שינויים

תעשיות המגדלות חיות לייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב הינן בעלות השפעה משמעותית על הסביבה.

לתעשיות המגדלות חיות לייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב יש השפעות משמעותית על הסביבה.

בשנת 2007 פורסם דו"ח בשם "הצל הארוך של תעשיית משק החי" ("Livestock's long shadow") של מרכז מחקר בינלואמי בשם "Lead" על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות משקי חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תמורה נכבדת להרס הקרקע, שינויי אקלים, זיהום אוויר, זיהום מים, מחסור במים, והקטנת המגוון הביולוגי. על פי הדו"ח משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.  

בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "הצל הארוך של תעשיית משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן

על ידי מרכז מחקר בינלואמי בשם "Lead" והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות משקי חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תרומהה נכבדת להרס הקרקע, [[שינויי אקלים]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], והקטנת המגוון הביולוגי. על פי הדו"ח משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.  

==הרס קרקעות==

==הרס קרקעות==

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי בקרקע. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח. סך השטח שמוקדש ליבולים שנועדו להאכלת חיות עומד על כ-33% מהשטח החקלאי המעובד. סה"כ 70% משטחי החקלאות, ו30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי בקרקע. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח. סך השטח שמוקדש ליבולים שנועדו להאכלת חיות עומד על כ-33% מהשטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד. סה"כ כ-70% משטחי החקלאות, ו-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.

התרחבות ענף המזון מהחי הינו גורם מרכזי בברוא יערות, במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות. 70% משטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כשלהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.

התרחבות ענף המזון מהחי הינו גורם מרכזי ב[[ברוא יערות]], במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות. 70% משטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כשלהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.

==שינויי אקלים==

==שינויי אקלים==

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך לפחמן דו חמצני. השפעה זו גדולה יותר מאשר סקטור התחבורה.  

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי הדו"ח, השפעה זו גדולה יותר מאשר סקטור התחבורה.  

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של פחמן דו חמצני שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר ברוא יערות, הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של פחמן דו חמצני שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר ברוא יערות, הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי פולטים כ-37% מהמתאן שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]] ,GWP,גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]] ,GWP,גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ו[[למדבור]], גורמת לירידה בכושרה של הביוספירה להטמיע בחזרה את הפחמן שהאדם פולט.

העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ו[[למדבור]], גורמת לירידה בכושרה של [[הביוספירה]] להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.

==זיהום אוויר==

==זיהום אוויר==

משק החי אחראי לפליטת 64% מהאמוניה לאטמוספירה. אמוניה תורמת רבות ליצירת גשם חומצי ולהעלאת רמת החומציות במערכות אקולוגיות.

משק החי אחראי לפליטת 64% מה[[אמוניה]] לאטמוספירה. אמוניה תורמת רבות ליצירת [[גשם חומצי]] ולהעלאת רמת החומציות במערכות אקולוגיות.

==זיהום מים==

==זיהום מים==

החומרים הנשטפים לתוך המים ממשק החי גורמים להיווצרותם של "אזורים מתים" בחופים, להרס שוניות אלמוגים ולבעיות בריאותיות בבני האדם. עיקר הזיהום נובע מסחיפתם של זבל בע"ח, [[אנטיביוטיקה]] והורמונים, כימיקלים, דשנים ו[[חומרי הדברה]] שמקורם במכלאות בע"ח ובשדות גידול המזון המשמש להאכלתם. נתונים עולמיים אינם זמינים, אך בארה"ב, משק החי אחראי ל-55% מ[[סחף|בליית הקרקע]], ל-37% מהשימוש במדבירים,ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מ[[מחזור הזרחן|הזרחן]] ו[[מחזור החנקן|החנקן]] הנשטפים למים מתוקים.

החומרים הנשטפים לתוך המים ממשק החי גורמים להיווצרותם של "אזורים מתים" בחופים, להרס [[שוניות אלמוגים]] ולבעיות בריאותיות בבני האדם. עיקר הזיהום נובע מסחיפתם של זבל בע"ח, [[אנטיביוטיקה]] והורמונים, כימיקלים, [[דשן|דשנים]] ו[[חומרי הדברה]] שמקורם במכלאות בע"ח ובשדות גידול המזון המשמש להאכלתם.  

 

אין בנמצא נתונים עולמיים, אך בארצות הברית, משק החי אחראי ל-55% מ[[סחף|בליית הקרקע]], ל-37% מהשימוש ב[[חומרי הדברה]], ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מ[[מחזור הזרחן|הזרחן]] ו[[מחזור החנקן|החנקן]] הנשטפים למים מתוקים.

==מחסור במים==

==מחסור במים==

==אובדן של מגוון ביולוגי==

==אובדן של מגוון ביולוגי==

העידן שלנו מוערך כעידן חסר תקדים בהיקפי האובדן של [[מגוון ביולוגי]]. ההערכה היא כי קצב אבדן המינים כיום מהיר פי 50 עד 500 מהקצב שהתקיים בתקופות עבר.

העידן שלנו מוערך כעידן חסר תקדים בהיקפי האובדן של [[מגוון ביולוגי]]. ההערכה היא כי קצב אבדן המינים כיום מהיר פי 50 עד 500 מהקצב שהתקיים בתקופות עבר.

נוסף על ההשפעות מזיהום של משק החי, קיימת ההשפעה של אבדן בתי גידול קודמים למינים אחרים. משק החי כולל כ-20% ממסת בע"ח בעולם, אשר חיים על כ-30% משטח הפנים של כדור הארץ. שטח שאוכלס בעבר ע"י בע"ח פראיים. בע"ח במשק החי דוחקים גם את מזונם של טורפים ומאיימים בכך על קיום הטורפים עצמם. באיזורים מפותחים, משק חי הפך לסביבה אקולוגית יציבה ללא איומים, בעלת מגוון ביולוגי נמוך.

נוסף על ההשפעות מזיהום של משק החי, קיימת ההשפעה של אבדן בתי גידול קודמים למינים אחרים. משק החי כולל כ-20% ממסת בע"ח בעולם, אשר חיים על כ-30% משטח הפנים של כדור הארץ. שטח שאוכלס בעבר ע"י בע"ח פראיים.

306 מתוך 825 איזורי מחייה שהוגדרו ע"י ה-WWF מאויימים ע"י משק החי.

 

306 מתוך 825 איזורי מחייה שהוגדרו ע"י ה-WWF, מאויימים ע"י משק החי.

==תרומה להוצאות אנרגיה ולמזון מהיר==

==תרומה להוצאות אנרגיה ולמזון מהיר==

==הערכות של השפעה אישית==

==הערכות של השפעה אישית==

בשנת 2000 העורך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  

בשנת 2000 העורך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  

אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.

אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==