שורה 27: |
שורה 27: |
| =="היעלמותם" של הוגים כלכליים מלימודי הכלכלה== | | =="היעלמותם" של הוגים כלכליים מלימודי הכלכלה== |
| ישנה רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו. אמנה בקצרה כמה דוגמאות: | | ישנה רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו. אמנה בקצרה כמה דוגמאות: |
− | * [[אדם סמית]]: חשיבותם של בעלות מקומית ושל אי-הפרדת בעלות וניהול - לעקרון היד הנעלמה (בניגוד ל[[תאגיד רב-לאומי]]) <ref>הפעם היחידה שסמית מזכיר בספרו את 'היד הנעלמה' היא בהקשר של העדפת בעלות מקומית. Adam Smith, An Inquiry into the Nature of and Causes of the Wealth of Nations, (1776; New York: Modern Library, 1937) pp. 423</ref> | + | * [[אדם סמית]]: חשיבותם של בעלות מקומית ושל אי-הפרדת בעלות וניהול - לעקרון [[היד הנעלמה]] (בניגוד ל[[תאגיד רב-לאומי]]) <ref>הפעם היחידה שסמית מזכיר בספרו את 'היד הנעלמה' היא בהקשר של העדפת בעלות מקומית. Adam Smith, An Inquiry into the Nature of and Causes of the Wealth of Nations, (1776; New York: Modern Library, 1937) pp. 423</ref> |
− | * [[דייוויד ריקארדו]]: [[תורת הערך של העבודה]], יתרון יחסי במסחר קיים רק כל עוד אי-אפשר לנייד הון | + | * [[דייוויד ריקארדו]]: [[תורת הערך של העבודה]], [[יתרון יחסי]] בסחר בין מדינות קיים רק כל עוד אי-אפשר לנייד הון |
− | * [[פיירו סראפה]]: תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. | + | * [[פיירו סראפה]]: תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של [[תפוקה שולית פוחתת]]. |
| * [[תורסטן ובלן]], "סוציולוג" שהוצעה לו נשיאות ה- AEA (American Economic Association): צריכה כסיגנל חברתי; | | * [[תורסטן ובלן]], "סוציולוג" שהוצעה לו נשיאות ה- AEA (American Economic Association): צריכה כסיגנל חברתי; |
− | * [[ג'וזף שטיגליץ]]: ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית; | + | * [[ג'וזף שטיגליץ]]: ביקורת על מדיניות [[הבנק העולמי]] ו[[קרן המטבע הבינלאומית]]; |
| * [[קנת בולדינג]]: [[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת כדור הארץ בספינת חלל]]; | | * [[קנת בולדינג]]: [[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת כדור הארץ בספינת חלל]]; |
− | * [[ג'יימס טובין]]: מס טובין. | + | * [[ג'יימס טובין]]: [[מס טובין]]. |
| וזו רשימה חלקית מאוד. <ref>ראו עוד באתר "[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" </ref> | | וזו רשימה חלקית מאוד. <ref>ראו עוד באתר "[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" </ref> |
| | | |
| {{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}} | | {{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}} |
| | | |
− | [[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הניאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref> | + | [[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הניאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref>. |
− | .
| + | |
| מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה. | | מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה. |
| | | |