47,332
עריכות
שינויים
←פרק ראשון
==פרק ראשון==
==פרק ראשון==
===מודלים מקובלים לחקר מחזור עסקים===
תחילת הפרק הראשון סוקרת בקצרה את 2 המחנות העיקריים של מודלים של [[מחזור עסקים]] - מחנה השיווי משקל מול מחנה האי שוווי משקל. כמו כן מציינים החוקרים מספר בעיות של המודלים משני המחנות. הכשלים המרכזיים בעינים של המודלים הללו הם חוסר היכולת לקבוע את הקשר בין רמת המיקרו למאקרו, כמו גם ההנחה שסוכנים כלכליים מקבלים החלטות עצמאית משחקנים אחרים.
תחילת הפרק הראשון סוקרת בקצרה את 2 המחנות העיקריים של מודלים של [[מחזור עסקים]] - מחנה השיווי משקל מול מחנה האי שוווי משקל. כמו כן מציינים החוקרים מספר בעיות של המודלים משני המחנות. הכשלים המרכזיים בעינים של המודלים הללו הם חוסר היכולת לקבוע את הקשר בין רמת המיקרו למאקרו, כמו גם ההנחה שסוכנים כלכליים מקבלים החלטות עצמאית משחקנים אחרים.
===שיווי משקל וסוכנים הומוגניים===
לאחר מכן החוקרים מתארים את הקשרים בין הכלכלה לבין הניתוח הפיזיקלי. מצד אחד יש את ההנחה שפותחה על ידי מרשל, של ceteris paribus כלומר תוך הנחה שכל שאר המערכת לא משתנה כאשר מודדים שינוי מסויים - דבר זה נובע מתוך הניתוח הפיזיקלי של מערכת מבודדת בעלת דינמיקה פנימית שיש לה לפעמים הפרעות מבחוץ.
לאחר מכן החוקרים מתארים את הקשרים בין הכלכלה לבין הניתוח הפיזיקלי. מצד אחד יש את ההנחה שפותחה על ידי מרשל, של ceteris paribus כלומר תוך הנחה שכל שאר המערכת לא משתנה כאשר מודדים שינוי מסויים - דבר זה נובע מתוך הניתוח הפיזיקלי של מערכת מבודדת בעלת דינמיקה פנימית שיש לה לפעמים הפרעות מבחוץ.
דחייה של שתי ההנחות האלה - כלומר הנחה כי יש קשרים לא לינאריים וכי יש אינטראקציות ישירות בין הסוכנים, הם שני תנאים מינימליים להגדרה של [[מערכת מורכבת]]. דבר שמאפיין מערכות כאלה הוא המושג של [[הגחה]] - הופעה ספונטנית של מבנים שמארגנים את עצמם ובעלי היררכיה של צורות (Crutchfield, 1994).
דחייה של שתי ההנחות האלה - כלומר הנחה כי יש קשרים לא לינאריים וכי יש אינטראקציות ישירות בין הסוכנים, הם שני תנאים מינימליים להגדרה של [[מערכת מורכבת]]. דבר שמאפיין מערכות כאלה הוא המושג של [[הגחה]] - הופעה ספונטנית של מבנים שמארגנים את עצמם ובעלי היררכיה של צורות (Crutchfield, 1994).
הכלכלה הנאו קלאסית בדרך כלל מאמצת את שתי ההנחות, ומניחה כי כל מערכת כלכלית בנויה ממספר רב של רכיבים זהים ומבודדים, שכל אחד מהם מהווה [[סוכן מייצג]] Representative Agent, ולכן אפשר להגיע לפתרון הכללי על ידי סכימה של כל הבחירות שמבוצעות כל ידי כלל הסוכנים.
עם זאת, ברור שבמציאות יש שוני בין אנשים ופירמות שונות, ולכן יש קושי לבצע את הסכימה הזאת. בעיה זו ידועה בשם '''בעית הסכימה''' aggregation problem. אם מתחילים מהמשוואות שמתארות את רמת המיקרו מה אפשר להגיד על משוואות המאקרו? בעיית הסכימה היא בעלת היסטוריה ארוכה. גורמן (Gorman (1953) ) הראה שהתנאים לצבירה נכונה (לפיה ניתן לקבל את המאקרו מהמיקרו) הם צרים מאוד וכמעט לעולם אינם מתקיימים. אחרים (Stoker) הציעו צבירה סטוכסטית או שיטות אחרות. אולם ברור כי קיימת כאן בעיה.
==ראו גם==
==ראו גם==