47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
הסרט נותן דוגמאות לערים "טובות" שעברו שינויים בתחומי התחבורה והתכנון ובהם יש שיפור במדדים רבים של בריאות עירונית כמו של הפחחת זיהום אוויר, הפחתת פליטות [[גזי חממה]], מרקם עירוני, הפחחת פשיעה, תחבורה, טיפול באשפה, ושביעות רצון התושבים.
הסרט נותן דוגמאות לערים "טובות" שעברו שינויים בתחומי התחבורה והתכנון ובהם יש שיפור במדדים רבים של בריאות עירונית כמו של הפחחת זיהום אוויר, הפחתת פליטות [[גזי חממה]], מרקם עירוני, הפחחת פשיעה, תחבורה, טיפול באשפה, ושביעות רצון התושבים.
הסרט עוקב במיוחד אחד השינויים שהכניס [[ז'יימה לרנר]] לעיר [[קוריטיבה]] בדרום ברזיל כשהיה ראש העיר שלה. כמו כן הסרט מתאר גם כיצד ערים כמו [[פורטלנד]], שאימצו מדיניות דומה זכו להצלחה בתחומים עירוניים רבים. הסרט גם מביא דוגמאות לערים "לא מוצלחות" כמו [[לוס אנג'לס]] הסובלת מ[[פרבור]] ומ[[אפקט הבייגלה]]. כמו גם דוגמאות מערים נוספות ביפאן, בסין, ובמדינות נוספות. חלק משמעותי מהסרט מוקדש לראיונות עם לרנר ועם ראש עריית פורטלנד [[טום פוטר]].
הסרט עוקב במיוחד אחד השינויים שהכניס [[ז'יימה לרנר]] לעיר [[קוריטיבה]] בדרום ברזיל כשהיה ראש העיר שלה. כמו כן הסרט מתאר גם כיצד ערים כמו [[פורטלנד]], שאימצו מדיניות דומה זכו להצלחה בתחומים עירוניים רבים. הסרט גם מביא דוגמאות לערים "לא מוצלחות" כמו [[לוס אנג'לס]] הסובלת מ[[פרבור]] ומ[[אפקט הבייגלה]]. כמו גם דוגמאות מערים נוספות ביפן, בסין, ובמדינות אחרות. חלק משמעותי מהסרט מוקדש לראיונות עם לרנר ועם ראש עיריית פורטלנד [[טום פוטר]].
הסרט נסוב סביב 3 צעדים שלרנר יישם, ובהשפעת צעדים אלה על המרקם העירוני.
הסרט נסוב סביב 3 צעדים שלרנר יישם, ובהשפעת צעדים אלה על המרקם העירוני.
# לגור קרוב לעבודה או לקרב העבודה לבית
# לגור קרוב לעבודה או לקרב העבודה לבית
הסרט מדגיש כי צעדים אלה קלים יחסית ליישום, זולים מבחינה כלכלית. לטענת הסרט ניתן להביא לשינוי עירוני משמעותי מאוד בתוך שנתיים שלוש, על ידי יישום מדיניות זו. וכן מובאות דוגמאות של ערים שאימצו צעדים דומים.
הסרט מדגיש כי צעדים אלה קלים יחסית ליישום, זולים מבחינה כלכלית. לטענת הסרט ניתן להביא לשינוי עירוני משמעותי מאוד בתוך שנתיים שלוש, על ידי יישום מדיניות זו. וכן מובאות דוגמאות של ערים שאימצו צעדים דומים. בסוף הסרט יש התייחסות ל[[תל אביב]] ולשינויים שהיא יכולה לעבור.
הסרט הוא כאמור פרק מתוך סדרה טלוויזה תעודית של העיתונאי שהגיש וביים העיתונאי ניצן הורוביץ, "עולם המחר" שעוסקת במגמות עתידיות. התוכנית הופקה על יונית דרור עבור ערוץ 10. הפרק הוקרן גם כסרט במסגרת [[אקולנוע]] 2008.
הסרט הוא כאמור פרק מתוך סדרה טלוויזה תעודית של העיתונאי שהגיש וביים העיתונאי ניצן הורוביץ, "עולם המחר" שעוסקת במגמות עתידיות. התוכנית הופקה על יונית דרור עבור ערוץ 10. הפרק הוקרן גם כסרט במסגרת [[אקולנוע]] 2008.
==מחזור אשפה==
==מחזור אשפה==
בקוריטיבה העירייה הציעה לקנות את האשפה מהתושבים. בתוך 6 חודשים כל הזבל עירוני התפנה, כיום יש מערך שלם של איסוף ומיון אשפה מהתושבים, ומחזור וטיפול ב-70 אחוז מהאשפה, לטענת לרנר.
לטענת הסרט תושבי העיר מייצרים בממוצע פחות אשפה מתושבי הפרבים, אבל ריכוז האנשים גורם לכך שהבעיה מרוכזת יותר ולכן יוצרת מפגעים קשים. הסרט מתאר מחזור של מוצרים שונים ברמה הביתית ביפן.
==ערבוב שימושים==
הסרט מראה כיצד בקורטיבה יש ערבוב בין שימושים שונים של העיר - מגורים, מסחר, שירותים, גנים וכו'. בכל שכונה יש ערבוב של אנשים בגילאים שונים ושל אנשים ממעמדות כלכליים שונים. הדבר יוצר מצב בו הגישה לעבודה, למוסדות חינוך, לקניות, לפארקים ולשאר שירותים עירוניים קרובה למקום המגורים, הדבר יוצר גם עיר חיה ותוססת.
הורוביץ מראה לצופים מעבדה לפירוק מחשבים וציוד אלקטרונית בדרום הודו. לדברי פרופ', קשאב בולבולה מומחה למחזור הודי, ממחשב אחד מורכב מופקים- 50% ברזל, 27% פלסטיק, 5% [[נחושת]], 4.8% [[אלומיניום]], ו- 1-3 גרם זהב.
בקוריטיבה הציעה בזמנו לרנר - לקנות את הזבל מהתושבים, שקיבלו בתמורה כרטיסי אוטובוס. תוך מספר חודשים חוסלו מזבלות. הפסולת עובר למחזור, והשיטה משלמת את עצמה. לטענת הסרט האשפה הפכה מבעיה לחלק מפתרון - היא מנגון לצמצטום פערים חברתיים. לטענת לרנר יש בעיר 70 אחוז מיון - האחוז הגבוה בעולם.
==ערבוב שימושים ומגורים קרובים==
הסרט מתאר כיצד בקורטיבה יש תכנון עירוני שדואג לכך שחלקים בה לא יהפכו לשכונות שינה או למרכזי קניות בלבד. יש בה ערבוב בין שימושים שונים של העיר - מגורים, מסחר, שירותים, גנים וכו'. הדבר יוצר מצב בו הגישה לעבודה, למוסדות חינוך, לקניות, לפארקים ולשאר שירותים עירוניים קרובה למקום המגורים.
המגורים, הדבר יוצר גם עיר חיה ותוססת. עיר רב שימושית. מרכז העיר לא צריל להיות ריק חלק גדול מהיממה. לדוגמה האוניברסטיה בה למד לרנר היתה ועדיין נמצאת בלב העיר. לעומת זאת בחיפה לדוגמה האונברסיטה נבנתה מחוץ לעיר.
הסרט מראה את הגנים הציבוריים בקוריטיבה יש בה 20 פארקים ציבורים גדולים, שרובם נתרמו על ידי תושבים, וחלקם הוכנו בתוך מחצבות ששוקמו. הטבע נגיש לתושבים.
לרנר מדבר על '''אפוקונטורה עירונית''' - נגיעה אחת שמשנה את אופיה של העיר בצורה דרסטית.
אין בעיר שכונות עם חומות וגדרות (בניגוד לערים רבות בדרום אמריקה). יש ערבוב תושבים ושימושי קרקע. לדבריו אסור שתהיה שכונה עם אותה רמת הנכסה. גרים בשכונות אנשים מגילאים שונים, כל זה מוביל לפחות אלימות.
==זקנים בתוך הקהילה==
חזרה לפורטלנד, פיטר הארלי מדגים את נושא הערבוב בהקמת ערבוב מקומות בילוי ליד מקומות בהם יש זקנים. הזקנים יכולים להשאר בתוך הקהילה, אם יש מערכת תחבורה ציבורית. לדברי מייק מאליס מאגף השירות לזקן - הזקנים לא חייבים לעבור לדיור מוגן או לבית אבות, וכי הדבר נותן חופש לזקנים.
==השפעות על פשיעה==
==השפעות על פשיעה==
לפי טענת הסרט קוריטיביה היא העיר בעלת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר מבין ערי ברזיל. פורטלנד היא בעלת אחוז הפשיעה הנמוך מבין הערים בעלות גודל דומה בארצות הברית.
לפי טענת הסרט קוריטיבה היא העיר בעלת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר מבין ערי ברזיל. פורטלנד היא בעלת אחוז הפשיעה הנמוך מבין הערים בעלות גודל דומה בארצות הברית.
==ערים ונושאים נוספים==
* העיר סוג'ו בסין. ליד שנחי?
* הקמה של [[עיר ללא מכוניות]], בשם דונטאן על אי בסינגפור.
* דיור ציבורי מסובסד בפאריס
* טוקיו - גידול אורז על גג מגדל.
* פסים לעיוורים ברכבת בטויקיו.
* פורטלנד - מעבר חלק ממדרכה לכביש.
==תל אביב==
לרנר ביקר מספר פעמים בארץ, והורוביץ מראיין אותו גם בתל אביב. לדבריו -
{{ציטוט|תוכן = הבעיה היחידה (של תל אביב) היא המכוניות.}}
בתוך פחות משנתיים הוא טוען, ניתן לבנות בעיר מערכת תחבורה ציבורית על פני השטח.
==ראו גם==
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://theworld.nana10.co.il/Section/?SectionID=2728&typeid=100 אגדה אורבנית] אתר הסרט בערוץ 10, אפשר לראות את הסרט באורך מלא
* [http://theworld.nana10.co.il/Section/?SectionID=2728&typeid=100 אגדה אורבנית] אתר הסרט בערוץ 10, אפשר לראות את הסרט באורך מלא, כמו גם סרטונים קצרים יותר, וקטעים שלא נכללו בסרט.
{{אקולוגיה עירונית}}
{{אקולוגיה עירונית}}