47,332
עריכות
שינויים
תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־14:01, 10 ביוני 2008
, 14:01, 10 ביוני 2008←מזון וחקלאות
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם.
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם.
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית.
'''השפעת שינויי האקלים'''
'''השפעת שינויי האקלים'''
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה.
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות.
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.
*סחיפת קרקע ושיטפונות.
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.
===מה לעשות===
===מה לעשות===
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).
*מניעה של סחיפת קרקע.
*מניעה של סחיפת קרקע.
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות.
*ניטור חרקים ומחלות.
*ניטור חרקים ומחלות.
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.