47,332
עריכות
שינויים
תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־10:42, 14 ביולי 2008
, 10:42, 14 ביולי 2008עריכה ותוספות
זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]
זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב''''
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב''''.
את הרעיון לכתיבה של תוכנית אב כזו, ולעבודה משותפת על התוכנית הגה שימי רף. נכון ליולי 2008 אין התייחסות של גורם רשמי לתוכנית.
==הקדמה==
==הקדמה==
'''2. שינויי אקלים'''
'''2. שינויי אקלים'''
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ורוב עצום מבין מדעני האקלים מסכימים על כך שמקור השינוי הוא פליטת [[גזי חממה]], אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים]
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש.
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי. היעד הוא להגיע לריכוז פחמן דו חמצני אטמוספרי של 350 PPM.
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד. ראו לדוגמה מתוך אתר "אדם טבע ודין" [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500]
מתוך אתר "אדם טבע ודין"
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC.
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ-6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.
[http://www.ipcc.ch/ אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים].
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת ה[[אנרגיה]]. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת [[זיהום אוויר]], לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.
===הערכות מוקדמת===
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב.
ברוב הפרמטרים הנמדדים, יש חשש להחרפת המצב ככל שיישום התוכנית ישתהה. פרמטרים אלה כוללים קודם כל את גודל האוכלוסיה הן בעולם, ועוד יותר מזה בישראל. ככל שגדלה אוכלוסיית ישראל היחס בין משאבים טבעיים הנתונים לנפש הופך נמוך יותר - וכך מחריפות בעיות של הספקת מזון, מים, אנרגיה ומשאבים מתכלים ומתחדשים לנפש.
פרמטר נוסף שמושפע לרעה מהמשך השהיית יישום התוכנית הוא מצב המערכות הטבעיות שמספקות שירותים אקולוגיים, ואשר נהרסות עקב שימוש יתר, זיהום, והשפעות פיזיות ישירות כמו קיטוע על ידי כבישים ודרכים ו[[פרבור]]. בין המערכות האלה אפשר לציין במיוחד את מערכת מי התהום בישראל שהולכת ונהרסת עקב המלחה וזיהום, וכן את טיב הקרקע שהולכת ונהרסת.
עוד היבט שבו המצב נהיה קשה יותר ככל שמחקים עוד הוא שיא תפוקה של משאבים מתכלים - ככל שנחכה יותר, כך יתייקר יותר הפקת נפט ומשאבי אנרגיה מתכלים אחרים בעקבות מנגון של שיא תפוקה, וכן יתייקר ההפקה של משאבים בלתי מתחדשים אחרים כמו פלדה או נחושת, ושל מוצרים שתלויים ביצור של משאבים אלה.
2 היבטים בהם הערכות עתידית יכולה להיות קלה יותר הם שינויים טכנולוגיים ומוכנות תרבותית. מבחינה טכנולוגית יש צפי לדוגמה להפיכת טכנולגיות של פאנלים סולאריים מרוכזים לזולה יותר בעקבות פיתוחים בתחום. אם כי יש לציין כי טכנולוגיות רבות המצויינות כפתרון אפשרי לתחום הן בבחינת מצג שווא שניתוח עמוק יותר שלהן מראה כי מדובר על טכנולגיות שמניחות למעשה המשך קיום של אנרגיה מחצבית משמעותית. בנושא זה אפשר לדוגמה להזכיר לפחות חלק גדול מהפקת דלק מצמחים, הפקת דלק מאצות, והפקת דלק משאריות מזון - שחלק גדול מטכנולגיות אלה מבוסס על שיפור ביצועים של כלכלה מבוססת דלק מחצבי, אך לא על החלפה שלה.
היבט נוסף הוא שאחוז גדל באוכלוסיה נערך מבחינה נפשית ותרבותית לשינויים הצפויים ומאמץ אורחות חיים מקיימות יותר כמו נסיעה על אופניים, צריכת מזון אורגני, ועוד. גם הידע הדרוש והכישורים הדרושים לחברה דלת אנרגיה הופכים פומביים ונפוצים יותר. יש לקוות שאלה יקלו על המעבר לחברה דלת אנרגיה ומקיימת יותר.
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==
==כלכלה==
==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית לשיא תפוקת הנפט}}
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.