1,732
עריכות
שינויים
חוק ההסדרים/הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת (הצגת מקור)
גרסה מ־21:14, 18 באוגוסט 2008
, 21:14, 18 באוגוסט 2008דף חדש: __NOTOC__ {{הסדרים:חזור|2009}} == תקציר == רפורמות תחום הסלולר == דברי הסבר == ענף שירותי רדיו-טלפון נייד (להלן – ע...
__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
רפורמות תחום הסלולר
== דברי הסבר ==
ענף שירותי רדיו-טלפון נייד (להלן – ענף הסלולר) הוא הענף המרכזי בשוק התקשורת. מחזור הפעילות בשנת 2007 של הענף עמד על כ- 18 מיליארד ש”ח, שהם כ- 2.6% מהתמ"ג בישראל. ההוצאה השנתית למשק בית הסתכמה בכ-ש”ח3,500.
ענף הסלולר מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה ובחסמי כניסה משמעותיים לפעילות בתחום, וזאת, בין היתר, בשל עלות גבוהה בהקמת התשתית הסלולרית ודרישות רגולציה נרחבות לעניין פריסתה. הגברת התחרות בענף תאפשר לצרכן חופש בחירה גדול יותר, תצמצם את האפשרות להעלאת תעריפים ותביא לייעול הפעילות בענף. לפיכך, מוצע לפעול להגברת הפעילות בענף באמצעות הצעדים הבאים:
=== מפעילים וירטואליים ===
מפעיל וירטואלי בענף הסלולר הוא מפעיל העושה שימוש בתשתית של בעל רישיון למתן שירותי רדיו-טלפון נייד. היתרון המרכזי למשק בפעילותם של מפעילים וירטואליים טמון בהגדלת מספר הספקים בענף הסלולר וזאת ללא צורך בהקצאת תחומי ספקטרום נוספים ובהקמת תשתית נוספת של אתרי שידור (עם כל המשמעויות הכרוכות בכך היבטים של הקצאת קרקעות, פגיעה נופית וכיוצ"ב).
ברחבי העולם פעילות מפעילים וירטואליים קיימת מזה שנים רבות. כך למשל, מאות חברות וירטואליות מסוגים שונים פעילות כיום בארה"ב, באירופה, במזרח הרחוק ובאוסטרליה. מספר המנויים של חברות אלה עלה בשנת 2006 על 40 מיליון והוא צפוי להמשיך ולגדול בשנים הקרובות.
על אף ההתפתחות בתחום זה במדינות רבות בעולם, בישראל לא מתקיימת פעילות של מפעילים וירטואליים. מדינות רבות בחרו לפעול לשם קידום פעילותם של מפעילים וירטואליים מתוך הבנה כי הדבר מאפשר את פיתוח התחרות בתחום הסלולר אשר הולך וצובר מעמד של שירות חיוני ובסיסי.
בעקבות החלטה מס' 440 מיום 12 בספטמבר 2006 בדבר עידוד פעילותם של מפעילים וירטואליים בענף הסלולר, בוצעה עבודה מקיפה של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אשר כללה התקשרות עם חברת ייעוץ בין לאומית המתמחה בתחום (חברת NERA). המלצות חברת הייעוץ בנושא רוכזו בדו"ח (להלן- דו"ח NERA) בו נקבע, בין היתר, כי יש לעודד את כניסתם של מפעילים וירטואליים, בעיקר אמצעות יצירת תנאים בסיסיים לכניסתם לשוק, ותוך העדפה שכניסה כאמור תיעשה במסגרת משא ומתן עם המפעילים הקיימים. עם זאת, הומלץ לאפשר יכולת התערבות של הרגולאטור בתנאי ההסכם במידה והמפעילים בעלי התשתית והמפעילים הוירטואליים לא הגיעו לכדי הסכמה לאחר פרק זמן של שישה חודשים מתחילת המשא ומתן.
במטרה לקדם את יישום מסקנות דו"ח NERA נתקבלה ביום 12 באוגוסט 2007 החלטה מס' 2186 ולפיה יש לבצע את כל הפעולות הנדרשות, ובכלל זה, הנפקת רישיון או היתר, על מנת שתתאפשר פעילותם של מפעילים וירטואליים החל מיום 31 בדצמבר 2007. למרות כל האמור, ועל אף שמספר גופים הביעו עניין בפעילות כמפעיל וירטואלי, עד היום ההחלטה האמורה לא יושמה.
כעת, מוצע לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), כך ששר התקשורת יקבע תנאים לקבלת רשיון למפעיל וירטואלי, וזאת לא יאוחר מיום 1 בפברואר 2009.
עוד מוצע לקבוע כי שר התקשורת יעניק רישיון כאמור למי שעמד בתנאים הקבועים בתקנות, והוא יהיה רשאי לקבוע, בין היתר, כי בעל הרישיון יידרש לספק שירותי רט"ן בפריסה כלל ארצית או לפי איזורים. עוד מוצע לקבוע כי שר התקשורת רשאי לקבוע תנאים למתן פטור ממתן רישיון לסוגים מסוימים של מפעילים וירטואלים או להיקפי פעילות של מפעיל וירטואלי.
כן מוצע לקבוע כי לשר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, תהיה הסמכות להתערב בתנאי מכירת השירות ובמחירי זמן האוויר שייקבעו בין בעלי רישיון לשירותי רט"ן ובין המפעילים הווירטואליים, בהתבסס על עלות השירות, בתוספת רווח סביר, במידה ונוכח כי בעל הרישיון העמיד תנאים שאינם סבירים, בנסיבות העניין, לצורך מכירת השירות, ובלבד שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו פנה המפעיל הוירטואלי אל בעל הרישיון לצורך רכישת השירות.
=== מפעילי VOB ===
באמצעות טכנולוגית ה-VOB (Voice Over Broadband) מתאפשרת העברת שיחות טלפון על גבי תשתית האינטרנט, ובכך להביא להוזלה של עלויות השיחה. כיום, חברות התקשורת בישראל מורשות לספק שיחות טלפון באמצעות רשת האינטרנט הקוית בלבד. שירות זה ניתן כיום באמצעות מספר חברות הפועלות באינטרנט בלבד, וכן ע"י חברות המספקות שירותי טלפוניה מלאים. לאור התקדמות הטכנולוגיות המאפשרות את חיבור מכשירי הרט"ן
לרשת האינטרנט גדלה ההיתכנות של שימוש בטכנולוגיית ה-VOB לקיום שיחות ממכשיר נייד באמצעות טכנולוגיה זו. יישום השירות האמור יכול להיעשות במגוון הטכנולוגיות המאפשרות העברת נתונים בין מכשירי הסלולר ורשת האינטרנט, בכלל או העברת נתונים על גבי רשת הסלולר זה באמצעות רשת אינטרנט אלחוטית בטכנולוגיית wi-fi.
לאור האמור, מוצע להנחות את שר התקשורת לבצע את כל הפעולות הדרושות על מנת ליתן רישיון למי שיבקש לספק שירותי טלפוניה על גבי רשת האינטרנט באמצעות מכשירי סלולר, ויתמלאו לגביו התנאים שיקבע השר לעניין זה. כן מוצע להנחות את שר התקשורת לבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת שבעלי רישיון למתן שירותי רט"ן לא יהיו רשאים להגביל את פעילותם של מפעילי VOB על גבי רשת הבזק באופן שאינו נדרש מפעילותם הרגילה.
הגבלת פעילות מסוג זה יכולה להיעשות לדוגמה באמצעות יצירת מגבלות על שימוש במכשירי קצה מסוימים המאפשרים שיחות בטכנולוגיה האמורה.
=== מפעילים נוספים ===
מאחר שכניסה של מפעילים חדשים לתחום תלויה בהקצאת תדרים, מוצע להנחות את המשרדים הנוגעים בדבר לבחון הקצאת תדרים לגורמים חדשים שיפעלו בתחום.
כפי שפורט לעיל, יישום מודל של מפעילים וירטואליים יאפשר למפעילים חדשים לספק שירותי תקשורת ניידת המבוססים בחלקם על קניית שירותים מחברות קיימות, ובחלקם על תשתית עצמאית.
בהתאם לכך, תיווצר הפחתה משמעותית בחסמי הכניסה של גורמים חדשים בעלי תשתית לענף.
מוצע להנחות את מנכ"ל משרד התקשורת ואת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העיסקיים, לבחון את האפשרות להקצות תדרים בתחום ה-1.8 גה"ץ וה2.1 גה"ץ לשימוש מפעיל חדש בתחום שירותי הרט"ן, ובכלל זה גם למפעילים וירטואליים, תוך בחינה של מכלול הטבות ותמריצים שיעודדו כניסת מפעילים חדשים לתחום. בחינה כאמור תסתיים עד ליום 1 בנובמבר 2008.
=== סעיף 4 ===
שירותי נדידה בתחום הסלולר ניתנים לבעל מנוי סלולרי המשתמש במכשיר בחו"ל, לשם מגוון שירותי הסלולר, ובהם: קבלת שיחות מישראל, קיום שיחות מחו"ל לישראל, וקיום שיחות מחו"ל לחו"ל.
תעריפי שירותי הנדידה נקבעים ע"י חברות הסלולר, והם מגלמים את התעריפים אותם גובות חברות הסלולר בחו"ל בגין השימוש בתשתית שלהן, תעריפי השימוש בקווי התמסורת הבינלאומיים, ותעריף השלמת השיחה או יצירתה בישראל.
תעריפי שירותי הנדידה לישראלים השוהים בחו"ל משקפים תעריפים הגבוהים באופן משמעותי מהתעריפים הקיימים הן בישראל והן בחו"ל בתחום שירותי הסלולר. הדבר נובע מהתלות של החברות הישראליות בתעריפי החברות הזרות, וכן מהעובדה שלרגולטור הזר אין אינטרס בהפחתת תעריפי הנדידה עבור תיירים ישראלים (או אחרים). מצב דומה מתקיים לגבי שירותי נדידה לאזרחים זרים בישראל.
במטרה להפחית את תעריפי הנדידה בין מדינות באירופה, קבע הפרלמנט האירופאי בחודש יוני 2007 רגולציה המגבילה את תעריפי הנדידה בין מדינות שונות המשתייכות לאיחוד האירופאי. רגולציה זו מתייחסת הן לתעריף בין חברות הסלולר, והן לתעריף אותו משלם הלקוח.
על מנת לטפל בסוגיה זו, מוצע לקבוע מסגרות שיכללו את כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לצורך הגעה להסכם מול האיחוד האירופאי, אשר יביא להחלת כללי הרגולציה האירופאית על שירותי נדידה לישראל וממנה. במקביל, ייבחנו דרכים נוספות להפחתת תעריפי הנדידה.
=== סעיף 5 ===
מחזור המכירות בשוק מכשירי הקצה בתחום הסלולר נאמד בלמעלה ממיליארד ש"ח בשנה. מרבית המכשירים בישראל נמכרים כיום ע"י חברות הסלולר. אחד מהחסמים לייבוא ולמכירה של מכשירים באופן עצמאי נפרד מחברות הסלולר הוא העובדה שעל מנת לקבל אישור סוג ממשרד התקשורת לייבוא ולהפצת המכשירים בישראל, יש צורך לקבל אישור מקדים מחברות הסלולר לפיו המכשיר מותאם לרשת התקשורת של החברה.
רשתות הסלולר בישראל ובעולם פועלות לפי תקנים בינ"ל מקובלים, ולכן גם מכשירי הקצה נדרשים לעמוד בדרישות תקן דומות בישראל ובעולם. בהתאם לכך, הן בישראל והן בעולם, נקבע כי מכשירים בעלי תו תקן בינ"ל מקובל יקבלו אישור לייבוא ולהפצת המכשירים ללא צורך בבדיקות נוספות של מכשירי הקצה. מעבר לכך, בהתאם להסכמי נדידה בין חברות הסלולר השונות, מכשירי קצה המובאים לישראל באופן פרטי ע"י אזרחים זרים, עושים שימוש באופן אוטומטי ברשתות הקיימות של חברות הסלולר המקומיות, וזאת ללא צורך באישורים מיוחדים של חברות הסלולר או גורמים אחרים.
לאור כל האמור לעיל, מוצע להנחות את שר התקשורת להפעיל את סמכותו לפי סעיף 4א לחוק, כך שיינתן פטור מאישור סוג למכשירי קצה בתחום הרט"ן אשר עומדים בדרישות הדירקטיבה האירופאית בתחום זה, כפי שמקובל בכל מדינות אירופה.
== סעיפים קשורים ==
== כתבות מהעיתונות ==
== ניתוחים והשפעות ==
[[קטגוריה:חוק ההסדרים 2009]]
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
רפורמות תחום הסלולר
== דברי הסבר ==
ענף שירותי רדיו-טלפון נייד (להלן – ענף הסלולר) הוא הענף המרכזי בשוק התקשורת. מחזור הפעילות בשנת 2007 של הענף עמד על כ- 18 מיליארד ש”ח, שהם כ- 2.6% מהתמ"ג בישראל. ההוצאה השנתית למשק בית הסתכמה בכ-ש”ח3,500.
ענף הסלולר מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה ובחסמי כניסה משמעותיים לפעילות בתחום, וזאת, בין היתר, בשל עלות גבוהה בהקמת התשתית הסלולרית ודרישות רגולציה נרחבות לעניין פריסתה. הגברת התחרות בענף תאפשר לצרכן חופש בחירה גדול יותר, תצמצם את האפשרות להעלאת תעריפים ותביא לייעול הפעילות בענף. לפיכך, מוצע לפעול להגברת הפעילות בענף באמצעות הצעדים הבאים:
=== מפעילים וירטואליים ===
מפעיל וירטואלי בענף הסלולר הוא מפעיל העושה שימוש בתשתית של בעל רישיון למתן שירותי רדיו-טלפון נייד. היתרון המרכזי למשק בפעילותם של מפעילים וירטואליים טמון בהגדלת מספר הספקים בענף הסלולר וזאת ללא צורך בהקצאת תחומי ספקטרום נוספים ובהקמת תשתית נוספת של אתרי שידור (עם כל המשמעויות הכרוכות בכך היבטים של הקצאת קרקעות, פגיעה נופית וכיוצ"ב).
ברחבי העולם פעילות מפעילים וירטואליים קיימת מזה שנים רבות. כך למשל, מאות חברות וירטואליות מסוגים שונים פעילות כיום בארה"ב, באירופה, במזרח הרחוק ובאוסטרליה. מספר המנויים של חברות אלה עלה בשנת 2006 על 40 מיליון והוא צפוי להמשיך ולגדול בשנים הקרובות.
על אף ההתפתחות בתחום זה במדינות רבות בעולם, בישראל לא מתקיימת פעילות של מפעילים וירטואליים. מדינות רבות בחרו לפעול לשם קידום פעילותם של מפעילים וירטואליים מתוך הבנה כי הדבר מאפשר את פיתוח התחרות בתחום הסלולר אשר הולך וצובר מעמד של שירות חיוני ובסיסי.
בעקבות החלטה מס' 440 מיום 12 בספטמבר 2006 בדבר עידוד פעילותם של מפעילים וירטואליים בענף הסלולר, בוצעה עבודה מקיפה של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אשר כללה התקשרות עם חברת ייעוץ בין לאומית המתמחה בתחום (חברת NERA). המלצות חברת הייעוץ בנושא רוכזו בדו"ח (להלן- דו"ח NERA) בו נקבע, בין היתר, כי יש לעודד את כניסתם של מפעילים וירטואליים, בעיקר אמצעות יצירת תנאים בסיסיים לכניסתם לשוק, ותוך העדפה שכניסה כאמור תיעשה במסגרת משא ומתן עם המפעילים הקיימים. עם זאת, הומלץ לאפשר יכולת התערבות של הרגולאטור בתנאי ההסכם במידה והמפעילים בעלי התשתית והמפעילים הוירטואליים לא הגיעו לכדי הסכמה לאחר פרק זמן של שישה חודשים מתחילת המשא ומתן.
במטרה לקדם את יישום מסקנות דו"ח NERA נתקבלה ביום 12 באוגוסט 2007 החלטה מס' 2186 ולפיה יש לבצע את כל הפעולות הנדרשות, ובכלל זה, הנפקת רישיון או היתר, על מנת שתתאפשר פעילותם של מפעילים וירטואליים החל מיום 31 בדצמבר 2007. למרות כל האמור, ועל אף שמספר גופים הביעו עניין בפעילות כמפעיל וירטואלי, עד היום ההחלטה האמורה לא יושמה.
כעת, מוצע לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), כך ששר התקשורת יקבע תנאים לקבלת רשיון למפעיל וירטואלי, וזאת לא יאוחר מיום 1 בפברואר 2009.
עוד מוצע לקבוע כי שר התקשורת יעניק רישיון כאמור למי שעמד בתנאים הקבועים בתקנות, והוא יהיה רשאי לקבוע, בין היתר, כי בעל הרישיון יידרש לספק שירותי רט"ן בפריסה כלל ארצית או לפי איזורים. עוד מוצע לקבוע כי שר התקשורת רשאי לקבוע תנאים למתן פטור ממתן רישיון לסוגים מסוימים של מפעילים וירטואלים או להיקפי פעילות של מפעיל וירטואלי.
כן מוצע לקבוע כי לשר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, תהיה הסמכות להתערב בתנאי מכירת השירות ובמחירי זמן האוויר שייקבעו בין בעלי רישיון לשירותי רט"ן ובין המפעילים הווירטואליים, בהתבסס על עלות השירות, בתוספת רווח סביר, במידה ונוכח כי בעל הרישיון העמיד תנאים שאינם סבירים, בנסיבות העניין, לצורך מכירת השירות, ובלבד שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו פנה המפעיל הוירטואלי אל בעל הרישיון לצורך רכישת השירות.
=== מפעילי VOB ===
באמצעות טכנולוגית ה-VOB (Voice Over Broadband) מתאפשרת העברת שיחות טלפון על גבי תשתית האינטרנט, ובכך להביא להוזלה של עלויות השיחה. כיום, חברות התקשורת בישראל מורשות לספק שיחות טלפון באמצעות רשת האינטרנט הקוית בלבד. שירות זה ניתן כיום באמצעות מספר חברות הפועלות באינטרנט בלבד, וכן ע"י חברות המספקות שירותי טלפוניה מלאים. לאור התקדמות הטכנולוגיות המאפשרות את חיבור מכשירי הרט"ן
לרשת האינטרנט גדלה ההיתכנות של שימוש בטכנולוגיית ה-VOB לקיום שיחות ממכשיר נייד באמצעות טכנולוגיה זו. יישום השירות האמור יכול להיעשות במגוון הטכנולוגיות המאפשרות העברת נתונים בין מכשירי הסלולר ורשת האינטרנט, בכלל או העברת נתונים על גבי רשת הסלולר זה באמצעות רשת אינטרנט אלחוטית בטכנולוגיית wi-fi.
לאור האמור, מוצע להנחות את שר התקשורת לבצע את כל הפעולות הדרושות על מנת ליתן רישיון למי שיבקש לספק שירותי טלפוניה על גבי רשת האינטרנט באמצעות מכשירי סלולר, ויתמלאו לגביו התנאים שיקבע השר לעניין זה. כן מוצע להנחות את שר התקשורת לבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת שבעלי רישיון למתן שירותי רט"ן לא יהיו רשאים להגביל את פעילותם של מפעילי VOB על גבי רשת הבזק באופן שאינו נדרש מפעילותם הרגילה.
הגבלת פעילות מסוג זה יכולה להיעשות לדוגמה באמצעות יצירת מגבלות על שימוש במכשירי קצה מסוימים המאפשרים שיחות בטכנולוגיה האמורה.
=== מפעילים נוספים ===
מאחר שכניסה של מפעילים חדשים לתחום תלויה בהקצאת תדרים, מוצע להנחות את המשרדים הנוגעים בדבר לבחון הקצאת תדרים לגורמים חדשים שיפעלו בתחום.
כפי שפורט לעיל, יישום מודל של מפעילים וירטואליים יאפשר למפעילים חדשים לספק שירותי תקשורת ניידת המבוססים בחלקם על קניית שירותים מחברות קיימות, ובחלקם על תשתית עצמאית.
בהתאם לכך, תיווצר הפחתה משמעותית בחסמי הכניסה של גורמים חדשים בעלי תשתית לענף.
מוצע להנחות את מנכ"ל משרד התקשורת ואת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העיסקיים, לבחון את האפשרות להקצות תדרים בתחום ה-1.8 גה"ץ וה2.1 גה"ץ לשימוש מפעיל חדש בתחום שירותי הרט"ן, ובכלל זה גם למפעילים וירטואליים, תוך בחינה של מכלול הטבות ותמריצים שיעודדו כניסת מפעילים חדשים לתחום. בחינה כאמור תסתיים עד ליום 1 בנובמבר 2008.
=== סעיף 4 ===
שירותי נדידה בתחום הסלולר ניתנים לבעל מנוי סלולרי המשתמש במכשיר בחו"ל, לשם מגוון שירותי הסלולר, ובהם: קבלת שיחות מישראל, קיום שיחות מחו"ל לישראל, וקיום שיחות מחו"ל לחו"ל.
תעריפי שירותי הנדידה נקבעים ע"י חברות הסלולר, והם מגלמים את התעריפים אותם גובות חברות הסלולר בחו"ל בגין השימוש בתשתית שלהן, תעריפי השימוש בקווי התמסורת הבינלאומיים, ותעריף השלמת השיחה או יצירתה בישראל.
תעריפי שירותי הנדידה לישראלים השוהים בחו"ל משקפים תעריפים הגבוהים באופן משמעותי מהתעריפים הקיימים הן בישראל והן בחו"ל בתחום שירותי הסלולר. הדבר נובע מהתלות של החברות הישראליות בתעריפי החברות הזרות, וכן מהעובדה שלרגולטור הזר אין אינטרס בהפחתת תעריפי הנדידה עבור תיירים ישראלים (או אחרים). מצב דומה מתקיים לגבי שירותי נדידה לאזרחים זרים בישראל.
במטרה להפחית את תעריפי הנדידה בין מדינות באירופה, קבע הפרלמנט האירופאי בחודש יוני 2007 רגולציה המגבילה את תעריפי הנדידה בין מדינות שונות המשתייכות לאיחוד האירופאי. רגולציה זו מתייחסת הן לתעריף בין חברות הסלולר, והן לתעריף אותו משלם הלקוח.
על מנת לטפל בסוגיה זו, מוצע לקבוע מסגרות שיכללו את כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לצורך הגעה להסכם מול האיחוד האירופאי, אשר יביא להחלת כללי הרגולציה האירופאית על שירותי נדידה לישראל וממנה. במקביל, ייבחנו דרכים נוספות להפחתת תעריפי הנדידה.
=== סעיף 5 ===
מחזור המכירות בשוק מכשירי הקצה בתחום הסלולר נאמד בלמעלה ממיליארד ש"ח בשנה. מרבית המכשירים בישראל נמכרים כיום ע"י חברות הסלולר. אחד מהחסמים לייבוא ולמכירה של מכשירים באופן עצמאי נפרד מחברות הסלולר הוא העובדה שעל מנת לקבל אישור סוג ממשרד התקשורת לייבוא ולהפצת המכשירים בישראל, יש צורך לקבל אישור מקדים מחברות הסלולר לפיו המכשיר מותאם לרשת התקשורת של החברה.
רשתות הסלולר בישראל ובעולם פועלות לפי תקנים בינ"ל מקובלים, ולכן גם מכשירי הקצה נדרשים לעמוד בדרישות תקן דומות בישראל ובעולם. בהתאם לכך, הן בישראל והן בעולם, נקבע כי מכשירים בעלי תו תקן בינ"ל מקובל יקבלו אישור לייבוא ולהפצת המכשירים ללא צורך בבדיקות נוספות של מכשירי הקצה. מעבר לכך, בהתאם להסכמי נדידה בין חברות הסלולר השונות, מכשירי קצה המובאים לישראל באופן פרטי ע"י אזרחים זרים, עושים שימוש באופן אוטומטי ברשתות הקיימות של חברות הסלולר המקומיות, וזאת ללא צורך באישורים מיוחדים של חברות הסלולר או גורמים אחרים.
לאור כל האמור לעיל, מוצע להנחות את שר התקשורת להפעיל את סמכותו לפי סעיף 4א לחוק, כך שיינתן פטור מאישור סוג למכשירי קצה בתחום הרט"ן אשר עומדים בדרישות הדירקטיבה האירופאית בתחום זה, כפי שמקובל בכל מדינות אירופה.
== סעיפים קשורים ==
== כתבות מהעיתונות ==
== ניתוחים והשפעות ==
[[קטגוריה:חוק ההסדרים 2009]]