המדרשה כמערכת כלכלית – יצרנית שלמה
נושאי הלימוד וההקשרים שביניהם
תכנית אופרטיבית:
- מעגלי קיימות וישומם לאורך זמן
- תנאים פיזיים הכרחיים
- כוח אדם
- תחשיבים
ביבליוגרפיה
נספחים
1. מצב העולם\ איתי האובן
2. מדרך הרגל הסביבתי\ ליה אטינגר
3. נאומו של הצ'יף סיאטל
== הקדמה ==
בשנת 2005 הגעתי לאוניברסיטת EARTH בקוסטה ריקה, זו אוניברסיטה חקלאית פרטית, הקמפוס המטופח נמצא בלב איזור חקלאי עצום בו עוברים נחלים שופעים, שטחי ג'ונגל, שדות ומטעים. כיתות הלימוד, המעבדות, חדר האוכל והספרייה המרשימה מצביעים על תכנון מדוקדק ותרומות נדיבות.
מפרסומי האוניברסיטה עולה כי היא נועדה 'להכשיר חקלאים ומתכננים לפיתוח בר קיימא', מהיכרות אישית מאוחר יותר עם האוניברסיטה הבנתי שאין ללכת שולל אחרי מילים יפות אלו.
האוניברסיטה הייתה יכולה להיות מקום אוטופי, בלי כל ספק היו יכולים הסטודנטים לספק את כל צרכי המזון, האנרגיה, חומרי הבניה וצרכים אחרים משטח ותשתיות האוניברסיטה, וע"י כך ללמוד מיומנויות הכרחיות לחיים ברי קיימא, במקום זאת המזון בחדר האוכל אינו אורגני או מגודל באופן אחראי לסביבה או במקום, האנרגיה מגיעה בחוטי חשמל וחומרי הבנייה מיובאים )בטון וברזל), כל התשתית לחיים בני קיימא ישנה בשטח אך לא בשימוש, הפרי נרקב על העצים והתלמידים לומדים מנהל עסקים וביוטכנולוגיה.
בסביבה אבסורדית זו עלה בי הרעיון והצורך לפתח מודל לאוניברסיטה אחרת, אוניברסיטה שבראש ובראשונה תקיים את צרכיה שלה ותלמד איך לבסס מערכות מורכבות ולנהל מערכות יצרניות על בסיס מקיים, איך ליצור חברה יציבה ובריאה.
יותר מכל - להקים את האוניברסיטה שהייתי אני רוצה ללמוד בה.
אני מקווה שאמצא שותפים לראייה זו ולחזון הנובע ממנה וביחד נוכל ליצור את מה שכל כך נחוץ לנו היום.
== מילון מושגים ==
1. מדרשה – המלה בה אשתמש לתאר את בית הספר\אוניברסיטה\מכללה או כפר לימודי שהצעה זו עוסקת בו.
2. בן-קיימא\ מקיים\ קיימות –(SUSTAINABILITY) מצב בו מערכת נמצאת באיזון; מייצרת יותר מכפי שהיא צורכת, מספקת את כל צרכיה ואינה יוצרת זיהום.
3. חד-תרבות – MONOCULTURE באנגלית, הכוונה לגידול חקלאי מזן אחד בקנה מידה רחב שאין בו רבגוניות. המונח מתייחס באנלוגיה גם לתרבות (CULTURE ) שאין בה מגוון.
4. גוגו (זמני) – המונח שבחרתי כדי לתאר יחידת חליפין כלכלית בין תלמידים או ענפי המדרשה. אין רווח בהחלפת גוגואים היות ולגוגו עצמו אין כל משמעות, אלא ככלי ביניים זמני לתיווך בין נותני שירות למקבלי שירות, ערכו של גוגו יורד אם אינו נמצא בשימוש כדי לעודד את תנועתו במערכת.
5. שיתופעולה – (COOPERATION) צורת כתיבה זו מבטאת את העיקרון עליה היא מדברת.
6. פרמקלצ'ר – שיטת תכנון מודעת של סביבות חיים יצרניות על בסיס מקיים (יותר פירוט בהמשך).
7. טכנולוגיה נאותה – (Appropriate technology) מונח המתייחס לשימוש בטכנולוגיה הפשוטה ביותר להשגת הפעולה הנדרשת, זו טכנולוגיה המשרתת את האדם ואינה צריכה שירות לאחר הקמתה.
8. שירותים – טובין בלתי חומריים: קורסים, סדנאות, יעוץ, הכוונה, טיפול, תכנון ועוד.
== החזון ==
המדרשה מקיימת את כל צרכיה, החומריים והלא-חומריים, התלמידים והמורים יוצרים יחד מערכת חיים מורכבת ויצרנית, וכמו כן מייצרת עודף לטובת מכירה לחוץ.
הלימודים הם מעשיים ולא רק תיאורטיים, התלמידים הם מכל גיל, דת, מין ומצב, כל תלמיד משתלב בפעילות לפי רמת מיומנותו, יכולת הבנתו ותפקודו, גם ילדים משתלבים בתחומי הלימוד וגם קשישים ונכים, בעלי פיגור שכלי או אוטיסטים (עד רמות מסוימות) מתקבלים בברכה ויכולים לחיות חיים פעילים ובעלי משמעות בקהילה.
לימוד נושאים כללים כמו חשבון ומתמטיקה, אנגלית, והיסטוריה יילמדו דרך מקצועות הלימוד המעשי: חישוב שטחי זריעה ומספר זרעים ללימוד חשבון, פיזיקה והנדסה לצורך תכנון אדריכלי וכימיה לעיבוד מזון או להבנת קרקעות, כך שנושאים אלו מקושרים למציאות ולא ילמדו כנתונים ריקים הניתנים כעובדות יבשות או מספרים המנותקים ממשמעות. הלימודים הכלליים האלו יהיו ברמה הרלוונטית לצורך הפעילות בנושא הלימוד ולא יעמיקו מעבר לצורך. אין זו כוונת המדרשה ליצור כימאים או מתמטיקאים.
לימוד תמיד נעשה במשולב, כל נושא נלמד עם הנושאים האחרים שמשלימים איתו מעגל: מהאדמה ועד לאדמה דרך כל המעגל שבדרך.
בתשלום ניתן ללמוד במדרשה סדנאות קצרות (יום או כמה ימים), קורסים של שבוע או יותר.
ניתן ללמוד תכנית ארוכה יותר בנושאים מגוונים, התכנית הארוכה עולה כסף אך במהלך הלימודים סכום זה מוחזר ואף יותר, דבר זה מתאפשר בשל יצרנותה של המדרשה ויכולתה לספק מוצרים ושירותים לקהל הרחב כמו גם לתלמידי המדרשה, העלות נועדת למעשה ליצור מחויבות הדדית בין התלמיד והמדרשה ולא למטרות רווח.
המדרשה ככלל היא גוף שאינו למטרות רווח.
רוב ההתרחשות הכלכלית היא בין ענפי המדרשה השונים ובגוגו, המטרה היא ליצור כלכלה אוטונומית יציבה וחזקה.
הכלכלה אינה קיבוצית – כל ענף הוא גוף כלכלי עצמאי אשר סוחר עם שאר הענפים, כדי ליצור לעצמו הכנסה כל ענף מוכר מוצרים או שירותים לחוץ, המרוויחים ממכירות אלו הם המורים והתלמידים המייצרים או נותני השירות.
חיים חברתיים ענפים מתרחשים בכפר, מדורה מרכזית היא לב פועם סביבו מתרכזת הרבה מפעילות זאת, כמו כן חגיגות, הופעות ומופעי אומנות, וטיולים הם חלק בלתי נפרד מהשהיה בכפר ומכל תחום לימודים.
== אתיקה ==
"איננו מקבלים עולם זה בירושה מהורינו אלא בהשאלה מנכדינו".
"האדמה אינה שייכת לנו – אנו שייכים לאדמה."
• בבסיס הקיום ישנם האוויר, המים והאדמה, ואלו קשורים אחד בשני ותלויים זה בזה. אם נפגע באחד מאלמנטים בסיסיים אלו או יותר אנו מסכנים את עצם קיומנו. ההחלטה האתית היחידה שניתן לקחת בנוגע לשלושת האלמנטים הבסיסיים היא כי:
א) איננו מתערבים בשטחי בר לא פגועים.
ב) שיקום עדין של שטחי בר שנפגעו מפעולות אדם .
ג) אין להפוך או להדק שטחי אדמה גדולים; חריש עמוק הוא הרסני.
ד) יש להחזיר מינרלים שנלקחו מהאדמה.
ה) איננו מזהמים אדמה בשום זיהום: כימי פיזי וביולוגי
ו) איננו מזהמים מקורות מים טבעיים בשום זיהום: כימי פיזי או ביולוגי.
ז) איננו מזהמים אוויר בשום זיהום: כימי פיזי וביולוגי
• יש לעודד הימצאותם של עצים, ולכן אין לכרות עצים שלא לצורך ויש ליער ולנטוע שטחים נרחבים.
• יש לאפשר גישה פתוחה לכל בני האדם לצרכיהם הבסיסיים: מים נקיים, מזון נקי מרעלים, אוויר נקי, מחסה וידע רלוונטי.
• בני אדם מכל מין, גיל, מוצא, מצב כלכלי ותפיסת עולם הם שווים בזכויותיהם.
• "מותר האדם מן הבהמה אין", חיות אינן פחותות ערך בחשיבותן ויש לאפשר להן את כל צרכיהן הטבעיים.
== עקרונות יסוד ==
• כל מורה הוא גם תלמיד, תמיד יש עוד מה ללמוד, אדם שאינו לומד עוד דעתו נוחה להתקבע והוא אינו נכון להקשיב עוד (KNOW IT ALL) לימוד בריא הוא אינטראקציה ואדם שאינו נכון ללמוד אינו נכון ללמד. המושגים 'מורה ו'תלמיד' מטשטשים, כולם פועלים ביחד ופותרים בעיות יחד, ה'תלמיד' יכול ללמד את ה'מורה' והרי זו הדרך הטובה ביותר ללמוד - ללמד! שכן בחברה שעניינה הוא שיתופעולה ולא תחרות המושגים 'מורה ו'תלמיד' הם רק השלכות אישיות וחברתיות של אגו וריקות מתוכן, הן מדכאות שיתופעולה והדדיות, ומטפחות אגו מצד אחד וחוסר בטחון עצמי בצד האחר, לימוד המבוסס על רצון הדדי להתפתח וללמוד הוא יעיל הרבה יותר באותה מידה ששיחה יעילה יותר מהרצאה.
• יש לשאוף לפתרון הבעיות במקורן, פתרונות של 'מעלה הזרם' הם יעילים הרבה יותר מפתרונות 'מורד הזרם'.
• מערכת עצמאית, יצרנית ומאוזנת אינה זקוקה למנגנונים בירוקרטים מסורבלים.
• המציאות היא התרחשות דינאמית ומורכבת בה לוקחים חלק כל מרכיבי המערכת. ניסיון להגדיר, לקבע או ללמד את המציאות - מסיתים מהחוויה ומההתנסות העשירה הטמונה ברגע: "מי שיודע את הרכב הגזים באוויר לא בהכרח יכול לנשום יותר טוב".
• כל אדם הוא ייחודי. אין לדון אדם בשל שונותו או לנסות להכניסו לתלם לא לו. מגוון גישות וקבלתן מאפשר בסיס רחב ללמידה ולהבנה מורכבת של המציאות.
• כסף הינו אמצעי ואינו מטרה בפני עצמו.
== יעדים ומטרות ==
מפת התקדמות פרויקט:
----
== איך זה עובד? ==
== המדרשה כמקום המאפשר למידה והתפתחות אישית ==
ישנן גישות חינוכיות רבות. ישנן גישות הטוענות כי אנו לומדים מנסיוננו ללא הפסקה. שההתנסות היא המורה הטוב ביותר. גישות חינוכיות אלה לא מנסות "ללמד את התלמידים" נושא מוכתב מראש אלא מאפשרים לתלמיד לזכות בהתנסות שלה הוא זקוק ע"י חניכה (שהמילה חינוך נגזר ממנה).
המדרשה תאפשר התנסות כזו בכל התחומים הנלמדים. מעצם היותה מקום פעיל ויצרני ולא מוסד העוסק בתיאוריה, כל תחום יילמד על ידי הוצאת הידע אל הפועל, ע"י התנסות ישירה.
בנוסף לכל תחום לימוד מוגדר בו תלמיד בוחר, יהיה עליו ללמוד מגוון תחומים נוספים המקיימים יחסי גומלין עם התחום אותו הוא בוחר ללמוד. לדוגמא: לימודי חקלאות ישולבו עם לימודי בישול ועיבוד מזון, ניהול משאבים, בנייה אקולוגית ותכנון סביבתי.
ומי שילמד את תלמידי החקלאות את תחום הבישול יהיו תלמידי הבישול ולהיפך, כך שכל אחד גם לומד וגם מלמד, העברת ידע למישהו אחר דורשת גמישות מחשבתית ויצירתיות ומפתחת מאוד את הקשרים האישיים והחברתיים.
גם תלמידים צעירים ילמדו אחרים את מה שהם יודעים, (לדוגמא: בפסטיבל הג'אגלינג הופתעתי לגלות שמנחת הסדנה "הליכה על כדור ענק" היא בת 4.5, וזו הייתה אחת הסדנאות היותר טובות שניתנו בפסטיבל).
מסגרת לימודים שכזאת מטבעה יוצרת קשרים חברתיים, חגים וחגיגות. קבלות שבת ומדורה מרכזית הם מקומות מפגש מרכזיים הפתוחים לכולם.
במדרשה יעסקו המעוניינים בכך בהתפתחות אישית בנוסף ללימודים המקצועיים: מיומנויות הגוף, מיומנויות רוחניות מיומנויות רגשיות, מנטליות וחברתיות. (טאי צ'י, יוגה, קפוארה, מדיטציה, גישור, המרת רגשות....וכולי)
== המדרשה כמערכת אנושית ואקולוגית שלמה ==
אנו רואים את האדם כמרכיב במערכת האקולוגית ולא כנפרד ממנה, ננסה לסגור את קווי הזרימה של:
לתנועה מעגלית- לדוגמא:
מכלול התחומים בהם אנו עוסקים הם שמאפשרים את קיומה של המדרשה. מטרת הפעילות הזו היא חיים בשיתופעולה אחד עם השני ועם הטבע.
כל תחומי העיסוק חוברים יחד לתמונה הפסטורלית של חיים צנועים ומלאי סיפוק בקרבה לאדמה. ייצור מזון בשטח קטן ביותר וניצול משאבים מקומיים ומתחדשים מקטין את מדרך הרגל הסביבתי של באי המדרשה ויוצר הרמוניה עם הסביבה.
המקום יכלול אלמנטים רבים ומגוונים כגון: מאגרי מים (לשתייה, שימוש ביתי והשקייה), מיחזור מים קולחים, בריכות ותעלות. מתקנים לייצור וניצול יעיל של אנרגיה (באמצעות חשמל, המרת חום או כוח תנועה ישיר) מיחזור חומרים אורגניים לאדמה (קומפוסט, הומוס, שירותי קומפוסט וכולי). שדות, מטעים, גנים, חורשות ושטחי בר, בעלי חיים מבוייתים לצרכים משקיים שונים וחיות בר חופשיות. דרכים, שבילים ומבנים.
איזור הפעילות המרכזי יהיה בנוי במרוכז ובו תתבצע עיקר פעילות החיים, מסביב לו יהיו השטחים החקלאיים ושטחי פעילות באופן שבו רמת האינטנסיביות הדרושה לטיפול בהם קובעת את מרחקם מן המרכז, במעגלים החיצוניים יהיו שטחי הבר.
== המדרשה כמערכת כלכלית – יצרנית שלמה ==
כפי שכתבתי בחזון, המדרשה הנה יצרנית ולכן מייצרת את כל צרכיה. ועל כן שכר הלימוד על לימודים מלאים יוחזר ע"י הכנסה שייצור לעצמו התלמיד במהלך לימודיו, ייתכן שהכנסה זו תהיה פעוטה בשנה הראשונה ותגדל בהתאם לעליית מיומנותו.
כמו כן המדרשה לא תשלם שכר ל'מורים', המלמדים במדרשה יספקו לעצמם הכנסה באותו אופן, מורי המדרשה הם אנשים המיומנים מאוד בתחומם, אך מעוניינים ללמוד תחומים אחרים הנלמדים במדרשה או איך התחום בו הם עוסקים מקיים אינטראקציה עם תחומים אחרים או פשוט מעוניינים לחיות באורח חיים אקולוגי ולקחת חלק בעשייה משותפת (שכר רב אך שאינו מתבטא בכסף), או מסיבה אחרת. הכנסתם נובעת ממכירת מוצרים או נתינת שירותים ברמה הגבוהה ביותר.
לכל ענף במדרשה תוכל להיות הכנסה הנובעת מיכולתו לספק מוצרים או שירותים.
ההכנסה תיתכן בשתי צורות עיקריות:
- ע"י תשלום של אנשים הבאים אל המדרשה מהחוץ ומשלמים בשקלים
- ע"י תשלום בגוגו בין ענפי המדרשה השונים.
כל ענף ינהל הקשרים כלכליים, במישרין או בעקיפין, עם כל ענפי המדרשה האחרים.
כדי לתאר את הרשת המורכבת של הקשרים נבחר דוגמה אחת:
המסעדה - תספק מזון אורגני וצמחוני באיכות גבוהה ובמחירים נוחים, המסעדה תהיה פתוחה גם לבאים מן החוץ בדומה לקפיטריה באוניברסיטה אך ברמה גבוהה, המסעדה תכניס כסף בשקלים מצד אחד (מסועדים אורחים ומסדנאות בישול) ובגוגואים מצד שני (מן החיים במדרשה), כמו כן תרכוש המסעדה ירקות ופירות (מתלמידי החקלאות), כלי בישול ואוכל (מן הקרמיקאים, עבודות עץ, עבודות מתכת), רהיטים (עבודות עץ) אנרגיה לבישול (אנרגיה מתחדשת) מפות שטיחים מפות ווילונות (עיבוד סיבים), מים וכו', מבנה המסעדה תוכנן ע"י תלמידי הארכיטקטורה ונבנה ע"י תלמידי הבנייה האקולוגית.
ייתכן שיהיו הופעות מוסיקליות או אחרות במסעדה לעתים וכן הלאה.
כמובן שכל ענף שנתבונן בו בצורה כזו ינהל הקשרים אלה עם ענפי המדרשה ולפחות הקשר אחד עם החוץ.
במדרשה תהיה חנות קואופרטיבית הפתוחה בכל ימות השבוע ובה נמכרים מגוון מוצרים המיוצרים במדרשה, (תלמידים חדשים יוכלו לעבוד בחנות בשעות הפנאי וע"י כך ליצור להם הכנסה מסוימת) החנות תהווה מוקד משיכה ועניין וגם הקורסים והסדנאות יפורסמו על ידה.
פעם בשבוע יערך שוק פתוח במדרשה, בו כל ענף יוכל למכור ממוצריו ולשווק את פעילויותיו, השוק יהווה מוקד משיכה אדיר בהיותו ייחודי, בהיות המוצרים בעבודת יד, באיכות גבוהה ובמחיר סביר (ביטול פערי שיווק, 'מהיצרן לצרכן'), כמו כן ניתן יהיה לרכוש בשוק דברים מסוימים בסחר חליפין (נתון לשיקול המוכרים).
פעם בשנה יערך פסטיבל גדול במדרשה שיהיה בתשלום לבאים מן החוץ. מזה מספר שנים פסטיבלים בארץ צוברים תנופה, נראה כי אנשים מחפשים לצאת מן ה'שגרה' ולפגוש משהו אוטנתי, והרי זה בדיוק מה שמספקת המדרשה, פסטיבל הינו מקור הכנסה גדול.
כל זה מאפשר יצירה של מיקרו-כלכלה חזקה ויציבה בתחום המדרשה, למעשה כמעט אוטונומית, התשומות הנדרשות מן החוץ ירדו ככל שתהיה המערכת יצרנית יותר ולבסוף ידרשו תשומות מזעריות מן החוץ.
== המדרשה כמנוף לשינוי חברתי ==
בעיני בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות הן המקום אשר צריך לעצב את החברה, מקום בו צומח דור העתיד.
אחת ממטרות המדרשה היא לפתוח אפיק חדש בו יכולה החברה להתפתח, אפיק שעיקר תכליתו הוא חיים איכותיים לבני אדם בסביבה יציבה, הן תרבותית והן אקולוגית. רוב המסגרות הקיימות כיום אינן שמות דגש על אפיקים אלו ועוסקות בשיפור הייצור והצריכה, או בהעצמת הידע.
המדרשה תהווה מודל אותו אפשר יהיה לחקות ולהשתמש בהקשרים שונים:
- שיקום כלכלי וחברתי של קהילות עירוניות, קיבוצים ומושבים. העתקת המבנים הקהילתיים והאנושיים להם מטיפה המדרשה יאפשרו הקמה של קהילות אנושיות באזורים בהם כבר מזמן התפוררה הקהילה המקומית, כדוגמת ערים או מושבים. קהילות כאלו יעצימו את חבריהן ויוסיפו מימד איכותי לחייהם. הפרספקטיבה בה האדם והקהילה הם מקור האושר, ולא מוצרי צריכה, תוכל לנתק את חברי הקהילה ממעגל הצריכה האינסופי.
- תכניות לימודים לבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. מוסדות חינוך שיאמצו את עקרונות המדרשה יהפכו ממסגרת מנוכרת המשמשת לדחיסת ידע למערכת קהילתית שתאפשר לתלמידים להתחבר זה אל זה ויחד לערכים של שיתוף, שימור, ותכנון לעתיד.
- משקים חקלאיים וקואופרטיבים בהסתמכות עצמית. כיום המשקים נאבקים במרוץ המתמיד לייצר ולמכור בשווקים הפתוחים, כאשר קונה יחיד ('מונופסון', ההפך ממונופול) שולט על ערוצי השיווק ומאלץ אותם להוריד מחירים לרמות בלתי אפשרויות. אימוץ עקרונות המדרשה יאפשר למספר משקים להתאחד כקואופרטיב העומד בזכות עצמו, מספק מזון ועבודה לחבריו ולאנשים נוספים ומשמש כמרכז קהילתי.
- יצירת תעסוקה. הקמת קהילות מקיימות על פי עקרונות המדרשה יאפשרו לאנשים שכיום נאבקים על מקום בשוק העבודה למצוא את מקומם במסגרות וקהילות מקיימות. אי אפשר לקרוא לכך 'יצירת תעסוקה' היות וכסף לא יחליף ידיים והם לא יספרו בסטטיסטיקת המועסקים, אך הם ישתתפו בעשייה המשותפת, יעבדו בקהילה ויקבלו את כל צרכיהם ממנה.
בנוסף, קהילות מקיימות ייצרו גם תעסוקה כלכלית. בקהילות שכאלו ידרשו מקצועות שנשכחו מזמן (כמו סנדלרים או אורגים) ולמקצועות חדשים (כדוגמת מהנדסי מערכות אנרגיה מתחדשות, או מהנדסי שימור מים).
----
== נושאי הלימוד וההקשרים שביניהם: ==
תכניות לימודים מפורטות יופיעו בהמשך.
== תכנון בן-קיימא ==
- קורס מתכנני פרמקלצ'ר 72 שעות
- קורס שנתי מעמיק בתכנון סביבתי.
פרמקלצ'ר היא שיטת תכנון, שעיקרה יצירת מערכות יצרניות יעילות וחסכוניות בסביבת החיים שלנו – הבית, הגן והיישוב. השיטה משתמשת בהתבוננות וביצירתיות ככלי עבודה לתכנון מערכות הפועלות עם חוקי הטבע ולא בניגוד להם.
נלמד להתבונן בצורה מודעת ולהבין את תבניות הטבע ואיך להשתמש בהם לתועלתנו, כיצד ליישם עקרונות טבעיים בחיינו ולפתוח חלון לדרך הסתכלות של יצירה ושל שפע על העולם.
את הפרמקלצ'ר ניתן ליישם בכל מקום ובכל אקלים והוא רלוונטי לכל אחד ובכל גיל.
שיטת הפרמקלצ'ר מלמדת אותנו איך לעשות את כל הדברים האלו ויותר, איך לתכנן מערכות מורכבות, המספקות לנו את צרכינו מבלי ליצור זיהום.
כמו כן נלמד להבין איך המערכות הטבעיות עובדות ומגיבות אחת לשנייה, אדמה, מים ואויר, חיות וצמחים וכמובן אנחנו- בני האדם.
הכנסה: קורסים ושירותי תכנון.
== כלכלה מקיימת וכלכלה אקולוגית ==
הכלכלה המקיימת והאקולוגית הן ביקורות מתונה (המקיימת) ורדיקלית (האקולוגית) על העקרונות הכלכליים המוכרים.
בקורס הזה נלמד את עקרונות הכלכלה הניאו-קלאסית ('שוק חופשי').
נכיר את הבעיות בתיאוריה – הן בעיות של עקיבות פנימית בתיאוריה והן בעיות במימוש התיאוריה הלכה למעשה.
בהמשך ניראה אילו פתרונות הכלכלה המקיימת והכלכלה האקולוגית מציעות לבעיות הללו.
קורס זה נחוץ בכדי (א) להכיר את השיח הכלכלני, בו משתמשים רבות בכדי להשתיק דיון בהשלכות של המערכת הכלכלית הנהוגה ו(ב) להבין את הבסיס התיאורטי לתהליכים החברתיים המעודדים על ידי המדרשה.
== חקלאות ==
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הינו קורס מבוא נדרש.
לימודי החקלאות הם הבסיס הרחב ההכרחי לצרכי החיים במדרשה.
התלמידים והמורים הם חקלאיים המגדלים מזון ביחד, המיומנויות נלמדות ע"י תרגול של אורח החיים החקלאי והם מספקים מזון למטבח המדרשה, לתלמידים המעוניינים לקנות מזון ולאורחים מן החוץ.
כמו כן חומרי גלם לסיבים ובנייה וכולי, התוצרת נמכרת בגוגו לענפי המדרשה ולתלמידים, ובכסף לאורחים.
המסלול המלא מקיף את הנושאים הבאים:
חקלאות ביודינאמית עיבוד מזון ובישול
שיטת GROW BIOINTENSIVE בישול
גידולי שדה: ירקות, דגנים, מספוא, חיפוי וקומפוסט עיבוד מזון ובישול
גידולי אנרגיה, סיבים וחומרי גלם אחרים עיבוד סיבים, אנרגיה מתחדשת
ניהול שטחי בר ומרעה
חיות משק (טיפול, חליבה, חריש, רכיבה...) עיבוד מזון
כוורנות עיבוד מזון
אקווה-קלצ'ר (גידול בגופי מים) בישול
עצי פרי ובוסתן, מטעים וכרמים עיבוד מזון
ייעור, ניהול חלקת עץ וגידום (COPPICING) בנייה אקולוגית
צמחי תבלין ומרפא רפואה הוליסטית\הרבליזם
הכנסה:
דגנים ירקות ופירות, חלב, חומרי גלם (סיבים, עץ..), שתילים, סדנאות וקורסים, השכרת שטחי אדמה לגינה קהילתית, רכיבה (לימוד, טיולי סוסים\חמורים..), עוד.
== מזון ==
א) בישול
ב) עיבוד מזון וצמחי מרפא
(נלמדים ביחד)
נושאי הלימוד:
- בישול טבעוני, RAW FOOD, צמחוני, סולארי, דגים
- בישול מתאים לעונות השנה
- תפיסות שונות לגבי תזונה
- טחינת קמח
- אפיית לחם ומאפים\ מחמצת
- הכנת יינות, חומץ, ליקרים וזיקוק אלכוהול
- גבנות (הכנת גבינות)
- ריבות ומרקחות
- ייבוש ושימור פירות וירקות
- עיבוד סוכר ומולסה
- מוצרי סויה (טופו, חלב וכו')
- עיבוד אגוזים וזרעי מאכל (טחינה, חמאת בוטנים וכו')
- עצירת שמן
- שמנים אתריים
- דבש ודונג, פרפוליס
- טינקטורות רפואיות הכנת סבונים ותמרוקים.
קורס הבישול ינהל בפועל את המסעדה של הכפר שתשמש מעין קפיטריה של המדרשה, המחיר לארוחה לדרים במדרשה יהיה בגוגו ולאורחים מחיר סביר בכסף.
המסעדה תגיש אוכל צמחוני חלבי (מדי פעם דגים) אורגני, מקומי ובאיכות גבוהה.
== מלאכות ==
כל אחת מן המלאכות מפיקה מוצרים למכירה בין ענפי ודרי המדרשה השונים בגוגו ועודפים למכירה במחיר מלא לאורחים ולשוק הפתוח.
מלאכות ע"פ רוב דורשות אנרגיה רבה, אם לחום או לעיבוד מכני, לימודי מלאכה ישולבו עם לימודי אנרגיות מתחדשות וניהול חלקות עץ.
אמנות שפ"ע –שיתוף פעולה/ נונה-לילה מגד
מאז העת העתיקה היוותה האמנות גשר בין העולמות. בין עולם הרוח והעולם הגשמי. בין החזון, החלום - והגשמתו. הימצאותה של אמנות פעילה בחברה ובתרבות מבטיחה שמירתם של ערכים רוחניים וראית החזון לטובת החברה כולה. האמנות מזכירה לנו את המהות הרוחנית, הנשגבת שבחיים.
אמנות שפ"ע נובעת מתוך תפיסת עולם והבנה של רשת של שיתוף פעולה בין כל החיים ביקום.
הקרעים במציאות שלנו- המלחמות, המחלות , הכחדת המינים והסכנה הקיומית לחיים על כדור הארץ נובעים מקרעים ברשת של שיתוף הפעולה. מזלזול והתכחשות למגוון צורות החיים השונות והמגוונות בעולם.
חזונה של אמנות שפ"ע הוא טוויה מחדש של הרשת באמצעות יצירת דימויים והדהוד רעיונות וחזונות לעולם של שפע לכל. במקום תחרות כין גזעים, מינים, סוגים ודתות-עידוד המגוון, דרכי הביטוי השונות ועידוד המפגש הבלתי אמצעי בין יוצרים, בין תלמידים/יוצרים ובין מורים/ יוצרים , בין האמנים והקהילה וצרכיה ובין האמנות והסביבה הטבעית שבה היא נוצרת.
אמנות שפ"ע כחלק מתוך המכללה לקיימות מעשית מעודדת:
• יצירה אישית רב תחומית תוך שימוש בידע, טכניקות וחומרים מתחומים שונים ובשילובים.
• יצירה קבוצתית- יצירת פסלים סביבתיים, פרויקטים משותפים בשילובים עם אמנים מתחומים שונים.
• חקירה והתנסות במלאכות קדומות- אריגה, טוויה, שזירה והכנת סלים . הכרות עם טכניקות קדומות ויישומם לצרכי ההווה.
• בניה ופיסול עם חומרים מהטבע
• הכרות עם מגוון גדול של חומרים, אפיונם ובדיקת הבחירות והעדפות שלנו : חומרים מתכלים/ בלתי מתכלים. חומרים אורגניים, שימור אנרגיה ומיחזור חומרים.
• יצירת כלים ומכשירי עבודה לצרכינו, עפ"י צרכי הקהילה.
• קיומם של אמנים פעילים וסדנאותיהם בתוך הקהילה הלומדת-מאפשר לימוד, התנסות ודו שיח חיי בין האמנות, הנוף, הסביבה ובין התלמידים והקהילה החיה.
• יציאה החוצה של פרויקטים המשלבים פיסול סביבתי וגינון, יצירת בוסתנים ופינות לבילוי איכותי של שעות הפנאי- פסלי נוי ומשחק להנאת כולם. יצירת מקומות מפגש למעגלי עבודה וחזון באוירה הרמונית ומתוך שיתוף פעולה עם האוכלוסיה בסביבה.
נונה-לילה מגד אמנית שפ"ע. אמנית סביבתית , חיה יוצרת ומלמדת מתוך קהילה במרכז הדגמה אקולוגי "אדמאמא" בניר משה. יוצרת ומלמדת בניה ופיסול באדמה.
מנחה מעגלי שפ"ע- שיתוף פעולה, באמצעות מדיטציות, דמיון מדרך, שירה, תנועה. וניגון ספונטניים.
מורה לאמנות, מלמדת אמנות במוזיאון ת"א- השתלמויות למורים, ובסדנאות לילדים, לנוער ולהורים וילדים.
1) כדרות
- כריית חמר והכנת שמות
- בניית אובניים (בשילוב עם טכנולוגיה נאותה, עבודות עץ, עבודות מתכת)
- בנייה\ תחזוקה\שיפור תנור לשריפת קרמיקה (בשילוב עם בנייה אקולוגית)
- הכנת כלי אוכל
- כלי בישול
- אגרטלים ונוי
- כלי אחסון
- מערכות השקיה
- אוקרינות וכלי נגינה מחרס
- לבנים
- תבניות ליציקה
- פיסול ותכשיטים
- טכניקות שריפה שונות
הכנסה: כלי קרמיקה למטרות שונות, קורסים וסדנאות
2) עיבוד סיבים
(נלמד בשילוב עם חקלאות לחומרי גלם ועם חקלאות חיות משק)
- גז
- ניקוי וסירוק צמר
- ניקוי וניפוט סיבים ממקור צמחי
- טוויה (גלגל ופלך)
- צביעה בצבעים טבעיים
- אריגה בנול (טכניקות שונות)
- בניית נול (בשילוב עם טכנולוגיה נאותה, עבודות עץ)
- סריגה (טכניקות שונות)
- קליעת סלים (טכניקות שונות)
- הכנת נייר
הכנסה: מוצרי טכסטיל בעבודת יד, סדנאות וקורסים
3) ציור ופיסול בחומרים טבעיים
4) עבודות עץ
- ניהול חלקת עץ (חקלאות)
- ייבוש ושימור עץ
- עבודה בבית מלאכה
- תכנון ובניית רהיטים וכלי עבודה
- בניית כלי נגינה פשוטים מעץ
5) עבודות מתכת
- ניהול משאבי אנרגיה וחומרי גלם
- עבודה בבית מלאכה
- תכנון וביצוע פרויקטים, כלי עבודה וכו'
== * אומנויות הבמה המשולבות ==
א) מוסיקה
ב) תיאטרון
ג) כתיבה
ד) מחול
ה) קרקס
ו) סיפור סיפורים
== * רפואה הוליסטית ==
א) א
ב) ב
תלמידי רפואה ינהלו את המרפאה ההוליסטית במדרשה.(בליווי רופא).
* מיומנויות רוחניות (מדיטציה וכו')
* מיומנויות הגוף (טאי צ'י, יוגה וכו'..)
== * חינוך פתוח ==
א) א
ב) ב
== * מבנים ובניה ==
א) אדריכלות אקולוגית
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש
הכנסה: קורסים וסדנאות, שירותי אדריכלות אקולוגית
ב) בנייה אקולוגית
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
- בנייה באדמה (טכניקות שונות)
- בלוק נייר (טכניקות שונות)
- בניה בעץ ובמבוק (טכניקות שונות)
- פרו צמנט
- פסולת דחוסה
- מכולות
- ספינות אדמה.
הכנסה: קורסים וסדנאות, שירותי בנייה אקולוגית
== ניהול משאבים בן-קיימא ==
א) טכנולוגיה נאותה
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
כמעט בכל תחומי העשייה דרושה טכנולוגיה נאותה.
נלמד בשיתוף עם אנרגיה מתחדשת ועם עבודות עץ ומתכת, ועם לימוד נקודתי לגבי כל פרויקט שיידרש.
- תכנון ועיצוב פתרונות טכנולוגיים נאותים
- ביצוע פתרונות טכנולוגיים נאותים
ב) אנרגיה מתחדשת וירוקה
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
- אנרגיית השמש
- אנרגיית הרוח
- אנרגיית המים
- אנרגיה ממקור צמחי
ג) ניהול מים
מים הם חלק בלתי נפרד מכל גורמי החיים, וניהול המים נלמד בשיתוף עם חקלאות, טכנולוגיה נאותה, אנרגיות מתחדשות, בנייה אקולוגית וכל מקצועות ניהול משאבים בן קיימא.
קורס מתכנני פרמקלצ'ר הוא קורס מבוא נדרש.
- גורמי אקלים
- ביולוגיה ואקולוגיה של המים
- ניתוב מים
- אגירת מים
- ניצול יעיל של מים
- מיחזור מים
- טיוב מים
הכנסה: קורסים וסדנאות, שירותי ניהול מים
== * מיומנויות צייד לקט ==
== * פילוסופיה של חיים אקולוגיים ==
== מתקנים ציבוריים שישמשו במדרשה ==
• מכונות כביסה המונעות באופני כושר
• מגורים בבתים אקולוגיים
• מטבחים משותפים במגורים
• מקלחות במגורים
• חימום מים סולרי
• תנורים סולריים
• אופניים ציבוריים
• בריכת שחיה טבעית
• אמבט חם (גדול-hot tub)
• סאונה
• אמפיתיאטרון
• שירותי קומפוסט ביולוגיים יבשים
• ערסלים
• גנים ובוסתנים
----
== תכנית אופרטיבית ==
== * מעגלי קיימות ויישומם לאורך הזמן ==
== * תנאים פיזיים הכרחיים ==
== * כוח אדם ==
== * תחשיבים ==
----
== ביבליוגרפיה ==
'''חינוך:'''
פריטיוף קאפרה:
* ECOLITERACY. Liverpool Schumacher Lectures
March 20, 1999
פאולו פריירה:
• pedagogy of the oppressed
• education as the practice of freedom
יידו קרישנמורטי
דן לסרי – חינוך בביצת הפתעה
ג'ון הולט: בלמידה מתמדת
'''חברה וכלכלה:'''
שומכר\ קטן זה יפה
בולו בולו\P.M
ישמאעל\דניאל קווין
'''אקולוגיה:'''
נשיונל ג'אוגרפיק יוני 2004 ''end of cheap oil
דיבורים על מלחמה\ ארונדהוטי רוי
מצב החירום המתמשך (ג'יימס האווארד קונסלר, ניו יורק טיימס 15 אפריל 2005)
מסנובו פוקוהוקה:THE ONE STRAW REVOLUTION
גן עדן בפתח הבית\ טליה שניידר
הגן הפורה\ שלמה אילן
Permaculture – a designer's manual\bill molison
'''לינקים:'''
http://www.webster.edu/~corbetre/philosophy/education/freire/freire-2.html
== נספחים ==
'''נספח 1 – מצב העולם:'''
העולם שבו אנו חיים כיום מציב בפנינו שאלות רבות, שוב ושוב אנו נאלצים לבחון את עצמנו לנוכח מציאות המשתנה במהירות, לנוכח אי יציבות כלכלית, חברתית וסביבתית ולנוכח ניכור הגורם לאלימות ואדישות גוברים בכל רובדי החיים.
קצב ניצול המשאבים בעולם עולה בהתמדה ובמהירות, בעוד שכמות המשאבים הזמינים בעולם הולכת ומצטמצמת תוצר לוואי של ניצול זה הוא זיהום והתחממות גלובלית שהשלכותיה הרסניות .
מומחים סוברים כי בין השנים 2005-10 העולם יגיע ל-'שיא תפוקת הנפט' קרי שיא שממנו תפוקת הנפט העולמית תוכל רק לרדת, בשל הזמינות היורדת במהירות של נפט והעלייה החדה בצריכה
איבוד פוריות הקרקע באדמות חקלאיות בעקבות שיטות עיבוד הרסניות הינה בעיה נוספת חמורה בעולם.
מים נקיים, אחד המשאבים החיוניים ביותר לחיים, הופכים למשאב נדיר בשל כריתת יערות, זיהום מקורות מים ועיור. (ברוב מדינות העולם וגם בישראל ליטר מים טהורים עולה יותר מליטר בנזין – וזאת על אף מחירי הבנזין הגבוהים)
זהו עידן גלובלי בו תאגידים רב-לאומיים שולטים ביד רמה בכוחות השוק והם חזקים אף ממדינות, נותרים אנו, אזרחיים בכל הגילאים, חסרי אונים למול החלטות שרירותיות של בעלי הון ומקבלי החלטות, ומוצאים את עצמנו מותנים ומתועלים לצרוך ולא לחשוב בשל מתקפה בלתי פוסקת של פרסומות ולחצים סביבתיים וחברתיים.
המדד המקובל היום לקדמה חברתית\כלכלית הוא תמ"ג – תוצר מקומי גולמי. זהו מדד הבוחן כמה כסף, בממוצע, מוציא אדם בשנה, מתוך זה עולה כי אדם שעובר תאונת דרכים קשה מעלה את התמ"ג (הוצאות הטיפולים הרפואיים, הביטוח, ההשתתפות העצמית, הרכב החדש וכולי) ולפיכך משפר את מדד איכות החיים על אף שאיכות חייו שלו נפגעה ביותר.
באותו אופן גירושים, טראומה, מלחמה, גניבות, אונס ומחלה מעלים את התמ"ג.
אם כן חקלאי שירש אדמה ממשפחתו ואינו משועבד למשכנתא, אשר מגדל את כל מזונו על אדמתו, מפיק לעצמו את חומר הדלק הביולוגי לנסיעות, אינו עושה תאונות (נהג זהיר) בריא (אוכל אורגני, פעילות גופנית בשדה ואורח חיים נינוח) ונשוי באושר, הוא קוץ באליית התמ"ג (או בעליית התמ"ג). חברה שלמה כזו, יצרנית ויציבה, היא חברה נחשלת לפי מדד התמ"ג.
מתוך שאיפה מתמדת ל"צמיחה" כלכלית, המשתקפת בנתוני תמ"ג, מעודדת המערכת בה אנו חיים ויוצרת את ההרס הסביבתי והחברתי, לפעמים לא מדעת ולא מרצון, אך התוצאה היא אחת - הרס חיינו אנו.
אנו מורישים לילדינו עולם מתכלה, עולם שבו "מה שנברא במשך מיליוני שנים יכול להיכחד באחר צהריים אחד" - עולם של אי וודאות.
בעולם כזה, מדוע לטרוח וליזום? מדוע לקחת אחריות? על מה כבר יש להילחם? אם כולנו נידונו לחוסר הוודאות שמחר תזרח עלינו השמש. נדמה כי אנו מנסים לבלוע את העולם כולו כי מחר כבר לא יישאר, הפרדוקס הוא שמתאבוננו וחמדנותנו היום, מחר דבר כבר לא יישאר. כפי שאמרו האינדיאנים על האדם הלבן: אנו מכחידים את נכדינו כדי לפטם את ילדינו.
ההתדרדות הסביבתית היא רק סימפטום אחד לקריסת החברה המודרנית.
נראה כי הגופים הממשלתיים שאמורים היו לתמוך בנו לא מסוגלים לעשות זאת עוד, אם בשל סיבות פוליטיות, כלכליות, אידיאולוגיות או חברתיות, ילדים גדלים בסביבה שאינה הולמת את צרכיהם הבסיסיים של סקרנות ועניין. לימוד פרונטאלי של 8 שעות ביום בחדר סגור הוא משימה קשה ביותר גם עבור אדם מבוגר ומרוכז הבא מרצון.
כיתות לימוד בהן מורה אחת נדרשת ללמד 30-40 תלמידים הנה בהכרח סביבה המדכאת ביטוי אישי ואין ספק שאינה מאפשרת תשומת לב אישית לתלמידים.
'פער הדורות' הוא מושג המתאר חברה הממציאה את עצמה מחדש מדור לדור, ומייצג איי יציבות חברתית. האופן בו גדלים ילדים היום אינו דומה כלל לאופן בו גדלו בני הדור הקודם, למעשה – אין לנו יכולת כלל לדעת מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של שיטות החינוך הנהוגות כיום ושל התחנכות על ברכי הטלוויזיה והמחשב.
דור שלם לוקח חלק בניסוי חברתי רב משתתפים, וההערכות לגבי תוצאות הניסוי לא מעודדות
נראה שמיומנויות החיים הבסיסיות ביותר, לא כל שכן מיומנויות מורכבות יותר נלקחות מאיתנו לטובת תחליפים מלאכותיים או פשוט נזנחות:
בישול פשוט וטעים לטובת חימום מזון מעובד. קריאה וכתיבה, שיחה ודיון הוחלפו בטלביזיה ומחשב. הליכה היא מיומנות בסיסית הנזנחת (בשנותי כמדריך טיולים נדהמתי לגלות לא מעט ילדים שיכולת ההליכה שלהם הייתה לקויה, והיה צורך ללמדם כיצד ללכת מבלי לגרור את הרגלים, לא לנעול את פרק הברך ולנשום בקצב המותאם לקצב ההליכה), יציבה נכונה ונשימה וכן הלאה והלאה...
האוניברסיטאות תלויות היום יותר מתמיד בתקציבי מחקר מהתעשייה, ולכן תחומי הידע הנחקרים משרתים את צרכי החברות והתאגידים. התחרותיות באקדמיה מעודדת פיתוח ומחקר בתחומי הי-טק מורכבים ואינן מלמדות נושאים בסיסיים.
הידע הופך לנחלת אריסטוקרטיה אקדמאית של מומחים לעניין, האזרח הוקע מרוב תחומי החיים עם תווית 'לא מבין', ובכך נשללה ממנו הזכות להיות מעורב בהחלטות הנוגעות לחייו.
מערכות החינוך וההשכלה לא נותנות כלים כדי לשנות את המציאות הזו, אנו זקוקים לכלים מחשבתיים אחרים, למיומנויות חיים אחרות, כאלו המאפשרות לאדם לקחת אחריות על חייו ועל מעשיו, להיות יצרני ומתוך זה מועיל לעצמו ולחברה. עלינו לקחת אחריות מלאה למעשינו, וללמד את ילדינו לקחת אחריות למעשיהם. להיות עצמאיים ובלתי תלויים במערכות גלובליות לא יציבות והרסניות, ותחת זאת ליצור סביבות חיים יצרניות, נקיות מרעלים, ויציבות כלכלית וחברתית.
'''נספח 2 מדרך הרגל הסביבתי ליה אטינגר'''
http://www.bdidut.com/ee/etinger.htm
'''נספח 3 נאומו של הצ'יף סיאטל'''
נאומו של הצ'יף סיאטל משבט הדאוומיש לנשיא פירס ב-1854 אשר נאם מול נציגי הממשל האמריקאי שבאו "לרכוש" את אדמת הדוואמיש. פורסם לראשונה באוקטובר 1887 ע"י הנרי א סמית, עיתונאי אמריקאי שהיה ידידו של הצ'יף ונכח באירוע.
הצ'יף הגדול מוושינגטון שולח את בקשתו לקנות את אדמתנו. הצ'יף הגדול גם שולח מילות ידידות ורצון טוב. נאה מצדו, שכן ידוע לנו עד כמה מעט הוא זקוק לידידותנו. אך אנו נשקול לקבל את הצעתו, כי יודעים אנו שאם נסרב עלול לבוא האדם הלבן עם רובים וייקח את אדמתנו. על מילותיו של צ'יף סיאטל ניתן לסמוך כמו שאחינו יכולים לסמוך על שובן של העונות. מילותי הן ככוכבים אשר לעד לא ישקעו.
איך תוכלו לקנות או למכור את השמים? את חמימות האדמה? הרעיון זר לנו. אכן איננו בעליו של רעננות האוויר או נצנוץ המים. איך תוכלו לקנותם מעמנו? אנו נחליט בזמננו. כל חלק מאדמה זו קדוש לבני עמי. כל מחט אורן בוהקת, כל חוף חולי, כל הערפילים בעובי היער, כל קרחת יער, כל זמזום חרק קדוש בזכרונם של בני עמי.
אנו יודעים כי האדם הלבן אינו מבין את דרכינו. כל חלקת אדמה זהה עבורו לאחרת, שכן הוא זר הבא בלילה ולוקח מן האדמה את שהוא צריך. הארץ אינה אחותו, אלא אויבתו, וכאשר כבשה, הוא נע הלאה. הוא עוזב את קברות אבותיו ונשימת ילדיו נשכחת. מראה עריכם מכאיב לעיני האדם האדום. אך ייתכן כי האדם האדום הוא פרא ולכן אינו מבין.
אין מקום שקט בערי האדם הלבן. אין מקום להאזין לעלי האביב או משק כנפי חרק. אך אני פרא ולכן איני מבין – הטרטור רק נראה כי הוא מכאיב לאזן. מהו טעם החיים אם אין אדם יכול לשמוע את המיית התור או את וויכוחי הצפרדעים סביב האגם בליל? האדם האדום מעדיף את הצליל הרך של הרוח שהצטללה מגשם בצהרי יום, או שבושמה במחטי אורן: האוויר יקר לאדם האדום, שכן הכל חולקים את אותה נשימה – החיות, העצים ובני האדם. נראה כי האדם הלבן אינו מבחין באוויר אותו הוא נושם, כגוסס ימים רבים - הוא אדיש לצחנה.
אם אחליט לקבל את הצעתך, אציב תנאי. האדם הלבן חייב להתייחס לחיות הארץ הזו כאחיו. אני פרא ואיני מבין דרך אחרת. חזיתי באלפי בופאלו נרקבים במישור, נטושים על ידי האדם הלבן שירה בם מרכבת חולפת. אני פרא ואיני מבין מדוע סוס הברזל המעשן חשוב יותר מהבופאלו שאנו הורגים רק כדי להישאר בחיים. מהו האדם ללא החיה? אם כל החיות היו נעלמות, האדם היה מת מבדידות גדולה של הנפש, כי את שקורה לחיה הוא שקורה לאדם.
כל הדברים קשורים זה בזה. מה שקורה לארץ קורה לבני הארץ.
בנינו חזו באבותיהם מושפלים בתבוסה. לוחמנו בושו. ואחרי תבוסתם הם מוציאים את ימיהם לבטלה ומרעילים את גופם במזונות מתוקים ובטיפה המרה. אין זה משנה היכן נעביר את שארית ימנו – שכן הם מועטים. כמה שעות נוספות, כמה חורפים נוספים ואף לא אחד מילדי השבטים הגדולים שפעם חיו על ארץ זו, או שהתכנסו בחבורות קטנות ביער יישאר כדי לבכות את קברות האנשים שפעם היו חסונים ומלאי תקווה כמוכם.
דבר אחד אנו יודעי שייתכן ויום יבוא והאדם הלבן ייגלה גם כן, אלוהנו הוא אותו האל. אתם עלולים לחשוב כי הוא בבעלותכם כפי שאת רוצים להיות בעלי האדמה, אך אינכם יכולים. הוא גופו של האדם, וחמלתו שווה לאדם הלבן ולאדום. ארץ זו יקרה לו, ולפגוע בה משמע לבזות את יוצרה. גם האדם הלבן יחלוף מן העולם – אולי מהר משבטים אחרים. המשך לזהם את מיטתך, ויום אחד תחנק בפסולתך שלך. כאשר נשחט הבופאלו עד תום, אולפו כל סוסי הבר, כל פינות הסתר של היער כבדו מריח המון אדם, ונוף הגבעות הבשלות כוסה בחוטים מדברים, איפה הסבך? איננו. היכן הוא הנשר? איננו. ומה פירוש להניח לציד והליקוט? סוף החיים ותחילת ההישרדות.
אולי היינו מבינים אילו היינו יודעים מה הם חלומותיו של האדם הלבן, מהן תקוותיו אותן הוא לוחש באזני ילדיו בלילות חורף ארוכים, אילו חזונות הוא חורט בדמיונם למען יקוו למחר. אך אנו פראים. חלומות האדם הלבן נסתרים מאיתנו. ומכיוון שכך, נלך בדרכנו. אם נסכים, יהיה זה כדי להבטיח את השמורה אותה הצעתם.
שם אולי נחיה את חיינו הקצרים כרצוננו. כאשר אחרון אדומי העור יעלם מן האדמה, וזכרונו יהי לצל ענן החולף מעל למישור, חופים ויערות אלו עוד יחזיקו את רוחם של בני עמי, שכן הם אהבו את האדמה כשם שתינוק אוהב את פעימת הלב של אמו. אם נמכור את אדמתנו, אהבו אותה כשם שאנו אהבנו אותה. דאגו לה כשם שאנו דאגנו. החזיקוה בזכרונכם כשם שהיא כשקיבלתם אותה מעמנו. ועם כל כוחכם, אונכם, וליבכם – שימרו אותה לילדכם, ואהבו אותה כשם שהאל אוהב את כולנו. דבר אחד אנו יודעים. אלוהינו הוא אחד. אדמה זו יקרה לו. אפילו האדם הלבן אינו יכול להימלט מן הגורל המשותף לכל.