47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בראשית הקריירה שלו, בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או נאו ליברליות באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה במדינות עניות בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תיאורית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].
בראשית הקריירה שלו, בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או נאו ליברליות באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה במדינות עניות בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תיאורית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].
לאחר שנות עבודה רבות באסיה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן, והחל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של ארגונים לא ממשלתיים אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.
לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של ארגונים לא ממשלתיים אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.
קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, משבר סביבתי וחוסר אינגרציה חברתית להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ותאגידים הרב-לאומיים קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.
קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, משבר סביבתי וחוסר אינגרציה חברתית להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ותאגידים הרב-לאומיים קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.
בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של גלובליציזה, של תרבות הצריכה, הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת הדמוקרטיה, ביזור כלכלי, שוקים מתפקדים, קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].
בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של גלובליציזה, של תרבות הצריכה, הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת הדמוקרטיה, ביזור כלכלי, שוקים מתפקדים, קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].
==פעילות ציבורית==
קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי (אנטי גלובליזציה), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוניYES! . בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף בפורום הבינלאומי לגלובליזציה (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].
קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי (אנטי גלובליזציה), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוניYES! . בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף בפורום הבינלאומי לגלובליזציה (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].
==גישה וניתוח==
הגישה של קורטן משלבת נקודות מבט של זרמי מחשבה שונים - מצד אחד הוא תומך בשווקים מתפקדים ויעילים בדומה למודל שהציע [[אדם סמית]], ומתנגד למרקסיזם.
מצד שני אחת הטענות המרכזיות של קורטן היא שיש הבדלים מהותיים בין מה שסמית הציע, כלכלת שוק, לבין קפיטליזם תאגידי. לדוגמה הוא טוען, (ומביא לכך טיעונים מצד סמית), כי כלכלה שוק פרושה כלכלה מבוזרת הנטועה ברקע של קהילות מתפקדות ומוסר, וזאת בניגוד לכלכלה תאגידית וריכוזית, שפועלת ללא כל הקשר תרבותי או מוסרי.
קורטן משלב דאגה לצדק חברתי, לשיווין ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה ליברלית וכלל עולמית, יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.
קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין כלכלנים נאו-ליברלים או נאו קלאסיים בולטים, אנשי עסקים השייכים לתאגידים רב לאומיים, ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים" , או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לאנשים עצמם התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.
בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידיאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:
* צמיחה כלכלית מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.
* שווקים חופשיים, שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימאלית.
* גלובליזציה כלכלית, מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות
* הפרטה היא הדרך הטובה ביותר לספק שירותים ציבוריים;
* התפקיד המרכזי של הממשלה הוא לספק תשתית לקיום המסחר ולשמור על הסדר הציבורי.
הוא מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עלין. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.
קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים רבים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו עוני או אי שוויון, יהפוך את האנשים למאושרים יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את בעיות הסביבה (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. קורטן לעומת זאת, טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי שוויון ועוני, וגורמים לבעיות סביבה קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.
קורטן, (כמו גם הכלכלן [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות הון (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר לשאלות של יתרון יחסי.
==ספרים==
==ספרים==
==מאמרים==
==מאמרים==
*[[העולם הפוסט-תאגידי]]
* [[העולם הפוסט-תאגידי]] - מאמר בעברית.
*[http://www.pcdf.org/Living_Economies/default.htm כלכלות חיות עבור עולם חי]
* [http://www.pcdf.org/Living_Economies/default.htm כלכלות חיות עבור עולם חי]
* [http://www.pcdf.org/corprule/betrayal.htm הבגידה באדם סמית]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.davidkorten.org/bio.htm אתר הבית של קורטן]
* [http://www.davidkorten.org אתר הבית של קורטן]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/David_C._Korten בויקיפדה האנגלית]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/David_C._Korten בויקיפדה האנגלית]
* [http://www.pcdf.org פורום לקידום פיתוח מכוון אנשים PCDF]
* [http://www.pcdf.org פורום לקידום פיתוח מכוון אנשים PCDF]
* [http://www.consciouschoice.com/2006/11/korten0611.html בחירת המצפון - קיצם של העסקים כרגיל] מאמר מ-2007 על קורטן, עבודתו והערכתו של חשיבותו את"המפנה הגדול: מאימפריות לקהילת כדור הארץ".
* [http://www.consciouschoice.com/2006/11/korten0611.html בחירת המצפון - קיצם של העסקים כרגיל] מאמר מ-2007 על קורטן, עבודתו והערכתו של חשיבותו את"המפנה הגדול: מאימפריות לקהילת כדור הארץ".
* [http://www.radicalmiddle.com/x_korten.htm "מה אנו יכולים ללמוד מהאנטי-גלובליסטים?"] דיון בן 5000 מילים וביקורת על ספרו של קורטן "המפנה הגדול".
* [http://www.radicalmiddle.com/x_korten.htm "מה אנו יכולים ללמוד מהאנטי-גלובליסטים?"] דיון בן 5000 מילים וביקורת על ספרו של קורטן "המפנה הגדול".