שינויים

נוספו 48 בתים ,  22:49, 7 באוגוסט 2008
שורה 27: שורה 27:  
=="היעלמותם" של הוגים כלכליים מלימודי הכלכלה==
 
=="היעלמותם" של הוגים כלכליים מלימודי הכלכלה==
 
ישנה רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו. אמנה בקצרה כמה דוגמאות:  
 
ישנה רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו. אמנה בקצרה כמה דוגמאות:  
* [[אדם סמית]]: חשיבותם של בעלות מקומית ושל אי-הפרדת בעלות וניהול - לעקרון היד הנעלמה (בניגוד ל[[תאגיד רב-לאומי]]) <ref>הפעם היחידה שסמית מזכיר בספרו את 'היד הנעלמה' היא בהקשר של העדפת בעלות מקומית. Adam Smith, An Inquiry into the Nature of and Causes of the Wealth of  Nations, (1776; New York: Modern Library, 1937) pp. 423</ref>
+
* [[אדם סמית]]: חשיבותם של בעלות מקומית ושל אי-הפרדת בעלות וניהול - לעקרון [[היד הנעלמה]] (בניגוד ל[[תאגיד רב-לאומי]]) <ref>הפעם היחידה שסמית מזכיר בספרו את 'היד הנעלמה' היא בהקשר של העדפת בעלות מקומית. Adam Smith, An Inquiry into the Nature of and Causes of the Wealth of  Nations, (1776; New York: Modern Library, 1937) pp. 423</ref>
* [[דייוויד ריקארדו]]: [[תורת הערך של העבודה]], יתרון יחסי במסחר קיים רק כל עוד אי-אפשר לנייד הון
+
* [[דייוויד ריקארדו]]: [[תורת הערך של העבודה]], [[יתרון יחסי]] בסחר בין מדינות קיים רק כל עוד אי-אפשר לנייד הון
* [[פיירו סראפה]]: תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת.
+
* [[פיירו סראפה]]: תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של [[תפוקה שולית פוחתת]].
 
* [[תורסטן ובלן]], "סוציולוג" שהוצעה לו נשיאות ה- AEA (American Economic Association): צריכה כסיגנל חברתי;   
 
* [[תורסטן ובלן]], "סוציולוג" שהוצעה לו נשיאות ה- AEA (American Economic Association): צריכה כסיגנל חברתי;   
* [[ג'וזף שטיגליץ]]:  ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית;  
+
* [[ג'וזף שטיגליץ]]:  ביקורת על מדיניות [[הבנק העולמי]] ו[[קרן המטבע הבינלאומית]];  
 
* [[קנת בולדינג]]: [[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת כדור הארץ בספינת חלל]];  
 
* [[קנת בולדינג]]: [[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת כדור הארץ בספינת חלל]];  
* [[ג'יימס טובין]]: מס טובין.  
+
* [[ג'יימס טובין]]: [[מס טובין]].  
 
וזו רשימה חלקית מאוד. <ref>ראו עוד באתר "[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" </ref>
 
וזו רשימה חלקית מאוד. <ref>ראו עוד באתר "[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" </ref>
    
{{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה  שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}}
 
{{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה  שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}}
 
   
 
   
[[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הניאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref>
+
[[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הניאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref>.
.
+
 
 
מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה.
 
מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה.