47,332
עריכות
שינויים
←אין ביקורת ללא עיתונות חופשית
===הכלכלן סטיב קין: "הכלכלה במערומיה"===
===הכלכלן סטיב קין: "הכלכלה במערומיה"===
סטיב קין, פרופסור לכלכלה-פוליטית מאוסטרליה, ריכז בספרו 'הכלכלה במערומיה' ביקורת אקדמית ומתמטית המנגחת את התיאוריה הניאו-קלאסית. בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "העדפה נגלית", מערער על הרעיון של "תפוקה שולית פוחתת" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתיאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תיאוריה זו [23].
[[סטיב קין]], פרופסור לכלכלה-פוליטית מאוסטרליה, ריכז בספרו '[[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]]' ביקורת אקדמית ומתמטית המנגחת את התיאוריה הנאו-קלאסית.
בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "[[העדפה נגלית]]", מערער על הרעיון של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתיאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תיאוריה זו [23].
כך למשל, מביא קין את הדוגמא הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].
כך למשל, מביא קין את הדוגמא הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].
===ריצ'ארד איסטרלין: צמיחה ואושר===
===ריצ'ארד איסטרלין: צמיחה ואושר===
ריצ'ארד איסטרלין בחן ב-1974 את השאלה האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח [25]. המסקנה שלו ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.
ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.
גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב הצמיחה: לדוגמא אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרילנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרילנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך שפערי הכנסות חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התיאוריה הניאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד.
גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]]: לדוגמא, אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרילנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרילנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך ש[[אי שוויון כלכלי|פערי הכנסות]] חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התיאוריה הניאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד.
===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?===
===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?===
במאמר "אם התמ"ג עולה - מדוע אמריקה יורדת" [28], מצביעים המחברים על חלק מהסיבות ל"חידות" הקודמות: התמ"ג אינו מבחין בין עלויות שליליות הנגרמות עקב עליה בתחלואה, תאונות דרכים או פשיעה, לבין הוצאות רצוניות על מוצרי טובין; התמ"ג עומד בסתירה לעקרונות של ניהול חשבונות, ומחשב "הלוואה" מצד דורות העתיד כ"מענק" שניתן לכאורה בחינם. אין התייחסות לאבטלה או לפערים, עבודה במשק הבית (בעיקר של נשים) אינה נחשבת, והרס של מערכות חברתיות וסביבתיות מתפרש למעשה על ידי התמ"ג כתהליך חיובי.
במאמר "[[אם התמ"ג עולה, מדוע אמריקה יורדת?]]" [28], מצביעים המחברים על חלק מהסיבות ל"חידות" הקודמות: התמ"ג אינו מבחין בין עלויות שליליות הנגרמות עקב עליה בתחלואה, תאונות דרכים או פשיעה, לבין הוצאות רצוניות על מוצרי טובין; התמ"ג עומד בסתירה לעקרונות של ניהול חשבונות, ומחשב "הלוואה" מצד דורות העתיד כ"מענק" שניתן לכאורה בחינם. אין התייחסות לאבטלה או לפערים, עבודה במשק הבית (בעיקר של נשים) אינה נחשבת, והרס של מערכות חברתיות וסביבתיות מתפרש למעשה על ידי התמ"ג כתהליך חיובי.
למרות שביקורת דומה הושמעה גם על ידי זוכה פרס הנובל סיימון קוזנטס (מי שפיתח את התל"ג ונשיא
למרות שביקורת דומה הושמעה גם על ידי זוכה פרס הנובל סיימון קוזנטס (מי שפיתח את התל"ג ונשיא
ה- AEA בעבר), קנת בולדינג, ואנשים נוספים [29], ולמרות שיש לה השלכות על רוב תחומי המחקר הכלכלי, אין ניסיון מצד הזרם המרכזי להזכיר את הנושא, לחפש תחליפים או לעבור למדד אחר של הפעילות הכלכלית.
ה- AEA בעבר), [[קנת בולדינג]], ואנשים נוספים [29], ולמרות שיש לה השלכות על רוב תחומי המחקר הכלכלי, אין ניסיון מצד הזרם המרכזי להזכיר את הנושא, לחפש תחליפים או לעבור למדד אחר של הפעילות הכלכלית.
{{ציטוט|תוכן=כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן|מקור=הכלכלן [[קנת בולדינג]] [30]}}.
==כלכלה אקולוגית כתולדה של חיפוש חלופות ==
==כלכלה אקולוגית כתולדה של חיפוש חלופות ==