1,064
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==על ההפרטה==
===מהי הפרטה===
הפרטה היא תהליך בו המדינה מעבירה נכסים שבידיה אל גורמים פרטיים. ההנחה הכלכלית הבסיסית היא שהמדינה "לא יודעת לנהל", ולכן נכסים שברשותה אינם יעילים. אם תעביר המדינה את הנכסים לידיים פרטיות הרווח יהיה כפול: ראשית, המדינה תכניס סכום נאה לקופתה ותוכל לצמצם חובות או להשקיע בתשתיות – גורמים מעודדי צמיחה, מאידך הנכס ינוהל באופן 'יעיל' ולכן הרווחים יגדלו, ועמן גם ההכנסות ממיסים, כשהנכס יצמח ייווצרו מקומות העבודה והאבטלה תקטן.
אולם בתהליך של הפרטה יש בעייתיות מובנית: המדינה מנהלת את נכסיה לטובת הכלל, כשנכס מועבר לידיים פרטיות הוא הופך מכוון ליעד אחד: הגדלת הרווחים של הבעלים, ומהר. כך, נכסים שבמשך שנים כוונו לטובת הכלל, הופכים עורם בן ליל ומפנים את כל המשאבים לטובת השורה התחתונה.
===מי אמר שהמדינה מנהלת גרועה?===
הרי אותם שרים וחברי כנסת שמחליטים על ההפרטה הם אלו שאחראים על הנכס מלכתחילה. אם הם אומרים שהמדינה מנהלת גרועה, בעצם הם קובעים שהם עצמם לא ראויים לתפקידם. ואם הם לא יכולים לנהל את הנכס, מי יתקע לידינו שהם מכרו אותו לקונה הטוב ביותר ושמרו על האינטרס הציבורי בתהליך?
כך שהטיעון שהמדינה מנהלת גרועה גורר שהיא גם גרועה בלהפריט את נכסיה. וכעת נותרת השאלה מה עדיף: נכסים מנוהלים רע על ידי המדינה, או נכסים שהופרטו בצורה גרועה והם בידיים פרטיות?
===למה גורמים פרטיים יותר 'יעילים'?===
מי שעובד בחברה בה יותר מ-50 עובדים מבין את האבסורד בטיעון היעילות. גם בחברות פרטיות הבזבוז חוגג, לעיתים אף יותר מאשר בחברות ממשלתיות. בעשור האחרון, לדוגמה, עלה שכר המנהלים בחברות הפרטיות באופן דראסטי. כך שעלות השכר של המנהלים הבכירים יכולה להגיע למאות אלפי שקלים ואף מיליונים בחודש!
היעילות נמדדת בתוצר (בכסף) מול ההשקעות. ניתן להשיג יעילות כזו במספר אופנים:
# להעלות את המחירים. בלתי אפשרי בשוק תחרותי. אך כשבשוק רק מספר מצומצם של מתחרים (כמו למשל 3 בנקים גדולים, 3 חברות סלולר גדולות, 4 חברות דלק, וכד') הם יכולים לתאם ביניהם את המחירים כדי להגדיל את הרווחים.
# להשתמש בטכנולוגיה חדישה שתוריד עלויות. בשוק תחרותי דבר כזה כמעט לא קורה. גם אם יש פטנט חדש שיאפשר להוריד עלויות, תוך זמן קצר כל הפירמות ירכשו אותו ושוב יגיעו לעלויות ייצור זהות
# להוציא פחות על שכר העובדים. היות וקביעת השכר היא תהליך פוליטי (קרי, של מאבקי כוח), עלייה בכוח התאגידים הגדולים וירידה בכוח העובדים (החלשת ההיסתדרות, עלייה באבטלה) מאפשרות ניצול בוטה יותר של העובדים. כך משיגות הפירמות 'יעילות' על גב העובדים.
===מה עם ההשקעות של המדינה בנכס?===
בד"כ, את הנכס המופרט הקימה המדינה בהשקעה מאסיבית (מפעלים, רשת התקשורת של בזק, סניפי בנקים) בכספי הציבור. האם נבדק שהמחיר שבו מוכרת המדינה את הנכס מכסה את ההשקעות הללו?
היות וההפרטה כיום היא 'אידאולוגית', תופשים פקידי האוצר את תפקידם כהפרטה בכל מחיר. כך נתפשו בכירים באוצר אומרים שמטרתם היא להפריט, ולא חשוב באיזה מחיר. רבות דובר ב'שיטת השקשוקה' שהופעלה בעת הפרטת צים.
===השחתה לפני הפרטה===
תהליך אחר המוכר מתהליכי הפרטה הוא השחתה של המערכת כתרוץ להפרטה. כך, למשל, אנו שומעים השכם והערבת על השחיתות בנמלים ובחברת החשמל, כאשר חלק מאותם המושחתים הם בכלל מינויים פוליטיים של אותם שרים וחברי כנסת, שאח"כ מתלוננים שיש להפריט את הנכס עקב השחיתות...
תהליך ההשחתה מתבטא לעיתים פשוט בקיצוץ התקציבים. שרות התעסוקה, למשל, סובל כבר שנים רבות מקיצוץ בתקציביו. כשהתקציבים מקוצצים, מצבת העובדים מצטמצמת, ומספר הפונים על כל עובד עולה. כך מגיעים העובדים למצב בלתי אפשרי בו עומס העבודה עליהם לא מאפשר חיפוש אמיתי של עבודה לפונים.
סרט
חיפה כימיקלים – אולי היה הגיוני
הפגיעה בפועלים
פגיעה בבטיחות
קשר הון ושלטון
קשר הון ומשטרה
כימיקלים לישראל – משאב טבע
חברת חשמל – מונופול טבעי
דואר – העלאת תעריפים
דיון...
===מהי הפרטה===
הפרטה היא תהליך בו המדינה מעבירה נכסים שבידיה אל גורמים פרטיים. ההנחה הכלכלית הבסיסית היא שהמדינה "לא יודעת לנהל", ולכן נכסים שברשותה אינם יעילים. אם תעביר המדינה את הנכסים לידיים פרטיות הרווח יהיה כפול: ראשית, המדינה תכניס סכום נאה לקופתה ותוכל לצמצם חובות או להשקיע בתשתיות – גורמים מעודדי צמיחה, מאידך הנכס ינוהל באופן 'יעיל' ולכן הרווחים יגדלו, ועמן גם ההכנסות ממיסים, כשהנכס יצמח ייווצרו מקומות העבודה והאבטלה תקטן.
אולם בתהליך של הפרטה יש בעייתיות מובנית: המדינה מנהלת את נכסיה לטובת הכלל, כשנכס מועבר לידיים פרטיות הוא הופך מכוון ליעד אחד: הגדלת הרווחים של הבעלים, ומהר. כך, נכסים שבמשך שנים כוונו לטובת הכלל, הופכים עורם בן ליל ומפנים את כל המשאבים לטובת השורה התחתונה.
===מי אמר שהמדינה מנהלת גרועה?===
הרי אותם שרים וחברי כנסת שמחליטים על ההפרטה הם אלו שאחראים על הנכס מלכתחילה. אם הם אומרים שהמדינה מנהלת גרועה, בעצם הם קובעים שהם עצמם לא ראויים לתפקידם. ואם הם לא יכולים לנהל את הנכס, מי יתקע לידינו שהם מכרו אותו לקונה הטוב ביותר ושמרו על האינטרס הציבורי בתהליך?
כך שהטיעון שהמדינה מנהלת גרועה גורר שהיא גם גרועה בלהפריט את נכסיה. וכעת נותרת השאלה מה עדיף: נכסים מנוהלים רע על ידי המדינה, או נכסים שהופרטו בצורה גרועה והם בידיים פרטיות?
===למה גורמים פרטיים יותר 'יעילים'?===
מי שעובד בחברה בה יותר מ-50 עובדים מבין את האבסורד בטיעון היעילות. גם בחברות פרטיות הבזבוז חוגג, לעיתים אף יותר מאשר בחברות ממשלתיות. בעשור האחרון, לדוגמה, עלה שכר המנהלים בחברות הפרטיות באופן דראסטי. כך שעלות השכר של המנהלים הבכירים יכולה להגיע למאות אלפי שקלים ואף מיליונים בחודש!
היעילות נמדדת בתוצר (בכסף) מול ההשקעות. ניתן להשיג יעילות כזו במספר אופנים:
# להעלות את המחירים. בלתי אפשרי בשוק תחרותי. אך כשבשוק רק מספר מצומצם של מתחרים (כמו למשל 3 בנקים גדולים, 3 חברות סלולר גדולות, 4 חברות דלק, וכד') הם יכולים לתאם ביניהם את המחירים כדי להגדיל את הרווחים.
# להשתמש בטכנולוגיה חדישה שתוריד עלויות. בשוק תחרותי דבר כזה כמעט לא קורה. גם אם יש פטנט חדש שיאפשר להוריד עלויות, תוך זמן קצר כל הפירמות ירכשו אותו ושוב יגיעו לעלויות ייצור זהות
# להוציא פחות על שכר העובדים. היות וקביעת השכר היא תהליך פוליטי (קרי, של מאבקי כוח), עלייה בכוח התאגידים הגדולים וירידה בכוח העובדים (החלשת ההיסתדרות, עלייה באבטלה) מאפשרות ניצול בוטה יותר של העובדים. כך משיגות הפירמות 'יעילות' על גב העובדים.
===מה עם ההשקעות של המדינה בנכס?===
בד"כ, את הנכס המופרט הקימה המדינה בהשקעה מאסיבית (מפעלים, רשת התקשורת של בזק, סניפי בנקים) בכספי הציבור. האם נבדק שהמחיר שבו מוכרת המדינה את הנכס מכסה את ההשקעות הללו?
היות וההפרטה כיום היא 'אידאולוגית', תופשים פקידי האוצר את תפקידם כהפרטה בכל מחיר. כך נתפשו בכירים באוצר אומרים שמטרתם היא להפריט, ולא חשוב באיזה מחיר. רבות דובר ב'שיטת השקשוקה' שהופעלה בעת הפרטת צים.
===השחתה לפני הפרטה===
תהליך אחר המוכר מתהליכי הפרטה הוא השחתה של המערכת כתרוץ להפרטה. כך, למשל, אנו שומעים השכם והערבת על השחיתות בנמלים ובחברת החשמל, כאשר חלק מאותם המושחתים הם בכלל מינויים פוליטיים של אותם שרים וחברי כנסת, שאח"כ מתלוננים שיש להפריט את הנכס עקב השחיתות...
תהליך ההשחתה מתבטא לעיתים פשוט בקיצוץ התקציבים. שרות התעסוקה, למשל, סובל כבר שנים רבות מקיצוץ בתקציביו. כשהתקציבים מקוצצים, מצבת העובדים מצטמצמת, ומספר הפונים על כל עובד עולה. כך מגיעים העובדים למצב בלתי אפשרי בו עומס העבודה עליהם לא מאפשר חיפוש אמיתי של עבודה לפונים.
סרט
חיפה כימיקלים – אולי היה הגיוני
הפגיעה בפועלים
פגיעה בבטיחות
קשר הון ושלטון
קשר הון ומשטרה
כימיקלים לישראל – משאב טבע
חברת חשמל – מונופול טבעי
דואר – העלאת תעריפים
דיון...