שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
הסרט עוקב במיוחד אחד השינויים שהכניס [[ז'יימה לרנר]] לעיר [[קוריטיבה]] בדרום ברזיל כשהיה ראש העיר שלה. כמו כן הסרט מתאר גם כיצד ערים כמו [[פורטלנד]], שאימצו מדיניות דומה זכו להצלחה בתחומים עירוניים רבים. הסרט גם מביא דוגמאות לערים "לא מוצלחות" כמו [[לוס אנג'לס]] הסובלת מ[[פרבור]] ומ[[אפקט הבייגלה]]. כמו גם דוגמאות מערים נוספות ביפן, בסין, ובמדינות אחרות. חלק משמעותי מהסרט מוקדש לראיונות  עם לרנר ועם ראש עיריית פורטלנד [[טום פוטר]].  
 
הסרט עוקב במיוחד אחד השינויים שהכניס [[ז'יימה לרנר]] לעיר [[קוריטיבה]] בדרום ברזיל כשהיה ראש העיר שלה. כמו כן הסרט מתאר גם כיצד ערים כמו [[פורטלנד]], שאימצו מדיניות דומה זכו להצלחה בתחומים עירוניים רבים. הסרט גם מביא דוגמאות לערים "לא מוצלחות" כמו [[לוס אנג'לס]] הסובלת מ[[פרבור]] ומ[[אפקט הבייגלה]]. כמו גם דוגמאות מערים נוספות ביפן, בסין, ובמדינות אחרות. חלק משמעותי מהסרט מוקדש לראיונות  עם לרנר ועם ראש עיריית פורטלנד [[טום פוטר]].  
   −
הסרט נסוב סביב 3 צעדים שלרנר יישם, ובהשפעת צעדים אלה על המרקם העירוני.  
+
הסרט נסוב סביב 3 צעדים שיישם לרנר בתחום הפיתוח העירוני, וכן בהשפעות שיש לצעדים אלה על המרקם העירוני. הצעדים הם:
 
# להשתמש פחות במכונית
 
# להשתמש פחות במכונית
 
# להפריד את האשפה
 
# להפריד את האשפה
# לגור קרוב לעבודה או לקרב העבודה לבית
+
# לגור קרוב לעבודה או לקרב את העבודה לבית
   −
הסרט מדגיש כי צעדים אלה קלים יחסית ליישום, זולים מבחינה כלכלית. לטענת הסרט ניתן להביא לשינוי עירוני משמעותי מאוד בתוך שנתיים שלוש, על ידי יישום מדיניות זו. וכן מובאות דוגמאות של ערים שאימצו צעדים דומים. בסוף הסרט יש התייחסות ל[[תל אביב]] ולשינויים שהיא יכולה לעבור.  
+
הסרט מדגיש כי צעדים אלה קלים יחסית ליישום, זולים מבחינה כלכלית ובעלי השפעה דרמטית על תחומים רבים בחיי התושבים כמו גישה לפארקים, אי שוויון, ניידות, פשיעה, שיץוף זקנים בקהילה וקהילה בריאה יותר. לטענת הסרט ניתן להביא לשינוי עירוני משמעותי מאוד בתוך שנתיים שלוש, על ידי יישום מדיניות זו. וכן מובאות דוגמאות של ערים שאימצו צעדים דומים. בסוף הסרט יש התייחסות ל[[תל אביב]] ולשינויים שהיא יכולה לעבור.  
    
הסרט הוא כאמור פרק מתוך סדרה טלוויזה תעודית של העיתונאי שהגיש וביים העיתונאי ניצן הורוביץ, "עולם המחר" שעוסקת במגמות עתידיות. התוכנית הופקה על יונית דרור עבור ערוץ 10. הפרק הוקרן גם כסרט במסגרת [[אקולנוע]] 2008.  
 
הסרט הוא כאמור פרק מתוך סדרה טלוויזה תעודית של העיתונאי שהגיש וביים העיתונאי ניצן הורוביץ, "עולם המחר" שעוסקת במגמות עתידיות. התוכנית הופקה על יונית דרור עבור ערוץ 10. הפרק הוקרן גם כסרט במסגרת [[אקולנוע]] 2008.  
שורה 17: שורה 17:     
==הפסקת מתן עדיפות למכוניות==
 
==הפסקת מתן עדיפות למכוניות==
לרנר היה אדריכל צעיר בשנות ה-60, הוא נחרד מפעילות של ראש העיר דאז, בגלל שזה רצה להרוס את העיר ההיסטורית בקוריטיבה כדי להרחיב את הכבישים. הוא החל לפעול עם כמה סטונדטים לארכיטקטורה. בתחילת שנות ה-70 נתנמה לרנר להיות ראש העיר.
+
לרנר היה אדריכל צעיר בשנות ה-60, הוא נחרד מפעילות של ראש העיר דאז, בגלל שזה התכוון להרוס את העיר ההיסטורית בקוריטיבה כדי להרחיב את הכבישים. לרנר החל לפעול עם כמה סטונדטים לארכיטקטורה. בתחילת שנות ה-70 נבחר לרנר לראשות העיר.
   −
הפעולה הראשונה של לרנר בתור ראש העיר היתה לסגור את הכביש הראשי ולהפוך אותו למדרחוב. הוא עשה זאת תוך במהלך סופשבוע אחד, כדי להמנע מתביעות משפטיות שהיו מעקבות צעד כזה. לרנר החליט להפסיק להמשיך את הכיוון בו היתה קוריטיבה נתונה באותה עת - של המשך מגמות [[פרבור]] והשענות התחבורה על הרכב הפרטי.  
+
הפעולה הראשונה של לרנר בתור ראש העיר היתה לסגור את הכביש הראשי בעיר לתנועת מכוניות ולהפוך אותו למדרחוב (זהו המדרחוב המודרני הראשון בעולם). הוא עשה זאת במהלך סופשבוע אחד, כדי להמנע מתביעות משפטיות שהיו מעקבות צעד כזה. לרנר החליט לשנות לחלוטין את הכיוון בו היתה קוריטיבה נתונה באותה עת - של המשך מגמות [[פרבור]] והשענות התחבורה על הרכב הפרטי.  
    
{{ציטוט|תוכן= המכונית צריכה להיות כמו החותנת שלנו. צריכים להיות לנו יחסים טובים איתה, אבל אסור שהיא תנהל לנו את החיים. אדם שהאישה היחידה בחייו היא החותנת שלו הוא אדם אומלל}}.  
 
{{ציטוט|תוכן= המכונית צריכה להיות כמו החותנת שלנו. צריכים להיות לנו יחסים טובים איתה, אבל אסור שהיא תנהל לנו את החיים. אדם שהאישה היחידה בחייו היא החותנת שלו הוא אדם אומלל}}.  
שורה 29: שורה 29:  
בעיני מתכנני ערים רבים, לוס אנג'לס היא דוגמה לבעיות תחבורה, סביבה וחברה הנובעות מ[[פרבור]] או "זחילה עירונית". הדבר יוצר דפוסי בניה הומוגניים, פקקי תנועה ובעיות [[זיהום אוויר]]. קשה מאוד להתנייד בעיר ללא מכונית. הסרט מראיין את בנג'מין ווד, מתכנון סביבתי שמתאר את הבעיות בעיר.  
 
בעיני מתכנני ערים רבים, לוס אנג'לס היא דוגמה לבעיות תחבורה, סביבה וחברה הנובעות מ[[פרבור]] או "זחילה עירונית". הדבר יוצר דפוסי בניה הומוגניים, פקקי תנועה ובעיות [[זיהום אוויר]]. קשה מאוד להתנייד בעיר ללא מכונית. הסרט מראיין את בנג'מין ווד, מתכנון סביבתי שמתאר את הבעיות בעיר.  
   −
הסרט מתאר בקצרה את "[[אפקט הבייגלה]]" שבו יש הזנחה של לב העיר, והתושבים המבוססים יותר בורחים לפרברים יותר ויותר רחוקים ממרכז העיר.
+
הסרט מתאר בקצרה את "[[אפקט הבייגלה]]" שבו יש הזנחה של לב העיר, והתושבים המבוססים יותר בורחים לפרברים יותר ויותר רחוקים ממרכז העיר, בעוד הפרברים הישנים יותר הופכים לסלאמס.  
    
לטענת הסרט החיים בעיר כמו לוס אנגלס הם גם יותר משעממים - לדוגמה מרבית תושבי ה[[פרבור|פרברים]] בקליפורניה מבלים בממוצע 4 שעות ביום בתוך המכונית שלהם.
 
לטענת הסרט החיים בעיר כמו לוס אנגלס הם גם יותר משעממים - לדוגמה מרבית תושבי ה[[פרבור|פרברים]] בקליפורניה מבלים בממוצע 4 שעות ביום בתוך המכונית שלהם.
    
==פורטלנד==
 
==פורטלנד==
[[תמונה:PortlandStreetcar5.jpg|שמאל|thumb|200px|חשמלית בפורטלנד. החשמלית מהווה רכיב ביניים בתחבורה המשולבת שיש בעיר - בין הרכבת הקלה המהירה, לבין אמצעים אחרים כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ורכיבה על [[אופניים]]]]
+
[[תמונה:PortlandStreetcar5.jpg|שמאל|thumb|200px|[[חשמלית]] בפורטלנד. החשמלית מהווה רכיב ביניים בתחבורה המשולבת שיש בעיר - בין הרכבת הקלה המהירה, לבין אמצעים אחרים כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ורכיבה על [[אופניים]]]]
   −
לעומת לוס אנגל'ס מובאת כדוגמה נגדית פורטלטד, שבה יש מגמה של חזרת התושבים ללב העיר. לטענת הסרט פורטלנד מובילה בפרמטרים עירוניים רבים. ראש העיר שלה הוא [[טום פוטר]], שמבצע צעדים של ז'יימה לרנר, עוד לפני שהגישה הסביבתית הפכה ל"טרנד".  
+
כדוגמה נגדית ללוס אנגל'ס מובאת פורטלטד, שבה יש מגמה של חזרת התושבים ללב העיר. לטענת הסרט פורטלנד מובילה בפרמטרים עירוניים רבים. ראש העיר שלה הוא [[טום פוטר]], שהחל לבצע צעדים דומים לאלה של ז'יימה לרנר, עוד לפני שהגישה הסביבתית הפכה ל"טרנד".  
    
בין השנים 1991- 2007 הצליחו תושבי העיר להקטין את פליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] - זו העיר היחידה בארה"ב שהצליחה בכך. השינויים נבעו לאו דווקא בגלל שינויים טכנולוגיה אלא בגלל חשיבה ותכנון עירוני נכונים יותר. לטענת לרנר - 75% מהפליטות של גזי חממה קשורות לעיר - ורובן למכונית.  
 
בין השנים 1991- 2007 הצליחו תושבי העיר להקטין את פליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] - זו העיר היחידה בארה"ב שהצליחה בכך. השינויים נבעו לאו דווקא בגלל שינויים טכנולוגיה אלא בגלל חשיבה ותכנון עירוני נכונים יותר. לטענת לרנר - 75% מהפליטות של גזי חממה קשורות לעיר - ורובן למכונית.  
   −
בפורטלנד יש 500 ק"מ של [[שבילי אופניים]]. ויש בעיר תרבות [[אופניים]] מפותחת ו[[הולכי רגל]] רבים. פורטלד  היא העיר היחידה בארה"ב שהצליחה להוריד שימוש במכוניות. תושבי העיר משתמשים באופן ניכר ב[[חשמלית|חשמליות]] לתחבורה בתוך העיר. לטענת טום פוטר רוב האנשים שחיים בעיר כבר לא מחזיקים מכונית.
+
בפורטלנד יש 500 ק"מ של [[שבילי אופניים]], ויש בה תרבות [[אופניים]] מפותחת ו[[הולכי רגל]] רבים. פורטלד  היא גם העיר היחידה בארה"ב שהצליחה להוריד שימוש במכוניות. תושבי העיר משתמשים באופן ניכר ב[[חשמלית|חשמליות]] לתחבורה בתוך העיר. לטענת טום פוטר, רוב תושבי העיר כבר לא מחזיקים במכונית.
    
==מתן עדיפות לתחבורה ציבורית בקוריטיבה==
 
==מתן עדיפות לתחבורה ציבורית בקוריטיבה==
 
[[תמונה:Bus Stops 2 curitiba brasil.jpg|left|thumb|250px|תחנת אוטובוס בקוריטיבה. התחנה מוגבהת לגובה האוטובוס, והתשלום מתבצע בכניסה לתחנה. עקרונות אלה דומים למתרחש במטרו ומאפשרים כניסה ויציאה מהירה של נוסעים.]]
 
[[תמונה:Bus Stops 2 curitiba brasil.jpg|left|thumb|250px|תחנת אוטובוס בקוריטיבה. התחנה מוגבהת לגובה האוטובוס, והתשלום מתבצע בכניסה לתחנה. עקרונות אלה דומים למתרחש במטרו ומאפשרים כניסה ויציאה מהירה של נוסעים.]]
הסרט מראה כיצד הקים לרנר בקוריטיבה מערכת זולה של תחבורה ציבורית המבוססת על אוטובוסים מהירים גדולים המסוגלים לשאת כ-300 איש, יחד עם תחנות מיוחדות, ועם [[תחבורת מעברים]].  
+
הסרט חוזר לעיר קוריטיבה ומראה כיצד לרנר הקים בעיר מערכת זולה של תחבורה ציבורית המבוססת על אוטובוסים מהירים גדולים ([[BRT]]) המסוגלים לשאת כ-300 איש, יחד עם תחנות מיוחדות, ועם [[תחבורת מעברים]].  
   −
ההחלטה העיקרית של לרנר בתחום התחבורה היתה להפסיק לתת עדיפות תחבורתית למכוניות הפרטיות, ולתת עדיפות לתחבורה הציבורית. כתוצאה מכך האוטובוסים נהנים מנתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים. מסיבה זו האוטבוסים נוסעים במהירות גבוהה (יש מעט תחנות ב-3 הקווים הראשים, תודות ל[[תחבורת מעברים]]). מרחק נסיעה של כ-8 ק"מ לוקח כ-10 דקות. כמו כן קווי האוטובוס תכופים מאוד - 1 בכל דקה.  
+
ההחלטה העיקרית של לרנר בתחום התחבורה היתה להפסיק לתת עדיפות תחבורתית למכוניות הפרטיות, ולתת עדיפות לתחבורה הציבורית. כתוצאה מכך האוטובוסים נהנים מנתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים. מסיבה זו האוטבוסים נוסעים במהירות גבוהה (יש מעט תחנות ב-3 הקווים הראשים, תודות ל[[תחבורת מעברים]]). מרחק נסיעה של כ-8 ק"מ לוקח כ-10 דקות (לשם השוואה המרחק מצומת רוקח בצפון תל אביב לצומות חולון בדרומה הוא 8 ק"מ). כמו כן קווי האוטובוס תכופים מאוד - 1 בכל דקה.  
   −
תחנות האוטובוסים תוכננו על ידי לרנר עצמו. התשלום מתבצע בכניסה לתחנה (דבר שחוסך זמן בעליה לאוטובוס), והיא עצמה מוגבהת, לגובה האוטובוס, כך שהכניסה והיציאה אליו מתבצעת באותו מישור, ללא מדרגות, ודבר זה גם מאפשר הכנסת עגלות בקלות. בהרבה תחנות יש מתקן פשוט שמאפשר העלאת כיסא גלגלים לרציף התחנה. השילוב של הדברים האלה, יחד עם תחבורת מעברים הפך את התחבורה הציבורית בקוריטיבה לשימושית מאוד.  
+
תחנות האוטובוסים תוכננו על ידי לרנר עצמו. התשלום מתבצע בכניסה לתחנה (דבר שחוסך זמן בעליה לאוטובוס), והיא בעלת רציף שבנוי בגובה רצפת האוטובוס, כך שהכניסה והיציאה אליו מתבצעת באותו מישור, ללא מדרגות. דבר זה מאפשר גם הכנסה של עגלות או כיסאות גלגלים בקלות. בהרבה תחנות יש מתקן פשוט שמאפשר העלאת כיסא גלגלים לרציף התחנה. השילוב של הדברים האלה, יחד עם תחבורת מעברים הפך את התחבורה הציבורית בקוריטיבה לשימושית מאוד.  
   −
הביצועים של מערכת זו דומים לביצועים של רכבת תחתית, אבל עלות שלהם היא מאית ממערכת מטרו - שכן אין צורך לחפור מנהרות ארוכות והכל מתבצע על פני השטח. לטענת לרנר, 83 ערים בעולם אימצו פתרון זה.  
+
לטענת לרנר, הביצועים של מערכת זו דומים לביצועים של רכבת תחתית, אבל עלות שלהם היא מאית ממערכת מטרו - שכן אין צורך לחפור מנהרות ארוכות והכל מתבצע על פני השטח. לטענתו, 83 ערים בעולם אימצו פתרון זה.  
    
לצד הנתיב המרכזי של האוטבוס יש 2 נתיבים קטנים למכוניות - השימוש הנמוך בהן בעיר פרושו שגם לנהגי המכוניות אין פקקים.  
 
לצד הנתיב המרכזי של האוטבוס יש 2 נתיבים קטנים למכוניות - השימוש הנמוך בהן בעיר פרושו שגם לנהגי המכוניות אין פקקים.  
   −
לטענת הסרט גם בפורטלנד קיימת מערכת תחבורה ציבורית דומה, ולטענת הסרט, בשני המקומות אנשים מוותרים על השימוש ברכב הפרטי שלהם, או על החזקת רכב פרטי בכלל, בגלל הקיום של תחבורה ציבורית אפקטיבית.
+
לטענת הסרט גם בפורטלנד קיימת מערכת תחבורה ציבורית דומה, ובשני המקומות אנשים מוותרים על השימוש ברכב הפרטי שלהם, או על החזקת רכב פרטי בכלל, בגלל הקיום של תחבורה ציבורית אפקטיבית.
    
==מחזור אשפה==
 
==מחזור אשפה==
לטענת הסרט תושבי העיר מייצרים בממוצע פחות אשפה מתושבי הפרבים, אבל ריכוז האנשים גורם לכך שהבעיה מרוכזת יותר ולכן יוצרת מפגעים קשים. הסרט מתאר מחזור של מוצרים שונים ברמה הביתית ביפן.  
+
לטענת הסרט תושבי העיר מייצרים בממוצע פחות אשפה מתושבי הפרבים, אבל ריכוז האנשים גורם לכך שהבעיה מרוכזת יותר ולכן יוצרת מפגעים קשים. הסרט מתאר מיחזור של מוצרים שונים ברמה הביתית ביפן.  
    
הורוביץ מראה לצופים מעבדה לפירוק מחשבים וציוד אלקטרונית בדרום הודו. לדברי פרופ', קשאב בולבולה מומחה למחזור הודי, ממחשב אחד מורכב מופקים- 50% ברזל, 27% פלסטיק, 5% [[נחושת]], 4.8% [[אלומיניום]], ו- 1-3 גרם זהב.
 
הורוביץ מראה לצופים מעבדה לפירוק מחשבים וציוד אלקטרונית בדרום הודו. לדברי פרופ', קשאב בולבולה מומחה למחזור הודי, ממחשב אחד מורכב מופקים- 50% ברזל, 27% פלסטיק, 5% [[נחושת]], 4.8% [[אלומיניום]], ו- 1-3 גרם זהב.