| [[מ. קינג האברט]] היה הראשון שפיתח תאוריה לגבי אפשרות זו בשנת 1956, וחזה ששיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. המודל שלו, שנקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]''', שימש מאז כדי לחזות בצורה מדוייקת למדי את השיא והדעיכה של הפקת נפט של מדינות רבות, כמו גם לתאר את קצב ההפקה של משאבים מוגבלים אחרים. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מוגבל מתנהג לפי פונקציה לוגריתמית, ועוקב אחר עקומה הדומה לעקומת פעמון (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כריה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקמיות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במצאיות. בעוד שכל גרסה מתאימה לאיזור או תחום מסויים, ובעלת פרופיל שונה מעט, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכולם - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיה למישור ולאחר מכן צונחת. | | [[מ. קינג האברט]] היה הראשון שפיתח תאוריה לגבי אפשרות זו בשנת 1956, וחזה ששיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. המודל שלו, שנקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]''', שימש מאז כדי לחזות בצורה מדוייקת למדי את השיא והדעיכה של הפקת נפט של מדינות רבות, כמו גם לתאר את קצב ההפקה של משאבים מוגבלים אחרים. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מוגבל מתנהג לפי פונקציה לוגריתמית, ועוקב אחר עקומה הדומה לעקומת פעמון (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כריה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקמיות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במצאיות. בעוד שכל גרסה מתאימה לאיזור או תחום מסויים, ובעלת פרופיל שונה מעט, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכולם - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיה למישור ולאחר מכן צונחת. |
| + | כמה אנשים העוסקים בתחום, כמו יועצי תעשיות הנפט Kenneth S. Deffeyes וMatthew Simmons מאמינים כי קיימת תלות גבוהה של המערכות המודרניות התעשתיות של ה[[תחבורה]], ה[[חקלאות]] וה[[תעשייה]] בנפט זול וזמין. וכי תלות זו תגרום לכך שהעליה הצפויה במחיר הנפט לאחר שיא תפוקת הנפט, תגרום להשפעות שליליות על [[הכלכלה העולמית]]. למרות שהתחזיות לגבי ההשפעות השליליות הן מגוונות, מספר גדל של מומחים ומנהלים בתעשיות האנרגיה מאמצעים דעה זו. |
| + | מידת הנזק שתיגרם למדינות שמייבאות נפט ולכלכלת העולם תלויה בהערכות מוקדמת לקראת שיא תפוקת הנפט, וכן בשאלה באיזה קצב ירד קצב ההפקה לאחר שיא התפוקה, וכן בשאלה איך יגיב צד הביקושים. לפי "מודל ייצוא היבשה", כמות הנפט שזמינה בעולם צונחת במהירות איטית יותר מאשר צניחת הייצור במדינות המייצאות. דבר זה מתרחש בגלל שהמדינות המייצאות שומרות על צמיחה פנימית בביקוש, דבר שמתווסף לקצב דלדול השאיבה שלהם. ירידות בהיצע הנפט צפויים ליצור [[אינפלציה]] חזקה, אם לא יהיו ירידות מתאימות באמצעות צעדים של [[שימור אנרגיה]] ושימוש באנרגיות חליפיות. |
| + | הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופייים יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים. |
| + | תחזיות פסימיות יותר של תפוקת הנפט העתידית פועלת על סמך ההנחה כי שיא תפוקת הנפט כבר התרחש, או יתרחש בעתיד הקרוב, והיות וצעדי מניעה רבים עלולים להיות כבר בלתי רלבנטים בשלב זה, הם חוזים מיתון עולמי, שיכול להתחיל גם שורה של תגובות שרשרת של משובים מחזקים שונים בשווקים העולמיים שעלולוים להגביר את הקריסה של הציבליזציה התעשייתית העולמית. במהלך שני הרבעונים הראשונים של שנת 2008 היו מספר סימנים כי מיתון אפשרי מוחמר על ידי מספר שיאים עוקבים של מחירי נפט. |