שינויים

קישורים ועיצוב
שורה 1: שורה 1: −
=תוכנית אב לחקלאות בת קיימא=
+
'''תוכנית אב לחקלאות בת קיימא''' היא חלק מ[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]
תוכנית זו היא חלק מ[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]
     −
השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית.
+
השקעה ב[[חקלאות בת קיימא]] היא השקעה בתשתית חיונית.
    +
==יעדים ומטרות==
 
'''יעדים'''
 
'''יעדים'''
*לספק מזון בריא לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק הקיימות.
+
*לספק [[מזון]] בריא לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק ה[[קיימות]].
 
*החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.
 
*החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.
 
*הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.
 
*הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.
    
'''מטרות'''
 
'''מטרות'''
*עד 2030 כל החקלאות בישראל תהייה בת קיימא
+
*עד 2030 כל ה[[חקלאות]] בישראל תהייה בת קיימא
 
*עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא
 
*עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא
    
==עקרונות לחקלאות בת קיימא==
 
==עקרונות לחקלאות בת קיימא==
*התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה
+
*התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה, או [[מערכת מורכבת]]
*שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת המלחה, יצירת אדמה עילית, מניעת סחף
+
*שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת [[המלחת קרקעות|המלחה]], יצירת [[קרקע|אדמה עילית]], מניעת [[סחף]]
*ניהול משק המים באופן מקיים
+
*ניהול [[משק המים בישראל|משק המים]] באופן מקיים
*אינה משתמשת בחומרים רעילים
+
*המנעות משימוש בחומרים רעילים
*אינה מכלה משאבים בלתי מתחדשים  
+
*המנעות מכילוי של [[משאבים בלתי מתחדשים]] (כמו נפט, מתכות וכו')
 
*מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית
 
*מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית
 
*אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי  
 
*אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי  
 
*כלכלית
 
*כלכלית
 
*מספקת מזון
 
*מספקת מזון
*עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא.
   
*דגש על שימוש בצמחים רב שנתיים
 
*דגש על שימוש בצמחים רב שנתיים
 
*דגש על שימוש בצמחים רבי תועלת
 
*דגש על שימוש בצמחים רבי תועלת
*פוליקולטורה
+
*[[פוליקולטורה]]
 
*הכללת אזורי בר בתוך המערכת
 
*הכללת אזורי בר בתוך המערכת
 +
*עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא
   −
 
+
התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "[[קהילה תומכת חקלאות]]".  
התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "קהילה תומכת חקלאות".  
+
דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "[[ביואינטנסיב]]" ו[[פרמקלצ]] ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.
דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "ביואינטנסיב" ופרמהקלצ'ר ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.
      
==מדדים לחקלאות בת קיימא==
 
==מדדים לחקלאות בת קיימא==
שורה 40: שורה 39:  
*יציבות כלכלית של החקלאים
 
*יציבות כלכלית של החקלאים
 
*אין חומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה
 
*אין חומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה
*מפלס מי התהום
+
*מפלס [[מי התהום]]
 
*איכות מי התהום
 
*איכות מי התהום
 
*הפחתת פליטות פחמן
 
*הפחתת פליטות פחמן
*יציבות האדמה – אין סחף קרקע
+
*יציבות האדמה – אין [[סחף קרקע]]
 
      
==מצב הקיימות של החקלאות כיום==
 
==מצב הקיימות של החקלאות כיום==
החקלאות הכימית המבוססת על דשנים כימיים, חומרי הדברה ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.
+
החקלאות הכימית המבוססת על [[דשן כימי|דשנים כימיים]], [[חומרי הדברה]] ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.
 
*האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע.  
 
*האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע.  
 
*דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום
 
*דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום
שורה 54: שורה 52:  
*פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר.  
 
*פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר.  
 
*פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.
 
*פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.
*החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. פוספט ואשלגן הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת דשן לחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי.  
+
*החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. [[פוספט]] ו[[אשלגן]] הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת [[קומפוסט]] לדישון בחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי.  
*דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם גז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.
+
*דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם [[גז טבעי]] בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.
    
חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.
 
חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.
   −
'''בנוסף לכך יש להיערך לשיא תפוקת הנפט ולשינויי האקלים והשפעותיהם על החקלאות.
+
'''בנוסף לכך יש להיערך ל[[שיא תפוקת הנפט]] ול[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] והשפעותיהם על החקלאות.
 
'''
 
'''