בשנת 2000, צרך המין האנושי 26 מיליארד טונות של '''[[חומרי גלם]]'''. אלו כללו לדוגמה [[כריה|כריית]] 20 מיליארד טונות של אדמה, [[חצץ]] ו[[חול]] (לבניינים ולדרכים), כריית 1.1 מיליארד טונות של עופרת [[ברזל]] להפקת [[פלדה]], וכריית 700 מיליון טונות של עופרת [[זהב]] לשם מיצוי זהב. (מתוך [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
+
תרומת האדם לזרמים העצומים של [[פחמן דו חמצני]] שזורמים במסגרת '''[[מחזור הפחמן]]''' היא צנועה. עוד לפני המהפכה התעשייתית נפלטו ונקלטו בכל שנה 440 ג'יגה טון פחמן דו חמצני במסגרת נשימה ו[[פוטוסינתזה]] של צמחים; 260 ג'יגה טון פחמן דו חמצני זרמו בשנה בין האוקיינוסים והאטמוספירה. זאת לעומת 26 ג'יגה טון פחמן דו חמצני שנפלטים מתעשייה ומתחבורה ועוד 6 שנוצרים עקב שינויים בשימושי קרקע (כמו כריתת יערות). עם זאת המחזור הטבעי הוא מאוזן, בעוד שהתרומה האנושית היא לינארית, כך שסך הכל כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון לשנה (נכון לשנת 2007, לפי ה[[IPCC]]), דבר שמגביר את [[אפקט החממה]] ההסבר המקובל ל'''[[התחממות עולמית]]'''.