47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''שיא תפוקת הנפט''' ('''Peak oil''') היא נקודה כלשהי בזמן שבה הקצב העולמי של [[שאיבת נפט]] יגיע לשיא, לאחר מועד זה, קצב ההפקה של נפט ילך וירד עד להפסקתו. היות ומבחינה אפקטיבית היצע הנפט העולמי הוא דבר קשיח, אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט.
[[מ. קינג האברט]] היה הראשון שפיתח תאוריה לגבי אפשרות זו בשנת 1956, וחזה ששיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. המודל שלו, שנקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]''', שימש מאז כדי לחזות בצורה מדוייקת למדי את השיא והדעיכה של הפקת נפט של מדינות רבות, כמו גם לתאר את קצב ההפקה של משאבים מוגבלים אחרים. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מוגבל מתנהג לפי פונקציה לוגריתמית, ועוקב אחר עקומה הדומה לעקומת פעמון (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כריה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקמיות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במצאיות. בעוד שכל גרסה מתאימה לאיזור או תחום מסויים, ובעלת פרופיל שונה מעט, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכולם - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיה למישור ולאחר מכן צונחת.
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט|*]]