שינויים

לאחר שנות עבודה רבות באסיה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמוUSAID  יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של ארגונים לא ממשלתיים אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

לאחר שנות עבודה רבות באסיה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמוUSAID  יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של ארגונים לא ממשלתיים אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, משבר סביבתי וחוסר אינגרציה חברתית להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ותאגידים הרב-לאומיים קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, משבר סביבתי וחוסר אינגרציה חברתית להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ותאגידים הרב-לאומיים קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של גלובליציזה, של תרבות הצריכה, הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת הדמוקרטיה, ביזור כלכלי, שוקים מתפקדים, קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].

בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של גלובליציזה, של תרבות הצריכה, הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת הדמוקרטיה, ביזור כלכלי, שוקים מתפקדים, קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].

קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי (אנטי גלובליזציה), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוניYES! . בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף בפורום הבינלאומי לגלובליזציה (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].  

קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי (אנטי גלובליזציה), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוניYES! . בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף בפורום הבינלאומי לגלובליזציה (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].

==ספרים==

==ספרים==